בס"ד כ' טבת התשע"ז
18/01/2017

פרשת לך לך תשע"ג

פרשת 'לך-לך'

 

כיצד מתמודדים עם שפע ורווחה?

-הרב ד"ר רונן לוביץ-

  

 

לא אחת אנו עדים לתופעה בה בני אדם מסתדרים היטב זה עם זה בתנאי דחק ומצוקה, אולם נוטים להתעמת דווקא בתנאי רווחה. נראה שתופעה ידועה זו מתגלה לעיננו כבר בראשית דרכו של אברהם אבינו. הסיפור הראשון על אברהם בארץ ישראל הוא "ויהי רעב", והסיפור השני: "ויהי ריב". בעת הרעב, ובמהלך הנדודים הקשים למצרים ובחזרה, לוט הולך עם אברהם והם מסתדרים להפליא, אולם בסיפור השני התורה מתארת כיצד ברכת ה' לאברהם התגשמה עד מהרה: "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב... וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" כאן מגיעה התוצאה המפתיעה: מריבה פורצת בין הרועים, והיא מאלצת את אברהם להיפרד מאחיינו.

 

לדעת חז"ל המריבה בין הרועים נבעה מחילוקי דעות בעלי אופי עקרוני ורעיוני. במדרשיהם ניתן למצוא שתי גישות עיקריות להסברת הרקע לסכסוך, והן מסוכמות בתמציתיות בפרוש רש"י למילים: "ויהי ריב" לפי ההסבר האחד מדובר היה בוויכוח על שאלה ערכית-מוסרית-משפטית: "לפי שהיו רועים של לוט רשעים ומרעים בהמתם בשדות אחרים, ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל". ההסבר השני הוא שמדובר היה בויכוח בעל אופי טריטוריאלי-לאומי שנסב על שאלת ירושת הארץ: רועי לוט היו "אומרים נתנה הארץ לאברם, ולו אין יורש, ולוט יורשו".

 

ברם, התורה לא מגלה לנו על מה רבו, אלא מסתפקת בתיאור עובדתי שאומר: "וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו, כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו". מפשט הפסוקים נראה שריבוי הרכוש היה הגורם הישיר לסכסוך. כך סבור גם הרמב"ן שכתב: "ועל דרך הפשט היתה המריבה על המקנה, כי לא נשא אותם הארץ"  החזרה, המיותרת לכאורה, שמופיעה בפסוק לגבי אי היכולת שלהם לשבת יחדיו, מדגישה בברור את הסכנה החברתית שמתהווה כאשר נצבר רכוש רב. צבירת הרכוש והנכסים יוצרת חממה פוריה לחיכוכים ולמריבות. נראה שהתורה נמנעה במתכוון מלציין סיבות עקרוניות ורעיוניות למריבת הרועים, שכן היא רצתה שנפיק מאותה מריבה את הכלל: מרבה נכסים – מרבה דאגה חברתית. רמח"ל בפרק הראשון של ספרו 'מסילת ישרים' מדבר על ניסיון העוני וניסיון העושר, ונראה ששני סיפורי הפתיחה על אברהם מראים היטב כיצד מצב השפע והרווחה מהווה ניסיון קשה מבחינה מסוימת הניסיון שמציב מצב הדחק והמצוקה.

 

הסכסוך המשפחתי בין רועי אברהם ורועי לוט ממחיש לנו שאפילו קירבה משפחתית אינה ערובה  ליכולתם של אנשים להסתדר זה עם זה בעיתות שפע.

 אברהם אבינו מציב דפוס קיום אלטרנטיבי אל מול עולמה של סדום ובנותיה. לפי שיטת אברהם ניתן להסתדר עם השפע באמצעות יכולות הריסון, האיפוק והוויתור. אברהם גילה יכולות אלה בדרך בה טיפל במריבת הרועים, כאשר אפשר ללוט לבחור כל שטח מחיה שירצה לעצמו. הוא ממשיך ומשתמש ביכולות אלה כשהוא מוותר על כל הרכוש שלקח בשלל המלחמה במלכים "מחוט ועד שרוך נעל". בהמשך הדרך מתגלה אברהם כמי שמסוגל לנהוג בוותרנות כלפי שרה אשתו בפרשת הגר וישמעאל, כלפי אבימלך כשהלה לקח את שרה, ופעם נוספת אחרי שעבדי אבימלך גזלו את באר מימיו. לא בכדי היה זה אברהם שביצע את פעולת הוויתור הגדולה מכולן, כאשר היה נכון להקריב את בנו. התיאור המפורט של הכנסת האורחים של אברהם אף היא ממחישה את יכולת הוויתור של אברהם, וכך גם התמונה האחרונה שמותירה התורה ממעשיו:  המשא ומתן על רכישת מערת המכפלה, שם שב ומתגלה אברהם כוותרן בממונו.

  

אברהם אבינו נבחר על מנת לצוות "אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". בניגוד למלכי-צדק של פרשת 'לך-לך', שהיה כהן לאל עליון, ונראה שכל מעשיו היו מוכוונים לעליונים, אברהם היה ברוך "לאל עליון קונה שמים וארץ", ומעשיו מכוונים הן לשמים והן לארץ, כלפי אלוהים וכלפי אדם. תיקון הארץ על-ידי מלחמה למען הצדק והחסד הם בראש מעייניו. כך הופך אברהם מאב-רם - שראשו במרומים, לאברהם – אב המון, שאינו מתרחק מן ההמון הסואן, אלא פועל למענו.

 

להיות וותרן בממונו זו אחת העצות שהשיא רבי נחוניא בן הקנה לתלמידיו ששאלוהו במה הארכת ימים גם איוב, שמבחינה כלכלית נמנה, כנראה, עם העשירונים העליונים במשק, נחשב לצדיק בזכות היותו וותרן בממונו (ב"ב טו, ב). כיום, חלקים רבים בחברה סובלים מקשיים כלכליים, אך בה בעת אנו חיים בעולם של חברת שפע, בה רבים נהנים מתנאי רווחה ורכושם כבד בכסף ובזהב. ההתמודדות עם מצב זה מחייבת שנדע ללכת בדרכו של אברהם, ושנשכיל להטמיע את המסוגלות לאיפוק, ריסון וויתור בתוך עולם הערכים של היחיד ושל היחד, כדי שהארץ תישא את כולנו יחדיו.

  

*הרב דר' רונן לוביץ, משמש כרב היישוב ניר עציון, מרצה במכללה האקדמית לחינוך, "שאנן" ובאוניברסיטת חיפה.

 

 

shlezinger tfila eliner hendat_yamim  bnei_akiva tora_mizion  darga