בס"ד ד' סיון התשע"ז
29/05/2017

פרשת כי תבוא

פרשת כי תבוא

 

פרשתנו הנאמרת לעם ישראל בסמוך לכניסתם לארץ מביאה לנו את ניחוחות הארץ על פירותיה:

 

והָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ:

וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ

 אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא

וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:

 

 

 

ירושלים היא בירתה של מדינת ישראל, אך ירושלים לא נזכרת בתורה כעיר הנבחרת אשר בה עתיד להיבנות בית-המקדש. במקום ציון של מקום מסוים, נאמר רק "המקום":

"וְהָיָה כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:" (דברים כ"ו, א'-ב')

ירושלים עצמה אינה מוזכרת במפורש בתורה, אלא רק בשמות שונים. בבראשית מסופר על מלכי-צדק מלך שלם, שיצא לקראת אברהם לאחר מלחמתו בארבעת המלכים. לאחר מכן, בעקידת יצחק אברהם מצווה ללכת אל "ארץ המֹּרִיָה", אשר בדברי הימים מקושרת אל מקום המקדש: "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי" (דבהי"ב, ג, א).

קישור נוסף בין עקידת יצחק לבין בית המקדש, הוא המילה "מקום" המופיעה הן ביחס למקום שבחר ה' לשכן שמו שם, והן ביחס למיקומה של עקידת יצחק: "וילך אל המקום אשר אמר לו א-לוהים" (בראשית כב, ג) ובהמשך: "...וירא את המקום מרחוק" (שם, ד).

בתקופת הכיבוש וירושת הארץ בימי יהושע, לא היה ברור לחלוטין באיזו נחלה יושבת ירושלים, והיא נחלקה בין נחלתו של שבט יהודה לזו של בנימין. ייתכן שמסיבה זו גם יהודה וגם בנימין לא מצליחים לרשת אותה, והיבוסים נותרים כמובלעת בתוך נחלתם, וכך מסופר בספר יהושע (טו, סג): "וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֹא יָכְלוּ בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה". פסוק כמעט זהה מופיע גם בספר שופטים (א, כא): "וְאֶת הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִןוַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי בִנְיָמִן בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (שופטים א, כא).

יבוס מוזכרת בהמשך ספר שופטים, כאשר האיש הלוי בוחר שלא ללון ביבוס, כיוון שהיא עיר נוכרית, אלא הוא ממשיך לגבעה שבנחלת בנימין, שם מתרחש הסיפור הקשה של פילגש בגבעה.

יבוס נותרת כעיר מבוצרת שלא ניתן לכובשה וזאת על שום הביצור החזק שלה. על פי המסופר בדברי הימים (א, יא), כאשר רצה דוד להעביר את ממלכתו מחברון בירת יהודה, לירושלים הצפונית יותר והמקושרת יותר לשאר השבטים, נכנס יואב לעיר וכבשה. תיאור אחר מופיע בספר שמואל, שדוד נכנס ליבוס עצמה רק לאחר שקנה אותה מארונה היבוסי והקים בה מזבח.

 

מתקופה זו ואילך, הפכה ירושלים לבירתה הנצחית של עם ישראל

 

כאשר קמה מדינת ישראל בשנת תש"ח, נקבע שירושלים תהיה עיר הבירה של מדינת ישראל. עד למלחמת ששת הימים היתה הבירה ירושלים עיר ש"בלבה חומה". כיום זכינו שירושלים, הגדולה בערי ישראל, היא עיר מאוחדת, כפי שנאמר עליה:

 

"יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה-לָּהּ יַחְדָּו..." [תהלים, קכ"ב, ג']

 

כפי שנאמר בפסוקים שלמדנו את הפירות שמו בטנא.

 

בדרום הר-חברון שוכן היישוב טֶנֶא אשר הוקם בתחילה כהיאחזות נח"ל בשם עומרים ולאחר מכן שונה שמו לטנא ויש הקוראים לו טנא עומרים.

בשנת 2005 בעקבות תוכנית ההתנתקות נקלטו ביישוב 13 משפחות מהיישוב מורג שבגוש קטיף.

התושבים המתגוררים ביישוב הקרוי על ידם "עומרים" רושמים את שמו של היישוב במסמכים רשמיים בתור "טנא עומרים", אך ברישומי המדינה הוא קרוי "טנא", על שם המנכ"ל הראשון של משרד השיכוןדוד טנה.

טנה נולד במילהייםגרמניה, ובגיל 18 יצא ללימודים אקדמאיים בברלין. הוא למד כלכלה ומדע המדינה, וכדי להכין את עצמו לעלייה לישראל, למד בנוסף גם ניהול חוות חקלאיות. בתקופת לימודיו כיהן כמזכיר תנועת החלוץ בברלין.

עם עליית הנאצים לשלטון, בשנת 1933, עלה לישראל והתיישב בחיפה, שם החל לפעול במסגרת הסוכנות היהודית כנציג המחלקה הגרמנית בחיפה, והיה מקורב למקימת עליית הנוערהנרייטה סאלד שעל שמה הקיבוץ כפר סאלד. בשנות המלחמהסייע בקליטת הפליטים היהודים שהצליחו לברוח מאירופה.

 

בהמשך הפרשה מבקש החקלאי, אשר הביא את הביכורים לירושלים:

 

"הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן-הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת-עַמְּךָ אֶת-יִשְׂרָאֵל

וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ

אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"  [דברים, כ"ו, ט"ו]

 

בפסוק מרגש זה חבויים שני יישובים.

שקף הוא מושב עובדים שהוקם על ידי תנועת תנועת החרות-בית"ר והסוכנות היהודית.

היישוב נוסד בשנת 1981 בנסיון ליישב את אזור קו התפר כחלק מתוכנית הכוכבים של אריאל שרון לעיבוי ההתיישבות היהודית בקו התפר שבין הר חברון הגדוש בכפרים ועיירות פלסטיניות לבין האזור שממערב לו.

הכפר ממוקם מדרום מזרח לקרית גת וממערב לחברון. המושב ממוקם במקום בעל נוף נאה למדי בגבול שבין אזור ההר לאזור המדבר ונמצא בתוך שמורה ביוספרית. המושב עטוף בחורש טבעי ובפרחי בר רבים, בהם כלניות, רקפות, צבעונים, אירוסים ועוד. במושב מגדלים בעיקר ענבי מאכל וירקות חממה.

ב-2006 הוקם אתר קראוילות צמוד ליישוב שקף, בו שוהים גרעין "מירשם", שברובו מתבסס על מפוני היישוב תל קטיפא מגוש קטיף. מקור השם שקף ביישוב קדום "אום א-שקף" שמיקומו סמוך ליישוב שקף הנוכחי. נזכיר כי בכרמל נוכל לטייל בשמורת שקף.

דרומית לעיר חברון נמצא המושב מעון. באזור זה התרחש סיפור מפורסם, שעליו נוכל לקרוא בספר שמואל א':

 

"וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל..." [כ"ה, ב']

מעון היא התנחלות דתית לאומית המורכבת מחברים במושב שיתופי ותושבים ביישוב קהילתי. היישוב ממוקם בהר חברוןמדרום לחברון בספר המדבר בארץ ישראל.

 

 

ואף כך נמצא בספר תהלים:

 

"וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן:" [ע"ו, ג']

הפסוק:  וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן: מחבר אותנו חזרה לעיר שלם היא ירושלים

 

 

ומהפרשה נעבור להפטרה המעשירה אותנו במספר יישובים :

...ועליך יזרח ה'... ומלכים לנֺגַהּ זרחך... כל צאן קֵדָר יקבצו לך... ברוש תדהר ותאשור יחדיו - לפסוקים אלו תרומה נכבדה למפת יישובי הארץ. בחבל לכיש,  צפונית לקרית-גת, נמצא את המושב זְרַחְיָה.  למערבה של קרית-גת שוכן המושב נוגה שנוסד ב1955- בידי עולים מפרס, כורדיסטן ועירק.

נעלה לאיזור ירושלים - סמוך למעלה-אדומים ניכנס ליישוב הקהילתי קדר. מכאן, מגדות נחל קדרון היורד מירושלים לים המלח, נצפה אל הנוף המרהיב של מדבר יהודה, ונבחין בהר מונתר, אשר יש מזהים אותו כמקום שילוחו של  השעיר לעזאזל.

נַדְרים כדי להחכים, וליד העיירה אופקים נבקר את גוש התושבים ברוש תדהר ותאשור. במקום אחר בספר ישעיהו (מא,יט) נמצא שעצים אלו הם שמפריחים את השממה בעת הגאולה: "אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו".

בשנת תשי"ג 1953 נוסדו ברוש ותדהר בידי עולים מצפון אפריקה, והמושב תאשור בידי עולים מתימן. כמו בפסוק, גם על המפה יישובים אלה הם יחדיו.

ישוב בשם יחדיו על מפת ארצנו לא מצאתי (למרות שיש שבט בבני-עקיבא בשם זה) אבל סמוך ליישוב הררית שעל הר נטופה שוכן קיבוץ ששמו "יחד", המתפרנס בין השאר ממכון ללימוד שפות ומגרפולוגיה משפטית.

 

קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח:

 

כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה:

 

צפונית לקרית גת נמצא את המושב זְרַחְיָה שפירושו יזרח אורו של ה'.  (זה גם שם האבא של עזרא הסופר אשר הביא לשיבת ציון והקמת בית המקדש השני בירושלים).

 

ישוב בשם יחדיו על מפת ארצנו לא מצאתי (למרות שיש שבט בבני-עקיבא בשם זה) אבל סמוך ליישוב הררית שעל הר נטופה שוכן קיבוץ ששמו "יחד", המתפרנס בין השאר ממכון ללימוד שפות ומגרפולוגיה משפטית.

 

כתב: עמוס ספראי- ראש מכללת אמונה בירושלים

 

shlezinger tfila eliner hendat_yamim  bnei_akiva tora_mizion  darga