בס"ד א' ניסן התשע"ז
28/03/2017

פרשת ויקרא

ספר ויקרא, שאותו אנו מתחילים לקרוא בשבוע זה, יפגיש אותנו עם שמות מעניינים של יישובים בארץ-ישראל. פרקים רבים בחומש זה עוסקים בדיני קרבנות. המשותף לכל הקרבנות הוא שאת כולם יש להמליח –

"וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל-קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח"(ויקרא, ב', י"ג)

 

מלח, במובנו הנפוץ הוא תרכובת כימית של נתרן וכלור (NaCl) והוא אחד ממיני "מלחים" רבים הקיימים בטבע. כאשר אומרים "מלח" חושבים לרוב על חומר לתיבול מזון, כפי שאנו מכירים מהמלחייה על השולחן. למעשה, המלח מהווה יסוד חיוני בתפריט בני האדם, בעלי החיים וכן של צמחים רבים; זהו אחד האמצעים החשובים והנפוצים לשימור המזון בנוסף לשימושים אחרים בתהליכי ייצור בתעשייה, במלאכה ובחקלאות.

עדויות לשימוש במלח קיימות ברישומים קדומים. העתיק ביותר הוא רישום סיני מלפני כ- 4,700 שנה אשר דן בתורת התרופות ומזכיר יותר מ- 40 סוגי מלח ושתי    שיטות להפקתו והפיכתו למוצר שימושי. 
בתנ"ך מוזכר "מלח" יותר מ- 30 פעם. בפסוק "ברית מלח עולם לפני ה' לך ולזרעך אתך" המלח, שאינו מתקלקל לעולם, מסמל וממחיש את "נצחיות" הברית.

מיתולוגיות של עמים רבים קשרו למלח כתרים של מרפא, מסיר כשפים ואף העניקו לו את התואר המקורי "טעם החיים". לסיפורי המיתולוגיה הייתה אחיזה במציאות – בימי קדם נעשה שימוש במלח כמטבע עובר לסוחר. מעניין לציין בהקשר זה את מקור המילה SALARY (משכורת), שנגזר מהמילה היווניתSALARIUM – כינוי לקצבה שהעניקו הרומאים לחייליהם – קצבה של צרור מלח.

בארץ ישראל מייצרים את מלח הבישול בשני מפעלים גדולים – על חופו של ים המלח שוכנים מפעלי ים המלח, ממפעלי התעשייה הגדולים בארץ, המייצרים אשלגן, ברום, מגנזיום וגם מלח בישול. במקורותהקדומים נקרא המלח ממקום זה 'מלח סדומית', מלח חזק מאוד המסכן את העיניים (עירובין, יז:), וזה גם המלח שהשתמשו בו לקרבנות בבית המקדש (תוספתא מנחות, ט', טו).

במכתב ששלח בר כוכבא לאנשי עין גדי הסמוכה, הוא מבקש – "...תשלחון למחניה טענין די מלח ארבעה", כלומר: תשלחו למחנה ארבע מטענים (חמורים או גמלים) מלח. המעיין במפת מידבא (מפה קדומה מהמאה ה-5) ימצא שבים המלח מתוארות שתי סירות נושאות מטען – מטען אחד צבוע אדום, והשני אפור. ואכן, המלח המופק מן הים צבעו אדום, והאפור מתאים לצבע המלח המופק מהר סדום. החוקרים מתלבטים באיזה משני סוגי מלח אלו השתמשו בבית המקדש.

המפעל השני הוא מפעל תעשיות מלח לישראל שנמצא בעתלית. עתלית הנו ישוב קהילתי השוכן על חוף הכרמל. הישוב הוקם בתרס"ג (1903) כמושבה, על אדמות אותן רכש הברון רוטשילד. מפעל המלח שבעתלית הוקם בשנת תרפ"ב (1922), ובשנותיו הראשונות היווה מקור תעסוקה חשוב לתושבי היישוב.המיקום נבחר בגלל הקרקע המכילה כמות רבה של חרסית, המונעת את חילחול מי הים ולאחר התאדות המים, נותר המלח הנקי יחסית. ואולי עוד סיבה למיקום: לימים שימש מלח זה כהסוואה למשאיות שהובילו נשק אשר נגנב מהבריטים ששהו במקום - אכן דרך ממולחת במאבק להקמת המדינה.

עם התפתחות המפעל, נפתח סניף נוסף באילת ומפעל משותף לישראל ולירדן בקליה שבצפון ים המלח.

 

מלבד המלח, על מספר קרבנות נאמר שיש להוסיף גם שמן ולבנה –

"וְנָתַתָּ עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְשַׂמְתָּ עָלֶיהָ לְבֹנָה מִנְחָה הִוא" (שם, טו)

 

דרומית לעיר שכם אנו מוצאים את היישוב מעלה לבונה. יישוב בשם לבונה מצוי בתנ"ך, ושם הכפר הערבי הסמוך – לובאן א-שרקייה, במקום נמצאו גם עתיקות ועדויות רבות לגידול ועיבוד עצי הלבונה. כל אלה הביא חוקרים בארץ-ישראל להניח שזה מקומה של לבונה המקראית. הישוב הוקם בתשד"מ (1984) בעקבות יוזמתו של חבר הכנסת חנן פורת ליישב יהודים במקום.

עצי הלבונה מקשרים אותנו גם להפטרה בה נאמר –

"וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל: לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה" (ישעיהו מ"ג, כב-כג)

 

בהפטרה אנו קוראים את הפסוק –

"כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ ה' צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים" (שם, מ"ד, ו)

 

המילה המודגשת בפסוק זה מביאה אותנו לביקור בעיר ראשון לציון.

תחילתה של העיר כמושבה אשר הוקמה לאחר פתח תקווה וראש פינה. המושבה הוקמה בשנת 1882. השנים הראשונות היו קשות ביותר והברון רוטשילד נחלץ לסייע למתיישבים. בראשון לציון הוקרם בית הספר העברי הראשון אשר בו למדו בעברית. (דבר לא פשוט באותם ימים).

מומלץ מאד לסייר בעיר וניתן לעשות זאת בעזרת שילוט יפה המכוון לאתרים הראשונים של המושבה.

 

כתב: עמוס ספראי ראש מכללת אמונה ירושלים

 

shlezinger tfila eliner hendat_yamim  bnei_akiva tora_mizion  darga