אשל תמר (לבית שוהם), תושבת ירושלים, נולדה באנגליה ב-1920 והגיעה עם משפחתה לישראל בהיותה בת כשנה וחצי.
שירתה בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. במלחמת השחרור היתה קצינת מודיעין של הש"י (שירות הידיעות) של ההגנה בירושלים. נשלחה לאירופה בענייני רכש ועלייה בלתי לגלית. היתה אחראית לעליה "ד" במארסיי. היתה בשליחות לאלג'יר לשם הברחת יהודים ממרוקו למארסיי דרך אלג'יר.
מילאה תפקידים רבים במשרד החוץ מ-1950: מנהלת לשכת מנכ"ל המשרד, חברה במשלחת ישראל לאו"ם וייצוג ישראל בגופים שונים של האו"ם כשגרירה.
חברה בוועדת האו"ם למעמד האשה ומ-1961 יו"ר הוועדה.
במשרד ראש הממשלה שימשה כמנהלת הסיוע הטכני בשנים 1958 – 1960.
מזכירת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח בשנים 1964 – 1967.
הקימה את הלשכה לאקדמאים ישראלים בארה"ב ובקנדה בקונסוליה של ישראל בניו-יורק.
היתה יועצת לטדי קולק בנושאים מדיניים וכנסייתיים, חברת מועצת עיריית ירושלים, חברה בהנהלת העיר ומחזיקת תיק החינוך. ממלאת מקום הציר בקונגרסים ציוניים.
יו"ר מועצת ארגוני הנשים בישראל בשנים 1970 – 1973. ייצגה את ישראל בוועידות נשים בין-לאומית רבות, ביניהן הוועידות בקופנהגן ונאירובי. סגנית נשיאת מועצת נשים יהודיות בין-לאומית וסגנית יו"ר מועצת ארגוני הנשים הבין-לאומית. חברה במועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ (לשעבר).
השתתפה בוועידת בריסל ובוועידת ירושלים, שימשה כיו"ר המועצה הלאומית ליהודי אתיופיה, נשיאת המועצה הלאומית למען הגולן, ויו"ר נעמת והתנועה העולמית שלה בשנים 1974 – 1977. היתה חברת הכנסת התשיעית והעשירית בשנים 1977 – 1984.
