חיפוש
עיתונות
דרושים
צרו קשר

חזון ומטרות

ההסתדרות הציונית העולמית נוסדה ביוזמתו של בנימין זאב הרצל בקונגרס הציוני הראשון שהתקיים באוגוסט 1897 בבזל, שווייץ.

מטרותיה של התנועה הציונית בעת היווסדה הוגדרו בהחלטת אותו קונגרס שנודעה בשם "תכנית בזל". הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בארץ ישראל מובטח לפי משפט הכלל. לשם השגת מטרה זו יש לנקוט באמצעים אלה:

  • פיתוח תכליתי של ארץ ישראל על ידי יישובה ביהודים עובדי אדמה, בעלי מלאכה ועוסקים במשלחי יד
  • ארגון היהדות כולה וליכודה על ידי מפעלים יעילים, מקומיים וכלליים, בהתאם לחוקי כל ארץ וארץ;
  • הגברת הרגש הלאומי היהודי וההכרה הלאומית היהודית.
  • פעולות הכנה כדי להשיג את הסכמות הממשלות, שיש צורך בהן למען הגיע אל מטרת הציונות.

לאחר הקמת המדינה התאימה עצמה התנועה הציונית למציאות של מדינה ריבונית ותפקידיה ההמרכזיים הם כינוסו של העם היהודי במולדתו ההיסטורית על ידי עלייה מכל הארצות; שמירה על ההמשכיות היהודית ומניעת ההתבוללות בעם היהודי על ידי קידום חינוך יהודי ועברי וטיפוח ערכי רוח ותרבות יהודיים; מאבק באנטישמיות; הגנה על זכויות יהודים ברחבי העולם; הסברה ציונית; חיזוק אחדותו של העם היהודי ומרכזיותה של מדינת ישראל בעם היהודי;

ההסתדרות הציונית מורכבת מתנועות וארגונים שמקבלים את "תכנית ירושלים" שהתקבלה בקונגרס הציוני הכ"ז בירושלים ב-19.6.1968.

מטרות הציונות הן:

  • אחדותו של העם היהודי, זיקתו למולדתו ההיסטורית – ארץ ישראל ומרכזיותה של מדינת ישראל וירושלים בירתה בחיי העם.
  • עלייה מכל הארצות לישראל ושילובה בחברה הישראלית.
  • ביצורה של ישראל כמדינה יהודית-ציונית ודמוקרטית ועיצובה כבעלת ייחוד ערכי- רוחני המושתתת על כיבוד הדדי של הרב-גוניות בעם היהודי, ועל חזון הנביאים, כחברת מופת, השואפת לשלום ותורמת לתיקון עולם.
  • הבטחת עתידו וייחודו של העם היהודי על ידי קידום חינוך יהודי, עברי וציוני, טיפוח ערכי רוח ותרבות יהודיים והנחלתה של הלשון העברית כשפתו הלאומית.
  • טיפוח הערבות ההדדית היהודית, הגנה על זכויות היהודים כיחידים וכלאום, ייצוג האינטרסים הלאומיים ציוניים של העם היהודי ומאבק בכל ביטויי האנטישמיות.
  • יישוב הארץ כביטוי להגשמה ציונית הלכה למעשה.

ההסתדרות הציונית מורכבת מגופים אלה: הבריתות הציוניות העולמיות שהן למעשה זרועות של המפלגות הציוניות בישראל; פדרציות ציוניות בעולם; וארגונים בין-לאומיים שמגדירים את עצמם כציוניים כגון: ויצו, "הדסה", "בני-ברית", "מכבי", הפדרציה הספרדית העולמית, שלושת הזרמים היהודיים הכלל-עולמיים (אורתודוקסים, רפורמים, קונסרבטיבים), משלחת מחמ"ע –חבר המדינות העצמאיות (ברית המועצות לשעבר), ארגון הסטודנטים העולמי ווג'ס, ועוד.

בהתאם למנדט שנתן חבר הלאומים ב-1922 לבריטניה לשלוט בארץ ישראל, הכירה בריטניה בהסתדרות הציונית העולמית כ"סוכנות יהודית" שתהיה נציגות של יהודי ארץ ישראל והיהודים בעולם בפני ממשלת המנדט הבריטי שתפקידה "לייעץ לממשלת ארץ ישראל ולפעול יחד אתה בעניינים כלכליים, חברתיים ואחרים הנוגעים להקמת הבית הלאומי היהודי ולענייני היישוב היהודי בארץ". ב-1929 הוחלט להקים את הסוכנות היהודית כשותפות בין 50% נציגי ההסתדרות הציונית העולמית ו-50% נציגי קהילות וארגונים יהודיים שלא הגדירו את עצמם כציונים אך הביעו נכונות לסייע כלכלית ופוליטית ליישוב היהודי בארץ ישראל. שני הגופים פעלו כגוף אחד משנות השלושים עד תחילת שנות השבעים. ב-1971 כוננה מחדש הסוכנות היהודית ולהסתדרות הציונית יש 50% מהשותפות בסוכנות היהודית, כלומר נציגיה מהווים מחצית מכל גופי המימשל בסוכנות היהודית.

עוד הקימה ההסתדרות הציונית את הקרן הקיימת לישראל ב-1901 ואת קרן היסוד ב-1920.

המוסד העליון המתווה את מדיניות ההסתדרות הציונית והרשות המחוקקת שלה הוא הקונגרס הציוני המתכנס אחת לארבע שנים.לקראת כל קונגרס נערכות בחירות בפדרציות הציוניות השונות בעולם מלבד בישראל שנציגותה בקונגרס נקבעת על פי גודלן של המפלגות הציוניות בכנסת האחרונה שנבחרה לפני הקונגרס.

39% מצירי הקונגרס באים מישראל, 29% -מארצות הברית ו-33% באים משאר המדינות.

בין קונגרס לקונגרס הגוף המחליט בכל העניינים הנוגעים להסתדרות הציונית הוא הוועד הפועל הציוני, המתכנס אחת לשנה. הגוף המבצע המוציא לפועל את המדיניות וההחלטות המתקבלות בקונגרס והוועד הפועל הוא ההנהלה הציונית.