בס"ד ה' סיון התשע"ז
30/05/2017

פרשת וארא

בס"ד

  לע"נ חותני אהרון צבי (רוני) מתוקי ז"ל , כ"ה טבת תשס"ח

 

 

פרשת "וארא"

הגיע זמן גאולת החברה

 

 

החזק עושק את החלש. עם שלם של עבדים משועבד היה במצרים מאתיים ועשר שנים. כמובן לעם ישראל לא היו זכויות סוציאליות לא הייתה התחשבות כלכלית ויכול להיות שהיית מפוטר בלי התרעה מוקדמת וללא פנסיה ראויה... כל זה זה עוד לפני תנאיי עבודה נאותים. אף אחד מהאליטה המלכותית במצרים לא הסתכל סביבו ודאג לחלשים.

 

"וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אותם.." ריבונו של עולם רואה את עינוי עמו וזוכר את בריתו עם האבות ומחליט "הגיע זמן גאולתכם", אבל אין זה מספיק רק להוציא את ישראל מהשעבוד, אלא הולך לקום פה עם שאחד מיסודותיו הוא להיות קשוב לסביבה, לצרכים של השני, שדואג לגר, ליתום ולאלמנה, דואג לשכבות החלשות בחברה.

 

כדי להראות לכל העולם שאפשר אחרת הקב"ה מביא את משה רבנו, "ויצא אל אחיו וירא בסבלתם" אין הכוונה רק לראות מה קורה בחוץ אלא חיפש לראות את עוני עמו  ושם הוא נפגש, אולי בפעם הראשונה מקרוב, עם השיטה הזו של "החזקים מנצחים" – "וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו". שם ב"ויטמנהו בחול" בפעם הראשונה מתחיל המאבק הארוך בשיטה הזו. וזה לא נגמר רק במצרי מול יהודי, השיטה של "החזקים" מחלחלת גם לתוך עם ישראל  "והנה שני אנשים עברים נצים, ויאמר לרשע למה תכה רעך" וממשיכה דמותו להופיע גם במדיין, הרועים מגרשים את בנות יתרו מהגישה למצרך הבסיסי- מים. ומשה "ויקם משה וישען וישק את צאנם" וכדברי הספורנו שם "קם להושיע את העשוקים מיד עושקיהם".

 

נתבונן, איזו הנהגה שצמחה, כאשר יש חוסר צדק, כאשר החזק שולט על החלש, לפעמים צריך לפעול במעשים, לפעמים  צריך להוכיח מוסרית. ולפעמים בצורה מאוד פשוטה לקום ולהושיע את העשוקים (על פי הספורנו שם). זו ההנהגה המתאימה ביותר כנגד האידיאולוגיה של מצרים.

 

הצמחת ההנהגה היא השלב הראשון בתוכנית האלוקית. בשלב השני התיקון המוסרי- חברתי של החזק רוכב על החלש צריך להתפשט בכל רובדי העם. הקב"ה אומר לעם "והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים", ישנה הזדמנות היסטורית של תיקון, אתם צריכים להבין שאין אפשרות להמשיך לחיות כך, אתם צריכים להשתחרר מהשיטה של פרעה. ובסופו של דבר מגיע השלב האחרון, לא רק דאגה לחלשים "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים" התיקון הזה הוא מוסרי, חברתי ורוחני של גילוי שם ה' בעולם, של לדעת ה' שבסופו של דבר "והבאתי אתכם אל הארץ" ושם תראו לכל העולם שלא צריך לשעבד את החלש. שם תראו לכל העולם שחשוב לאלו שאין להם.

 

העם צריך לעבור תהליך בדרך לשינוי חברתי- מוסרי. הוא נתון בתוך המסגרת של "סוס ורוכבו", כך גדלנו כך היה, אין סיכוי לשנות ולתקן. וגם אם יש סיכוי לשינוי למי בכלל יש כוח לשנות ולתקן "לא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה". לאחר מכן העם עובר תהליך, המקביל למכות מצרים ומבין לאט לאט את גודל תפקידו לשעה ולדורות. העם מבין לאט לאט שאפשר גם אחרת, שאפשר בלי לרמוס את החלשים. ומי שהיה חלש במצרים מבין שהוא חלק מעם שאסור לו לעשות את מה שעשו לו, אסור לו לרמוס את החלש. העם עובר תהליך עד שנעשה תיקון מוסרי שמוביל בעיקר ליכולת נפשית לצאת משם ולצאת מהשיטה המצרית "וישאלו  ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת" (שמות יב לה) כדי לקבל תמורה מהמצרים על העבודה הקשה שעבדו במשך השנים.

 

גם היום הקב"ה אומר לנו "הגיע זמן גאולתכם". גאולה זה לשוב לארצנו ולהקים מדינה על כל מערכותיה הגדולות. גאולה היא גם לגאול את החברה- מוסרית, ערכית ורוחנית. גאולה זה לגאול את היחס שלי לסביבה, את היחס למי שחסר לו משהו. בידנו הדבר האם "לא לשמוע מקצר רוח ומעבודה קשה" או להאמין שאפשר בהחלט לגאול את החברה הישראלית.

 

 

דובב בינדיגר - מרבני צהר ורב הקהילה הדתית לאומית "היכל שלמה" קריית הרצוג בני ברק.

 

 

shlezinger tfila eliner hendat_yamim  bnei_akiva tora_mizion  darga