בס"ד כ"ד כסלו התשע"ח
12/12/2017

פרשת בהר

שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה

 

נכיר מספר יישובים הקשורים לזריעה :

נקדים ונציין שברחבי הארץ יש מספר יישובים ערביים שקודמת לשמם המילה מזרעה שפירושה בערבית מקום מזרע או שדה זרוע.

במרוצת השנים נעשתה המילה מזרעה כינוי גם לחווה או לכפר עונתי כלומר מקום מגורים לעונה חקלאית מסויימת. לימים היו מקצת המזרעות ליישובי קבע של ממש שהקדומת של שמם מלמדת כי התפתחו מחוות או מכפרים עונתיים.

סמוך לכביש המחבר את עפולה לנצרת שוכן הקיבוץ מיזרע. שם הקיבוץ סימלי והוא כשם יישוב עתיק שהיה בסביבה המוזכרבמקורות ובמפות מימי הביניים. יתכן שהוא השתמר בשמן הערבי של אדמות האזור, מזרעה (

המייסדים היוו פליטים מגליציה שהקימו בגרמניה בשנת 1919 את גרעין 'הפועל הכובש'. חברי הגרעין עלו ארצה בשנת 1920. בארץ הם נדדו ועבדו בסלילת כבישים ובבניין במקומות שונים ונקראו קבוצת 'צריפין' או 'סרפנד' על שם המקום שבו התגבשו במחנה צריפין הסמוך לרמלה.

. ב-21 בנובמבר 1923 עלו המתיישבים הראשונים על הקרקע בתל רובע-אל-נצרא. החברים האחרים המשיכו לעבוד בבניין בחיפה והצטרפו למתיישבים כעבור שנה. בשנים הראשונות סבלו המתיישבים מקשיים בעיבוד אדמת הבור וממחסור במים.

בקיבוץ מיזרע שכן מטה הפלמ"ח עד לשבת השחורה בה פשטו הבריטים על היישובים בהם נאגר נשק ותחמושת בכדי להגן על עצמם.

קיבוץ מזרע הוא מהמפותחים בקיבוצי הארץ. בקיבוץ נמצא מוזיאון בו ניתן לחוות את ימיה הראשונים של הקבוצה.

בסמוך לקיבוץ מיזרע  התיישבה קבוצת מרקנהוף'  חלוצים שעלו מגרמניה. שתי הקבוצות חיו ועבדו זו ליד זו.   בשנת 1926עברה 'קבוצת מרקנהוף' לעמק הירדן והקימה את קיבוץ בית זרע, השוכן דרומית לדגניה א'. בשם הקיבוץ רצו להנציח את תחילת דרכם כשכנים של קיבוץ מזרע.

דרומית למושבה יוקנעם נוכל לבקר בקיבוץ הזורע אשר הוקם גם הוא על ידי עולים מגרמניה. הקיבוץ סבל מהתנכלויות רבות בימי המרד הערבי. מומלץ לבקר במוזיאון הקיבוץ בו מוצגת אמנות מהמזרח הרחוק לצד אמנות ישראלית וממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו בסביבה.

במזרח הגליל התחתון שוכן מושב הזורעים אשר הוקם בשנת 1939כאחד מיישובי חומה ומגדל. בשמו מוצנע הרעיון המופיע בשיר המעלות: הזורעים בדמעה ברינה יקצורו

במושב נבנתה לפני מספר שנים ישיבה תיכונית לחינוך סביבתי.

בפרשה מופיע העיקרון החשוב של חזרת האדמות לבעלים ככתוב:

בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו.

רעיון זה מקבל את ביסוסו בהמשך הפרשה במילים:

והארץ לא תימכר לצמיתות כי לי כל הארץ.

הרעיון שארץ ישראל תישאר ביד עם ה' שימש יסוד לאנשי הקרן קיימת לישראל. בהסטוריה ה"רשמית" של הקק"ל נימצא, שהרב פרופסור צבי הירש הרמן שפירא (רב, ראש ישיבה ולימים פרופסור למתמטיקה והוגה רעיון הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים) העלה הצעה להקמת ארגון זה בקונגרס הציוני הראשון שהיה בבזל שבשויץ (תרנ"ח 1897). ארבע פעמים העלה שפירא את הרעיון, עד שלבסוף התקבלה הצעתו בקונגרס החמישי. הכסף לרכישת הקרקעות אמור היה להגיע מתרומות, והתורם הראשון היה יהודי ציוני מוילנה, יצחק ליב גולדברג, אשר תרם לרכישת 200 דונם בחדרה. משום כך זכה ועל שמו קיים רחוב בעיר זו.

אולם מתברר שרעיון הקרן עלה כבר בארץ, מספר שנים קודם שהחלו להתווכח על כך בקונגרסים בבזל. בשנת תרמ"ט נוסדה החברה 'קרן קימת' בידי קבוצת 'גואלי ציון', צעירים אשר חיו בראשון לציון. מאחר שאסור היה אז לייסד חברות, ובמיוחד לצורך רכישת קרקעות, נעשו הדברים בסתר.

 בסעיפי התקנון אנו קוראים:

בשם ה' וישראל עמו! זה ספר הברית אשר כרתו מתי מספר מבני ישראל יושבי הארץ הקדושה... אשר היו לאגודה אחת ויקראו שמה 'קרן קימת'. תכלית החברה: לתת גאולה לארץ אבותינו ולאחד לבות אחינו העובדים על אדמת הקודש... הכסף הבא לאוצר החברה קודש הוא כליל למקנה אדמה.

הרוח החיה מאחורי התארגנות זו היה דוד יודלוביץ, ששימש כמורה בביה"ס של ראשל"צ. המבקר בעיר זו ימצא בין שמות הרחובות המנציחים את מייסדי העיר וגואלי אדמתה את השם יודלוביץ.

בראש הקרן הקימת לישראל, זו שמאוחר יותר נטלה על עצמה את התפקיד לגאול קרקעות בכל ארץ-ישראל, עמד מנחם אוסישקין. שם משפחתו מוכר לנו מרחובות רבים בארץ, ושמו הפרטי הונצח בקיבוץ כפר מנחם, שבחבל לכיש. היישוב הוקם בתחילה כחווה חקלאית אך תושביו נאלצו לנטוש את המקום עם פרוץ המרד הערבי. פעם נוספת נעשה נסיון להקים את הקיבוץ אך גם הוא לא צלח. בשנת תרצ"ט 1939 הוקם הקיבוץ בידי חברי השומר הצעיר שעלו לארץ מפולין וארצות הברית. בקיבוץ פועל מוזיאון השפילה. סיור במוזיאון ימחיש לנו את אורח החיים של הפלישתים שוכני איזור זה בעבר הרחוק.

 

 

בהמשך הפרשהאנו קוראים את הפסוק :

 

ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ

 

באיזור השרון נמצא שני יישובים המזכירים בשמותיהם את רעיון הגאולה

הישוב  גְּאוּלֵי תֵימָן שוכן מדרום לחדרה. מקימי היישוב הגיעו מתימן וראו בהקמת היישוב הגשמת החלום שלהם.

מזרחית לנתניה אנו מוצאים את המושב גְּאוּלִים. התושבים הראשונים הגיעו למקום מגרמניה אך כעבור כמה שנים הקימו את המושב ידידיה. במקומם הגיעו עולים מתימן שהכינו את הקרקע לעולים נוספים שהגיעו לארץ אחרי הקמת המדינה.

 

יישום לרעיון זה של שמירת האדמות מופיע בהפטרה מספר ירמיהו שאת פסוקיה שמענו זה עתה: ירמיהו מקבל נבואה על כך ש:

 

הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם דֹּדְךָ בָּא אֵלֶיךָ לֵאמֹר

קְנֵה לְךָ אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה לִקְנוֹת:

 

את מקום היישוב  המקראי ענתות יש המזהים עם הכפר הערבי ענתא היושב צפונית לירושלים סמוך לדרך היורדת לעין פרת המוכר לנו מסיורינו בסביבות וואדי קלט.

ענתות היתה אחת מערי הלוויים בתחום נחלת שבט בנימין.

 

וכך כתוב בספר יהושע:

"וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִין, אֶת-גִּבְעוֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, אֶת-גֶּבַע, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ. אֶת-עֲנָתוֹת, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-עַלְמוֹן, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ:

השילוב שבין ענתות לעלמון קיים גם היום בשמו של היישוב הקהילתי עלמון שהוקם בשנת תשמ"ב על ידי משפחות שרצו לגור בספר המדבר סמוך לירושלים.

בהמשך ההפטרה אנו קוראים:

ואתן את הספר המקנה אל ברוך בן נריה בן מחסיה לעיני חנמאל דדי ולעיני העדים הכתבים בספר המקנה לעיני כל היהודים הישבים בחצר המטרה

השם מחסיה שימש מקור לשם המושוב מחסיה אשר הוקם בשנת 1950 סמוך לבית שמש. מקימי המושב היו עולים חדשים אשר הגיעו לארץ מתימן וממרוקו. לאחר כמה שנים קשות ביותר ננטש המושב ויושב חדש כמה שנים מאוחר יותר בידי עולים שהגיעו לארץ מקוצ'ין. 

כתב: עמוס ספראי ראש מכללת אמונה בירושלים

 

eliner   hendat_yamim   bnei_akiva tora_mizion  Hadracha.org