יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל ביחד עם ד"ר רחלי ברץ, השתתף בדיון הוועדה, שם דיבר על העלייה המדאיגה באנטישמיות בעולם. מאז השבעה באוקטובר היו למעלה מ-10,000 תקריות אנטישמיות בארה"ב בלבד - המספר הגבוה ביותר שנרשם מאז תחילת ניטור הנתונים בשנת 1979. הממשלות ברחבי העולם לא עושות מספיק, לדאוג לביטחונם של יהודי התפוצות וזו מחויבותה של מדינת ישראל לעמוד לצידם ולסייע במאבק נגד השנאה והאלימות, בתור הבית הבטוח של כל יהודי באשר הוא. כתבה בנושא
ההסתדרות הציונית העולמית יצאה בקריאה לנפגעי הפוגרום באמסטרדם או עדים למתקפה לשתף בתיעודים, תמונות וסיפורים. הקהל הרחב הוזמן להגיב ולשלוח להסתדרות הציונית העולמית באמצעות דף הפייסבוק של הארגון, בו גם ישותפו חלק מהתיעודים כדי להפיץ אותם ברחבי העולם ולהעלות את המודעות למעשים הקשים.
הערכת מצב והערכות - העלייה באירועי האנטישמיות ברחבי העולם והשינויים הגיאופוליטיים הנרחבים המתרחשים, מעלים דאגות ומחשבות לגורל העם היהודי בתפוצות והשפעתם של אילו על מדינת ישראל. ההסתדרות הציונית העולמית בשיתוף עם מרכז דהאן באוניברסיטת בר אילן, החליטו לקיים מפגש חשיבה משותפת והערכת מצב בנושא. התקיים מפגש ראשון בנושא בתאריך 11 לספטמבר, בו לקחו חלק נציגים מטעם המוסדות הלאומים בניהם יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית מר יעקב חגואל , ראשת המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי, ד"ר רחלי ברץ, נציגי הסוכנות היהודית, מומחי תוכן, אנשי שטח ונציגי משרדים ממשלתיים שונים. במפגש דנו בהערכת המצב והועלו רעיונות להמשך פעילות נדרשת.
בתאריך ה-15 לספטמבר, נערך כנס מקוון לקהל בלונדון, שהתמקד במאבק באנטישמיות ברשתות החברתיות, במטרה לתת לצעירים וצעירות כלים להתמודדות עם אתגרי האנטישמיות ברשתות החברתיות. במהלך הכנס דנו בסוגים השונים של האנטישמיות והאנטי-ציונות בבריטניה.
בפרויקט משותף של Jready- הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית, מתקיימת סדרה של שישה מפגשים מקוונים בנושא ההתמודדות עם התגברות האנטישמיות בעולם. המפגש הראשון התקיים ב-19 לספטמבר ובמסגרתו נערכה שיחה עם אלעד שמחיוף, כתב ערוץ 12. שמחיוף דיבר על התגברות האנטישמיות בעולם ובעיקר באירופה בשנים האחרונות וביתר שאת אחרי אירועי ה-7 באוקטובר וקיים שיחה מרתקת עם מנהיגי קהילות יהודיות מדנמרק, אוסטריה ובלגיה ושמע מהם כיצד הם חווים את האנטישמיות.
עמותת בוגרי 8200 הפיקה כנס במשרדי חברת מיקרוסופט, בשיתוף ארגונים נוספים במטרה להעלות את המודעות לאתגרים הטכנולוגיים במלחמה באנטישמיות אונליין וכן ליצור חיבורים משמעותיים בין יזמים, משקיעים, מנהיגי טכנולוגיה, ארגוני חברה אזרחית, אקדמיה וגורמים ממשלתיים ודיפלומטיים. ראש המחלקה, למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי, ד"ר רחלי ברץ, הרצתה בכנס שדן בשאלה: 'האם האנטישמיות כיום זהה לאנטישמיות בעבר?' והציגה את אחד האתגרים המרכזיים, בעידן הרשתות החברתיות, התורמות להתגברות האנטישמיות באופן מובהק, מאחר וקל יותר משמעותית להפיץ שנאה. לכנס הגיעו מאות משתתפים, ולקחו חלק גורמים בכירים נוספים מתחום המאבק באנטישמיות.
המחלקה למאבק באנטישמיות בליווי ראש המחלקה אירחה את שגריר אוניברסיטת השלום של האו"ם ושליח מיוחד למאבק באנטישמיות, דיוויד פרננדז פויאנה לביקור ראשון בישראל אחרי ה-7 באוקטובר. במהלך הביקור נפגשו בכנסת עם חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית, על מנת שהשגריר יוכל לשמוע ולהשמיע על תוכניות חינוך בנושא המאבק בשנאה.
האירוע התקיים במשכן המוסדות הלאומיים בהשתתפות חברות ההנהלה ד"ר רחלי ברץ, הגב' מרינה קוריטני רוזנברג והגב' תמי גולטליב. את האירוע פתחה רו"ח איריס שטרק אשר הציגה את חשיבות בניית קשרים ויצירת חיבורים לטובת חיזוק ההשפעה של נשים בדיפלומטיה הציבורית ובמלחמה באנטישמיות. ראשת המחלקה לעידוד עלייה, הציגה פרויקטים לפיתוח פעילות של נשים והכשרתן לציונות ועידוד עלייה. לאחר מכן התקיים פאנל יזמיות בכירות בעולם הבינלאומי ששברו את ה-Echo Chambers.
וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, בירכה על היוזמה של יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, להנצחת חללי
התפוצות שקיפחו את חייהם על רקע אנטישמי. אל הועדה הגיעו בני משפחותיהם של יהודים מהתפוצות שנרצחו בשל יהדותם. היוזמה הפכה להחלטת ממשלה.
בשנים האחרונות ובמיוחד מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' אנו עדים להסלמה מדאיגה ברטוריקה האנטי-ישראלית ואף אנטישמית בקרב חוגים ליברליים ופרוגרסיביים, לרבות בקהילה הלהטב"קית בעולם. יתרה מכך, אף עולות קריאות לפיהן חברי הקהילה היהודים צריכים לבחור בין עמדתם הציונית לבין מקומם בקהילת הלהטב"קית. חודש יוני הוא חודש הגאווה בישראל ובעולם, במסגרתו מתקיימים מצעדי גאווה בערים השונות הקוראים לשוויון זכויות. במסגרת שיתוף הפעולה עם ארגון, A Wider Bridge , ארגון להט"בי ציוני, הפועל לשוויון, לחיזוק הקשר לישראל ונלחם באנטישמיות , המחלקה לוקחת חלק במצעדי הגאווה, המתקיימים בארה"ב ופועלים לחיזוק תחושת הביטחון השייכות של חברי קהילת הלהטב"ק היהודים והציונים בעולם ובארה"ב בפרט. במסגרת המצעדים צועדים יחד יהודים וציונים להטבק"ים, אשר מניפים בגאווה את הדגל המכיל סממנים ציונייםויהודיים בשילוב צבעי הגאווה, שמופץ בקהילות היהודיות בארה"ב.
ראשת המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי אירחה בישראל את השגרירה המיוחדת למאבק באנטישמיות של מדינת ארגנטינה, הגב' פביאנה לוגוצו ואת ד"ר אריאל גלבלונג מנהל מרכז שמעון ויזנטל לאמריקה הלטינית. מטרת הביקור הייתה הכרת מדינת ישראל על שלל גווניה. במסגרת הביקור ביקרה השגרירה בחיפה, דלית אל כרמל ועוספיא, על מנת לחוות מקרוב ברב התרבותיות בישראל. עוד ביקרה השגרירה במקומות הקדושים לשלושת הדתות בירושלים וכן בעוטף ישראל וחזתה במקומות בהם התרחש הטבח ברעים וקיבוץ בארי ולאחר מכן נפגשה עם משפחות החטופים. השגרירה השתתפה במספר טקסים רשמים לציון יום הזיכרון ויום העצמאות, כולל בטקס שנערך במוסדות הלאומיים. לסיום התקיימה ישיבה עם יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית וחברי הנהלה, על מנת לדון על שיתופי פעולה אפשריים למאבק באנטישמיות.
נערך שולחן עגול בנושא: ״אתגרים, גבולות ומגבלות בשימוש בטכנולוגיית AI ככלי למאבק באנטישמיות״, בשיתוף מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן. האירוע כלל מגוון מומחים מתחומי המשפט, הפרסום, הרגולציה, משרדי ממשלה ורשתות חברתיות אשר נתנו זוויות שונות למחשבה בנושא ה-AI.
הכנס נערך בבנייני האומה בירושלים, במעמד 500 מנהיגים יהודים מ 38 מדינות. הכנס התקיים במעמד נשיא המדינה, יצחק הרצוג, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל, סגניו, ד"ר יזהר הס וגאל גרינוולד, נשיאת הארגון טובה דורפמן, יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית דורון אלמוג, יו"ר חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית מארק וילף. עוד השתתפו דובר צה"ל, יזמים בתחום ההסברה ומומחי צבא וביטחון. ביום הראשון המשתתפים ישבו לדיוני עומק בנושא המאבק באנטישמיות ועתיד העולם היהודי בתפוצות. ביום השני יצאו באי הכנס לסיורים בירושלים ובדרום. הקבוצה הראשונה פתחה את היום בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל, משם המשיכו לביקור במרכז השיקום החדש בבית חולים הדסה הר הצופים. הקבוצה השנייה ביקרה בקיבוצי העוטף, ניר עוז ובארי, שם סיירו יחד עם תושבי הקיבוץ ונחשפו למראות הקשים מאותה השבת השחורה. את היום סגרו בשיחה אינטימית ומרגשת עם ניצולי מסיבת הנובה.
נערך מפגש, בבניין המוסדות הלאומיים, עם פרופ' לאונרד סאקס, ראש המכון ליהדות בת זממנו באוניברסיטת ברנדייס, חוקר בכיר, שחקר את השפעות ה-7 באוקטובר על הסטודנטים והסטודנטיות בקמפוסים. במסגרת המפגש נערך פאנל עם הקולות מהשטח.
ב-19 לפברואר, התקיימה הרצאה בנושא מצב האנטישמיות בעולם, במסגרת פעילות של יוזמת IDI, שמטרתה לספק לסטודנטים מאוניברסיטאות שונות את הידע והפלטפורמה לקידום דיפלומטיה ברחבי העולם. להרצאה בזום הגיעו עשרות סטודנטים מכל העולם, במהלכה הוצגו נתוני האנטישמיות והעלייה החדה בעולם, בתקופה האחרונה. נשאלו שאלות רבות על 'איך אנחנו מגדירים אנטישמיות', 'מדוע החרמת מוצרים ישראלים היא אנטישמיות', ו'מדוע הקריאה מהנהר אל הים ..' היא אנטישמית'. הייתה זו הזדמנות חשובה ליצור חיבור בלתי אמצעי עם סטודנטים צעירים מרחבי העולם.
נערך מפגש במסגרתו, דנו בנושא העלייה החדה באנטישמיות באירופה, הוצגו הנתונים המדאיגים בקרב מספר מדינות, ביניהן בריטניה, בה הייתה עלייה של 500%, צרפת בה נרשמו פי שלושה יותר אירועים אנטישמיים מאשתקד, גרמניה עליה של 490% במספר התקריות האנטישמיות, הולנד עליה של 813% בכמות הדיווחים על אירועים אנטישמיים.
נתוני מעקב ואיסוף חומרים אנטישמיים מצביעים על תמונה מדאיגה במדינות רבות, ביניהם קנדה. ולכן, תואמה פגישה עם שגרירת קנדה והממונה על האנטישמיות בממשלת קנדה, במסגרתה הוצגו הנתונים המדאיגים, עלייה של 800% באירועי האנטישמיות בקנדה. בין המקריים המרכזיים, אירועי ירי לעבר בתי ספר יהודיים, בקבוק מולוטוב שהושלך לעבר בית כנסת, השחתת משאית של בית קפה בבעלות יהודית ועוד.
הופק פלייר לחברי הכנסת, שמרכז אירועים אנטישמיים מרכזיים מאז 'חרבות ברזל' במדינות שונות בעולם.
פלייר - עמוד 1
פלייר - עמוד 2
ההסתדרות הציונית פועלת לניטור פעילויות אנטישמיות ברחבי העולם בהקשר של המלחמה נמצא כי ישנה עלייה של מאות אחוזים באירועי האנטישמיות בעולם.
הדרכות והרצאות בנושא מאבק באנטישמיות - ההסתדרות הציונית העולמית פועלת ליצירת מערך הדרכות והרצאות בנושא המאבק באנטישמיות והעלאת המודעות למאבק ברחבי העולם. מתוך ההבנה שכולנו צריכים לקחת אחריות ולהיות פעילים בהסברה בנושאים שנמצאים כרגע על סדר היום, אם ברשתות החברתיות או בקרב הציבור הרחב.
'אנחנו כאן בשבילך' - מאז אירועי הטבח ב- 7 באוקטובר, ניכרת עלייה של כ- 500 אחוז באנטישמיות באירופה ומדינות ארה"ב. לפיכך, קיים צורך בתמיכה והנגשת כלים להתמודדות עם אנטישמיות בעולם. לשם כך החל מיזם המציע ליהודים בתפוצות שחוו אנטישמיות או זקוקים לתמיכה או הדרכה, לפנות אלינו במייל ייעודי – לשליחת מייל לחצו כאן.
