בס"ד כ"ח תשרי התשע"ח
18/10/2017

פרשת כי תשא

פרשת כי תשא

בתחילת הפרשה אנו קוראים על עשיית כיור הנחושת ועל משיחת הכלים בשמן משחת קודש. הממונה על הכנת הכלים היה בצלאל בן אורי למטה יהודה. בשנת תרס"ג ( 1903 ) מלהיב פרופסור בוריס שץ, מראשי האקדמיה לאמנות בסופיה, בולגריה, את הרצל בתכניתו להקים בארץ ישראל בית ספר למלאכות האמנות.

שנתיים לאחר מכן מתקבלת ההחלטה בקונגרס הציוני, ובתרס"ו ( 1906 ) מייסד פרופסור שץ ברחוב החבשים בירושלים את בצלאל, שמטרותיו: "הכשרת בני ירושלים למלאכת כפיים,
גיבוש אומנות יהודית מקורית ותמיכה באומנים יהודיים ומציאת ביטוי חזותי לעצמאות הרוחנית הלאומית הנכספת – עצמאות המבקשת לערוך סינתזה בין המסורת האומנותית האירופית והמסורת העיצובית היהודית במזרח ובמערב, ולשלבה עם תרבותה המקומית של ארץ ישראל".

בית הספר לאמנות עובר גלגולים רבים. הגלייתו של בוריס שץ לדמשק על ידי התורכים עקב החשד כי הוא תומך באנגלים גורמת לסגירת בית הספר. לאחר הכיבוש האנגלי נפתח בצלאלמחדש בסיועו של גנרל אלנבי ונסגר שוב עקב קשיים כלכליים, עד שהתבסס לבסוף. כיום שוכן בצלאלבהר הצופים ונחשב לאחד המוסדות המובילים להוראת האמנות בישראל.

על עוזרו של בצלאל אנו קוראים:
"וַאֲנִי הִנּ ה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְלְמַטֵּה דָן..." (שמות ל"א, ו)
מזרחית לעיר רמלה שוכן המושב אחיסמך. המושב נוסד בידי עולים חדשים שהגיעו לארץ מטריפולי
שבצפון אפריקה. אזור זה הוא גבול נחלתו של שבט דן שאחיסמך היה מצאצאיו.

בהמשך הפרשה אנו קוראים:
"אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵ ד חֹדֶשׁ הָ אָבִיבכִּי בְּחֹדֶשׁהָ אָבִיביָצָאתָ מִמִּצְרָיִם" (שם, ל"ד, יח)

חודש האביב, הוא חודש ניסן, תורם למפת ארצנו שני מושבים ועיר אחת:
מזרחית לעיר אשדוד הוקם בשנת תשי"א ( 1951 ) המושב כפראָבִיבשמייסדיו הגיעו לארץ ממצרים.
בתחילה קראו המתיישבים למקומם החדש בארץ כפרהַיְאוֹר, על שם הנהר הגדול במצרים שממנה הגיעו, אך לאחר מכן שונה השם.
בצפון מזרח הגליל העליון, סמוך לגבול לבנון, שוכן המושב אביבים. שמו של המושב ניתן לו בהשראת נחל אביב הסמוך, נחל מרשים ביופיו. חברי המושב, שהגיעו רובם
מצפון אפריקה, סבלו קשות משכניהם שמעבר לגבול. באביב תש"ל ( 1970 ) תקפו מחבלים אוטובוס שהסיע תלמידים לבית ספרם. תשעה תלמידים ושלושה מבוגרים נהרגו בהתקפה זו.
בלב המושב ניצבת אנדרטה לזכרם, וכמו כן הוצב גל-עד לזכרם במקום הפיגוע, על כביש הצפון.

העיר תל אביב מוכרת לכולנו בהיותה אחת הערים הגדולות של מדינת ישראל והעיר הראשונה אשר נבנתה כעיר עברית. לפני יותר ממאה שנים, בתרס"ו ( 1906 ), הוקמה אגודה בשם 'אגודת בוני בתים' ששמה שונה מאוחר יותר ל'אחוזת בית'. היא שמה לה למטרה להביא להקמת עיר עברית בסמוך לעיר יפו, ושלוש שנים מאוחר יותר, באביב תרס"ט 1909 ), נוסדה השכונה הראשונה מחוץ ליפו בשם 'אחוזת בית'. מקימי השכונה ) התלבטו כיצד לקרוא לעיר החדשה. האפשרויות היו: יפו החדשה, נווה יפו, אביבה, יפהפייה, עבריה ועוד. לבסוף נבחרה ברוב קולות הצעתו של מנחם שינקין, תל אביב, כשם התרגום העברי לספרו של הרצל 'אלטנוילד' שפורסם שבע שנים קודם לכן, ושבו מתאר הרצל כיצד תיראה המדינה היהודית לכשתקום.

בראשיתה נועדה השכונה להיות שכונת מגורים בלבד, ונאסרה בה פעילות כלכלית. בשנים הראשונות עוד שמרה השכונה על צביונה המשפחתי. המונח הנוסטלגי 'תל אביב הקטנה' שנטבע בידי חיים חפר ודן בן אמוץ מתייחס לתל אביב של אותם השנים. עם הכיבוש הבריטי בתרע"ו ( 1917 ) החלה תנופת בניה בעיר. זו נמשכה עם העליות הרביעית והחמישית שתרמו לצביונה הבורגני- בלייני: נפתחו בתי קפה, בית קולנוע ועוד, ובתרצ"ו ( 1936 ) הפכה תל אביב להיות העיר העברית הגדולה ביותר, הן במספר התושבים הרב, הן כמרכז כלכלי גדול (בין היתר בזכות נמל תל אביב שנפתח בעקבות פרעות תרצ"ו).

במלחמת השחרור הייתה ירושלים תחת מצור כבד, ולא ניתן היה להגיע אליה, על כן נבחרה תל אביב, העיר העברית הראשונה בעת החדשה, להיות העיר בה תוכרז המדינה על ידי דוד בן גוריון.
מפרשת השבוע אנו עוברים אל ההפטרה, העוסקת במעמד אליהו בהר הכרמל. במעמד זה מכנס אליהו את כל ישראל בכדי להראות להם את השקר שבעבודת הבעל. מאז נקשר הר הכרמל לאישיותו של אליהו. הערבים מכנים את הר הכרמל בשם "ג'בל מר אליאס" – הר אדוננו אליהו. פסגתו המזרחית של רכס הכרמל קרויה קרן הכרמל, ובערבית 'אל- מוחרקה' – לשון חריכה ושריפה שאירעו באותו מעמד בהר הכרמל. נחל קישון, הזורם לרגלי הכרמל, נקרא בערבית "אל מוקטע" – מלשון כריתה וקטיעה ("ויורידם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם"). יש המזהים את תל-קסיס שליד קריית חרושת כתל-הכהנים, שם נשחטו כהני הבעל.



פעמים רבות נקראת עם פרשה זו גם פרשת שקלים העוסקת בהבאת מחצית השקל, אשר גם לה קישור להר הכרמל. בין מטעי הכפר הדרוזי עוספיה, הגבוה בישובי הכרמל השוכן בסמוך לחרבות היישוב היהודי "חוּסֵיפָה", נמצא בשנת תש"כ ( 1960 ) מטמון מטבעות גדול ובו שקלים וחצאי שקלים מהעיר צור. משערים שזהו משלוח "מחצית השקל" אשר נשלח מהקהילה היהודית של צור לבית המקדש בירושלים. מדוע לא הגיע המשלוח ליעדו? נראה כי משנתקלו שליחי צור בקשיי תעבורה (אולי ערב המרד הגדול ברומאים) החליטו לטמון כאן את הכסף "עד יעבור זעם". הנה כי כן, קשר נוסף בין הפרשה להפטרה. על הילדוּת בהר הכרמל כתבה הפזמונאית חמוטל בן זאב את שירה –
ילדה של כרמל:

בית לבן בצל עצי אורן

רוח קרה מנשבת בליל

שמה אני עדיין אוהבת

כך הם קוראים לי: ילדה של כרמל

ילדה של כרמל

בת הגלים

עולה מן החוף

מטפסת הרים.

ילדה של כרמל

בת ההרים

יורדת לים

אל גל וצדפים

בראשו של ההר מצלצל פעמון

שמש גדולה קרבה אל המים

ערב, צריך כבר ללכת לישון

אור לבנה ניצת בשמיים

ילדה של כרמל...

כמו פטריות אחר בוא הגשם

איך שם צמחו חלומות ילדותי

ככה אני עדיין אוהבת

את הכרמל, כי שם הוא ביתי

ילדה של כרמל...

eliner   hendat_yamim   bnei_akiva tora_mizion  Hadracha.org