בס"ד כ"ז אייר התשע"ז
23/05/2017

פרשת חיי שרה תשע"ג

 

פרשת "חיי שרה"

מבחן הצדק מול הצדקה

-הרב אשר סבג-

 

פרשת "חיי שרה" עוסקת בעיקרה במסעו של אליעזר עבד אברהם למצוא אשה ליצחק בן אברהם, כאשר נקודת השיא מתרחשת על יד באר המים שם עומד אליעזר עבד אברהם, ומחליט לערוך מבחן לנערות היורדות אל הבאר, ולבקש מהם מים, ומי שתציע מים לו ולגמליו היא הנבחרת לבן אדונו.

 

במבט ראשוני קשה להבין מהו המבחן הזה  הרי נתינת מים היא דבר טריויאלי? מדוע אליעזר בחר דווקא במבחן פשוט כל כך שלכאורה אינו יכול להבחין בין טוב לב אמיתי לבין נימוס רגיל?

 

אמנם, יש אלו ששמים דגש על "ולגמליו", ויש שהגדילו לעשות ולחשב כמה מים צריך לשאוב עבור הגמלים אך עדיין נראה שזה נוגע בתחום הנוהג הבסיסי בין בני האדם, שהרי היא יודעת שאליעזר וגמליו נזקקים למים לאחר מסעם הארוך ומדוע שתסרב?

 

עיון בפסוקים מראה כיצד מבחנו של אליעזר נועד לרדת לשורש מידותיה של רבקה, ולאיזה מחנה היא משתייכת מחנה ה"צדק" או מחנה ה"צדקה".

 

בכל מדינה הנותנת שירותי רווחה תמיד קיים הקונפליקט של הצדק מול הצדקה, מצד אחד הצדק דורש שלא תהיה מדיניות רווחה מפליגה מדאי, אחרת גם אנשים שלא מגיע להם להנות מאותה רווחה גם הם יהנו ממנה וימנעו מלהכנס למעגל העבודה, מדיניות כזו יכולה לעודד אבטלה. במצב כזה, מעמד הבינים כמעט ולא יהנה כלל מהטבות כלשהם, בגלל שהוא נתפש כמי שיכול לדאוג לעצמו.

 

מצד שני, מדיניות רווחה מוגבלת, מגבירה את הפער החברתי ויכולה לגרום לאוכלוסיה החלשה מצוקה גוברת והולכת, לשחוק את מעמד הבינים ולהחליש אותו עד כדי ירידה מתחת לקו העוני, לגרום למצב חברתי שבו מי שלא עובד חשוב כמת, ולכן ישנם אלו שמצדדים במדיניות של "צדקה" של נתינה גם למי שלכאורה אינו מוגדר כחלש, כדי למנוע את הבעיות לעיל.

 

כאשר אליעזר בוחן את רבקה הוא עושה זאת בדרך מיוחדת.

 

"הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאות לשאוב מים, והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני"

 

אליעזר מדגיש את עובדת היותו נצב על הבאר עצמה, ובהמשך הפסוק מתאר כיצד הוא רואה את רבקה יורדת לעין המים: "והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל" רבקה ירדה כדי למלאות מים למשפחתה, ולחזור בחזרה, הזמן המתאים לכאורה לבקש ממנה מים הוא לפני שהיא ממלאת את כדה, ואליעזר כפי שראינו נמצא ליד עין המים, אך אליעזר שותק, ומחכה שרבקה תמלא את המים, ותעלה למעלה בעלייה, ורק אז הוא אץ רץ לקראתה ומבקש לשתות. דמיינו לכם איך הייתם מרגישים לו הייתם נגשים לברז מים ולידו עומד מישהו ששותק, ולאחר שמלאתם את המים ועליתם במדרגות , פתאום הוא צועק לכם מלמטה, הי אתה יכול להביא לי מים?

 

התגובה הראשונה שלנו תהיה במקרה הטוב, "מדוע לא בקשת קודם?" מדוע גרמת לי לעלות את כל העלייה ועכשיו לרדת בחזרה עם הכד הכבד הזה ולמלאות אותו שוב? הרי היית שם ליד? אליעזר גם לא מציע לה עזרה, הוא מבקש ממנה להשקותו מתבונן בה רצה ממלאת וחוזרת ולא נוקף אצבע כדי לעזור לה, בפס' הבאים נראה שהיו איתו עוד אנשים ובכל זאת אף אחד לא מסייע בידה.

 

למרות כל זאת רבקה מגלה לאליעזר שהיא עומדת במבחן של הצדק מול הצדקה ובוחרת בצדקה, בנתינה על אף שלכאורה לא מגיע לו בגלל התנהגותו.

 

 

חז"ל רמזו לזה במס' תענית באומרם "אליעזר ביקש שלא כהוגן", אמנם שם היתה כוונתם לכך שעצם המבחן הזה היה בקשה לא הוגנת מהקב"ה, אך יש בזה גם רמז לכך שכל המבחן עצמו היה לבדוק האם גם כאשר הבקשה לא הוגנת האם עדיין רבקה תענה לה.

 

 

לעומתה יצחק נתפש דווקא כמי שהולך בעקבות אמו שרה, ומציין את מידת הגבורה, מידת הצדק של נתינה רק למי שמגיע לו, והחיבור של שניהם יחד יוצר שלימות. בסוף הפרשה מתארת התורה כיצד יצחק מכניס את רבקה לאוהל אמו, ושם נאמר "ויאהבה" בפעם הראשונה בתורה מוזכרת המילה אהבה בהקשר הזוגי, יש כאן שלימות המתבטאת בצדק של יצחק אל מול הצדקה של רבקה המתחברים יחד לדבר שלם. השלימות הוז מובילה לידי כך, שבפרשה הבאה, הם מחליפים צדדים, רבקה אוחזת במידת הצדק ותומכת ביעקב, לעומת יצחק שאוחז במידת הצדקה ותומך בבנו הרשע עשיו.

 

 

רק מדיניות חברתית שתדע לשלב בין ה"צדק" ל"צדקה", בין הנתינה כהוגן ובין הנתינה גם שלא כהוגן, תצליח לקיים מדיניות חברתית שלימה.

  

 

הרב אשר סבג, חבר בארגון רבני "צהר", מכהן כרב קהילת "הר מוריה" ראשון לציון.

 

 

 

 

 

shlezinger tfila eliner hendat_yamim  bnei_akiva tora_mizion  darga