גראייק סטפן, תושב הרצליה, נולד בפולין ב-1915 ועלה לארץ ב-1949.
עד 1939 שימש כמזכיר תנועת "החלוץ" בורשה.
מיוזמי הקמת תנועת המחתרת היהודית אחרי כיבוש פולין בידי גרמניה. מנובמבר 1940 פעיל במחתרת בגטו ורשה, חבר מערכת העיתון המחתרתי בגטו, והיה מיוזמי ההחלטה להתארגן לתגובה צבאית נגד הנאצים ופעל להשגת נשק למחתרת. השתתף במרד הגטו, ולאחר הקרבות עסק בהעברת לוחמים לבונקר שהקים בצד הארי שנה לפני כן.
לאחר המלחמה עסק בריכוז תנועת הבריחה של ניצולים ופרטיזנים לארץ ישראל.
ב-1945 ארגן מחדש את תנועת החלוץ ושימש כמזכ"ל במפלגת פועלי ציון שמאל צ.ס. בפולין.
מ-1946 היה חבר נשיאות הוועד המרכזי של יהודי פולין, וב-1948 עמד בראש הוועדה להקמת האנדרטה בורשה לזכר לוחמי הגטו.
ציר בקונגרס הציוני הראשון אחרי המלחמה ב-1946 בבאזל.
ממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות ב-1949.
חבר הנהלת קופת חולים הכללית בשנים 1956- 1982.
יו"ר ארגון הפרטיזנים ולוחמי הגטאות מ-1953.
יו"ר הארגון העולמי של לוחמים יהודים, פרטיזנים ואסירי המחנות, שאותו ייסד ב-1970, חבר הוועד המנהל של "יד ושם" מ-1980 ויו"ר הפדרציה העולמית של יהודי פולין מ-1980.
חבר במוסדות הבין-לאומיים של ארגוני הרזיסטנס הכלליים באירופה.
חבר במועצה הממלכתית הפולנית לפיקוח ושיקום מחנה אושוויץ.
חבר הנהלת המכון המרכזי לחקר יהודי פולין המשותף לפדרציה העולמית של יהודי פולין ואוניברסיטת תל-אביב.
ציר בקונגרסים ציוניים רבים וחבר הוועד הפועל שנים רבות.
פרסם שלושה ספרים על מרד גטו ורשה (בהוצאת משרד הביטחון), על היחסים עם פולין ועל התנועה הציונית ועל תנועת הבריחה (בהוצאת "עם עובד").
