והפעם נפתח בחידה! מי אני?
מדובר במסמך הראשון אי-פעם שמדינת ישראל פרסמה.
המסמך אינו נחשב כחוק אולם מוצגים בו העקרונות להתנהלות המדינה.
במסמך מתואר הקשר של העם היהודי לארץ ישראל (ולא.. לא מדובר בתנ"ך).
זה קרה לפני 74 שנים, ביום שישי ה-15.4.1948, בבית דיזינגוף בשדרות רוטשילד 16 בת"א בטקס צנוע בהשתתפות חברי מועצת העם ובראשות דוד בן גוריון, ראש מועצת העם ולימים ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. במעמד המרגש הזה הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתם מסמך מכונן – מגילת העצמאות.
מתוך המגילה:
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות."
מאוחר יותר, בשנת 1961 נשאל בן גוריון מה היה רוצה להעיר לדורות הבאים שיקראו את המגילה וענה: "אני רוצה שידעו שקוממיות לאומית בלבד אינה מספיקה, יש להמשיך בקיבוץ גלויות, ולעשות מאמצים מוסריים והומניים להיות עם סגולה ואור לגויים".
(מתוך ראיון שקיים א. וורטמן עם חותמי מגילת העצמאות ב-1961)
והיום, 74 שנים לאחר הכרזת המדינה ועם 61 שנים לציון דבריו של דוד בן גוריון, אנו חיים במדינה חופשית, דמוקרטית וריבונית. את המדינה הצעירה הזו יחסית אנחנו ביחד צריכים להמשיך ולפתח ויש לנו עוד דרך ללכת - אבל יחד, אם נדע לשלב כוחות, ולצעוד לאור בקשתו של בן גוריון, נהייה לעם סגולה ולמאור לגויים - היום ובעוד שנים לבוא.
חג עצמאות שמח!
