אדלמן ישראל, תושב ניולי, צרפת. נולד ב-1923 בפולין ועבר לצרפת ב-1945.
נשיא הלשכה האירופית של הקונפדרציה וחבר בהנהלת הקונפדרציה העולמית של הציונות המאוחדת בניו-יורק.
בגיל צעיר הצטרף לנוער הציוני לאחר תקופה קצרה בארגון "השומר הדתי".
בתחילת מלחמת העולם השנייה, בהיותו בן 16, נשלח מגטו Piotrkow למחנה עבודה בלובלין בגבול רוסיה-פולין, שממנו הצליח לברוח ולשוב לגטו.
ב-1944 גורש לצ'נסטובוב, שם עבד במפעל תחמושת.
בתחילת 1945 נשלח למחנה ריכוז בוכנוולד.
בפברואר 1946 החל לעבוד בעיתון Sionistische Stimme שהיה העיתון של הקונפדרציה העולמית של הציונים הכלליים שמרכזה נמצא בניו יורק.
ב-1952 התמנה לעורך ראשי של העיתון, ולאחר מכן עיתון זה יצא לאור גם בצרפתית והופץ גם בצפון אפריקה בשם La Voix (הקול).
ב-1962 ייסד מפעל עצמאי, אך לא נטש את העיתונות.
חיבר מונוגרפיה על העיר Sulejow. חבר הוועד הפועל הציוני במשך 25 שנה וציר בקונגרסים ציוניים.
