בס"ד כ"ח כסלו התשע"ח
16/12/2017

פרשת משפטים

הלכות רבות אנו לומדים בפרשת משפטים, ועיקרן דברים שבין אדם לחברו. בתחילת הפרשה אנו קוראים על העבד העברי ועל היחס הטוב שצריך לתת לו, ולשחררו כעבור שש שנים. בהפטרה שאנו קוראים בשבת זו מסופר על המלך צדקיהו, שציווה לקרוא דרור לכל העבדים. המלים חופש ודרור מביאות אותנו למלה נוספת –חירות.
בארץ-ישראל אנו מוצאים שני ישובים שהחופש מוזכר בשמותיהם:
בשרון נמצא את המושב בני דרור, שנוסד כשנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה. מייסדי המושב היו חיילים משוחררים, שהשתתפו במלחמה נגד הגרמנים בשורות הצבא הבריטי. שם המושב בני דרור מזכיר לתושבים את הדרור והחופש שאותו רצו להביא לאחיהם באירופה.
לא הרחק מבני דרור שוכן המושב בית חרות, אשר נוסד בשנת תרצ"ג (1933) על-ידי עולים שבאו לארץ-ישראל כדי לבנות בה את ביתם. הם באו מאמריקה, ואף שאמריקה נראית כארץ החירות הגדולה ביותר, חשבו המייסדים שצריך לבנות את ארץ-ישראל ולגור בה כיהודים בני-חורין.
 
בהמשך הפרשה אנו עוברים לעסוק בנזקים שונים שאדם עלול לגרום לחברו. אחד הנזקים המוזכרים הוא האש –
"כִּי-תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה" (שמות, כ"ב, ה)
 
בעמק יזרעאל, סמוך לעיר עפולה, שוכן המושב גדיש. המושב הוקם בידי עולים שהגיעו לארץ-ישראל ממרוקו, בחבל התענך בו עסקנו בפרשת בשלח.
 
נדרים לחבל הבשור, שבו יושב הקיבוץ בית קמה. מייסדיו היו ניצולי שואה שהגיעו לארץ אחרי מלחמת העולם השנייה.
 
המלה שדה תרמה לנו לא פחות מאשר עשרים ואחד יישובים הפזורים בכל רחבי ארץ-ישראל. נזכיר את שמותיהם –
 
המושב שדה אליעזר נמצא בעמק החולה והוא קרוי על שמו של אליעזר רוטשילד אשר בנו –אלי היה עסקן ציוני חשוב.
סמוך לשדה אליעזר, בצפונו של עמק החולה שוכן הקיבוץ שדה נחמיה. הקיבוץ הוקם בת"ש (1940) על ידי עולים מאוסטריה והולנד. בתחילה נקרא הקיבוץ "חוליות", ולאחר קום המדינה שונה שמו לשדה נחמיה על שם נחמיה דה-לימה, שהיה מנהיג ציוני בהולנד. בכניסה לקיבוץ מתחיל "שביל עמי" -טיילת יפה לאורך נהר הירדן המובילה עד לכפר בלום הסמוך. סמוך לישוב עצמו נמצא מפגש הנחלים היוצרים את נהר הירדן.
 
במערב עמק יזרעאל נמצא המושב שדה יעקב הקרוי על שם הרב יעקב יצחק ריינס ממייסדי תנועת המזרחי בישראל.
 
בין לצומת גולני לכפר תבור הוקם בתש"ט (1949) המושב הדתי שדה אילן על ידי תנועת הפועל המזרח"י.
 
בתרצ"ז (1937) הוקם בעמק בית שאן הקיבוץ שדה נחום כחלק מיישובי חומה ומגדל. הקיבוץ נקרא על שם נחום סוקולוב, הנשיא הרביעי של ההסתדרות הציונית, סופר, ומחלוצי העיתונות העברית.
בסמוך לשדה נחום שוכן הקיבוץ שדה אליהו הקרוי על שמו של הרב אליהו גוטמכר (1796-1875) שהאמין כי גאולת ישראל תגיע רק לאחר שעם ישראל יגיע לארץ ישראל. דרך חשיבה זו היתה מיוחדת באותם ימים והרב גוטמכר נחשב לאחד ממבשרי הציונות.
סמוך אליו המושב שדי תרומות בו נעסוק בפרשת השבוע הבאה, פרשת תרומה.
 
סמוך לקיסריה שוכן הקיבוץ שדות ים שהוקם בתרצ"ו (1936), ושכן בתחילה סמוך לחיפה. מראשוני המתיישבות במיקום החדש היתה חנה סנש, הצנחנית שלא שבה. באחד מטיוליה באזור כתבה את אחד משיריה המפורסמים –
 
הליכה לקיסריה/ חנה סנש
אלי, אלי
שלא ייגמר לעולם
החול והים,
רשרוש של המים,
ברק השמים,
תפילת האדם.
 
 
צפונית לכפר סבא נמצא את המושב שדה ורבורג הקרוי על שם האגרונום (חוקר הקרקעות) אוטו ורבורג.
סמוך לו המושב שדי חמד, אשר שמולקוח מהפסוק – "עַל שְׂדֵי חֶמֶד עַל גֶּפֶן פֹּרִיָּה" שבספר ישעיהו (לב', יב).
 
דרומית לבית שמש, בחבל עדולם, נמצא המושב שדות מיכה הקרוי על שמו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, סופר והוגה יהודי שפעל בראשית המאה העשרים. הישוב הוקם בתשי"ה (1955) על ידי עולים ממרוקו במטרה לאכלס חבל ארץ זה.
 
בחבל לכיש, סמוך לעיר קרית גת שוכן המושב שדה משה, שהוקם בתשי"ו (1956) ונקרא על שם הנדבן הידוע, הברון משה (מוריס) הירש, ובסמוך שוכן המושב שדה דוד הקרוי על שמו של דוד לבונטין ממייסדי ראשון לציון.
 
בצפון הנגב, סמוך לעיר רהט נמצא הישוב שדה צבי הקרוי על שמו של צבי הירשפלד שעזר בהקמת הישוב. הישוב הוקם בתשי"ג (1953) על ידי עשר משפחות מצפון אפריקה, עם הזמן הצטרפו תושבים נוספים, וכיום מונה הישוב כ-120 משפחות.
 
בחבל אשכול שבמערב צפון הנגב, שוכן המושב שדה ניצן הקרוי על שמו של נדבן יהודי בשם בלומפילד. המושב הוקם בתשל"ג (1973) על ידי עולים מאנגליה ומארצות הברית.
סמוך לעיר אשדוד שוכן המושב שדה עוזיהו הקרוי על שמו של עוזיהו מלך יהודה, אשר לפי דברי הימים בנה ערים באזור זה (דברי הימים ב', כ"ו, ו). המושב הוקם בתש"י (1950) על ידי עולים מלוב.
סמוך לקיבוץ נגבה אנו מוצאים את הקיבוץ שדה יואב הקרוי על שמו של מפקד קיבוץ נגבה שנפל בקרב על הקיבוץ.
בחבל שלום שבצפון הנגב שוכן המושב שדה אברהם הקרוי על שמו של אברהם הרצפלד, מראשי תנועת העבודה שתרם רבות למען ההתיישבות בארץ, נכח בכל טקס עליה לקרקע של ישוב חדש, וכדבר שהפך למסורת סיים כל טקס בשירת "שורו הביטו וראו, מה גדול היום הזה...", דבר שהפכו לדמות ציורית ולאגדה עוד בחייו. בשנת תשל"ב (1972) זכה בפרס ישראל על תרומה לחברה.
 
שדה יצחק הנמצא בצפון השומרון קרוי על שמו של יצחק שדה מפקד הפלמ"ח.
על שמו קרוי גם הקיבוץ משאבי שדה ובסמוך לו הקיבוץ שדה בוקר שנקרא כך על שם הר ה'בקרה' הסמוך. מקימי הקיבוץ חלמו להקים חוות רועים בנגב, כחלק מחלום הפרחת הנגב. אחד מהחולמים הגדולים של רעיון זה היה דוד בן גוריון ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל אשר נאה דרש ונאה קיים ובשנת תשי"ג (1953) העתיק את מגוריו מתל אביב לקיבוץ וחי בו עד יום מותו. כיום ניתן לבקר בצריף הצנוע בו חי אחד המנהיגים הדגולים של עם ישראל זה הוא צריף בן גוריון.
 
לסיום נזכיר עוד את נמל התעופה שדה דב שבתל אביב, הקרוי על שם דוב הוז, מראשי ההגנה וממייסדי התעופה העברית, שבת"ש (1940), בשובו ממסיבת חנוכה עם חבריו הכלואים בכלא עכו נספה בתאונת דרכים יחד עם אשתו ובתו. על שמם קרוי גם הקיבוץ דורו"ת שהוקם כשנה לאחר הארוע, המנציח את שמות משפחת הוז בראשי התיבות – דב, רבקה ותרצה.
 
 
הצרעה - כמסייעת לכיבוש הארץ
בפרשתנו ("ושלחתי את הצרעה לפניך" - כג,כח), בספר דברים ובספר יהושע מופיעה הצרעה כגורמת למנוסת העמים מפני בני ישראל. לא ברור למעיין מהי אותה צרעה, וכמו כן אין עדות במקרא לצרעה שאכן הוותה גורם כל כך חשוב בכיבוש הארץ.
לפני קרוב ליובל שנים העלה החוקר אנגלי ג'ון גרסטנג הסבר הנוסך אור חדש על סוגיא זואולוגית - פרשנית זו (תודתי לד"ר ב' גזונדהייט שהפנה אותי למקור זה): במשך דורות ניסתה מצרים להשתלט על שכנותיה, ובתוכם על העמים היושבים בכנען. בתקופת נדודי בני ישראל במדבר ולאחר מכן בזמן כיבוש הארץ סבלו הכנענים גם מהמצרים אשר באו ב"דרך ארץ פלישתים" הקרובה.
בקברי המלכים אשר מלכו בחלקה התחתון של מצרים נמצאו סמלים של צרעה. באחד הציורים מופיעה הצרעה, גדולה אף מהמלך המצרי. מעל לצרעה מופיעות שבע דמויות של מלכים מנוצחים (אולי רמז לשבעת מלכי כנען).
אם נכונה השערה זו, הרי שלאחר יציאת בני ישראל ממצרים ומפלתם של המצרים בים סוף, התאוששו המצרים והטרדתם את עמי כנען סייעה לבני ישראל בכיבוש הארץ. זוהי אפוא הצרעה, שיש באותיותיה מאותיות מצרים.
 
כתב: עמוס ספראי ראש מכללת אמונה ירושלים

eliner   hendat_yamim   bnei_akiva tora_mizion  Hadracha.org