בס"ד ב' סיון התשע"ז
27/05/2017

פרשת ויצא

פרשתנו פותחת בפסוק – "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה".
מקור השם באר שבע מופיע פעמיים בפרשות שעברו: בראשונה כפי שהזכרנו בפרשת וירא, אצל אברהם הכורת ברית עם אבימלך: "עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם" (בראשחת כ"א,לא) ולאחר מכן בסיפורי הבארות שחפר יצחק: "וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (שם, כ"ו,לג). יעקב אמנם עוזב את באר שבע בדרכו חרנה, אולם ישוב ויעבור בה קודם עזיבתו את ארץ כנען בדרכו למצרים: "וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹקֵי אָבִיו יִצְחָק" (שם, מ"ו,א).
לאחר כיבוש הארץ ניתנה העיר באר שבע לשבט יהודה (יהושע ט"ו, כח), אך העיר מופיעה גם בנחלת שבט שמעון (שם, י"ט, ב). יתכן שכך משום ש"מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן כִּי הָיָה חֵלֶק בְּנֵי יְהוּדָה רַב מֵהֶם וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי שִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם" (שם, י"ט, ט).
באר שבע היוותה ציון לקצה הדרומי של הארץ, ומכאן הביטוי "מדן ועד באר שבע" המופיע פעמים רבות במקרא. בתקופתו של שמואל היתה באר שבע עיר חשובה, ובה שפטו בניו של שמואל את ישראל (שמואל א', ח', ב). אחר שיבת ציון נתחדש היישוב היהודי בבאר שבע. בנחמיה (יא,ל) מוזכרת העיר בין ערי יהודה. באר שבע המקראית מזוהה עם תל באר שבע, שנמצא מצפון מזרח לעיר.
בתקופת שלטון הרומאים שימשה באר שבע כמקום מרכזי בלימס-פלסטינה (שרשרת מצודות שבנו הרומאים בין רפיח לים המלח כדי להגן מפני חדירת אויבים מהנגב לצפון). עתיקות העיר הביזנטית נמצאו באזור בו נמצא כיום השוק העירוני.
העיר חרבה כנראה עם הכיבוש הערבי, ונבנתה מחדש על ידי השלטון העות'מאני בשנת תר"ס (1900). בשנים הראשונות של מלחמת העולם הראשונה (1914-1917) שימשה העיר מרכז צבאי חשוב, ובשנת תרע"ה (1915), אף הגיעה אליה מסילת הרכבת שהמשיכה דרומה והייתה אמורה להגיע עד לקרבת תעלת סואץ, אותה קיוו הצבאות התורכי והגרמני לכבוש. לשם כך נבנה הגשר המפורסם מעל נחל באר שבע, שהפך לאחד מסמלי העיר.
בסופו של דבר, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, נכבשה העיר על ידי הבריטים בפיקודו של הגנרל אלבני. בתקופת השלטון הבריטי התגוררו בעיר כ-3000 תושבים, שברובם היו ערבים ועד פרעות תרצ"ו אף שכנו בעיר כמה משפחות יהודיות. על פי תוכנית החלוקה של האו"ם הייתה אמורה העיר להיכלל בשטח המדינה הערבית, ובמלחמת השחרור אף שמשה בסיס קדמי של הצבא המצרי הפולש. במבצע יואב (מבצע לשחרור הנגב במלחמת השחרור) שוחררה העיר והוכרזה כבירת הנגב.
כיום העיר באר שבע היא העיר השישית בגודלה בישראל, ומכונה "בירת הנגב". בעיר מתגוררים כיום קרוב ל-200,000 תושבים.
 
שרידים לבאר שבע נוספת נמצאו גם בגליל סמוך לצפת (כ-8 ק"מ מדרום מערב לעיר, בצד הכביש לעכו), המכונה באר שבע הגלילית. בימי הרומאים שימש  המקום כאחד מצמתי המעבר החשובים בגליל. באר שבע זו בוצרה לקראת המרד ברומאים, כפי שמספר יוסף בן מתתיהו (מלחמות היהודים ב' כ,ו).
 
כאמור, יעקב יוצא מבאר שבע ובדרכו לחרן, הוא מגיע לבית אל, עליה כתבנו בהרחבה בפרשת לך-לך. בבית אל חולם יעקב את חלומו בו הוא מקבל הבטחה על ירושת ארץ כנען, וכך מתארת זאת התורה –"...וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה..." (בראשית, כ"ח, יד).
מדרום מזרח לקריית מלאכי שוכן כפר הנוער קֵדְמָה. במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946) הוקמו בלילה אחד אחד עשר יישובים וזאת נגד רצון שלטון המנדט בארץ ישראל שאסר על הקמת יישובים חדשים (על שם המבצע הוקם היישוב פעמי תש"ז אותו הזכרנו גם בפרשת בראשית). השם קדמה מבטא את הכיוון מזרח ובאותם ימים אכן היה זה אחד היישובים המזרחיים ביותר בארץ ישראל.
דרומית מערבית לקדמה שוכן הקיבוץ נֶגְבָּה. בשמו בא לידי ביטוי עובדת היותו היישוב הדרומי ביותר בזמן הקמתו. הקיבוץ שהוקם בשנת תרצ"ט (1939) ע"י חלוצים שעלו לארץ מפולין, עמד בגבורה מול התקפות הצבא המצרי במלחמת העצמאות. גבורתם של חברי הקיבוץ מנעה את הגעת הצבא המצרי לתוך מדינת ישראל הצעירה. במהלך הקרבות על הגנת הקיבוץ נפל יצחק (יואב) דובנו, שעל שמו מבצע יואב אותו הזכרנו בדברינו על כיבוש באר שבע. בקיבוץ מוזיאון המתאר את תולדות המקום.
 
מבית אל ממשיך יעקב חרנה, שם הוא פוגש את הרועים...
"עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רֹעָה הִוא" (בראשית, כ"ט, ט)
 
על שמה של רחל אימנו הוקם הקיבוץ רמת רחל השוכן דרומית מזרחית לירושלים. שמו של הקיבוץ נקבע בגלל קרבתו לעיר בית לחם שם נקברה רחל אמנו כפי שנקרא בפרשת השבוע הבא.
הקיבוץ הוקם לפני שמונים שנה בשנת תרפ"ו (1926) בידי חברים שלחמו יחדיו בגדוד העבודה. הקיבוץ עבר תלאות מרובות לאורך כל שנות קיומו. קרבתו לכפרים ערביים עוינים ולאחר הקמת המדינה קרבתו לגבול הירדני הקשו מאד על חיי החברים אשר נאחזו בגבורה במקום זה.
לאחר מלחמת ששת הימים רווח לחברים וכיום הקיבוץ הוא מקום נהדר לסיורים ותצפיות לעבר מדבר יהודה ובית לחם וכן מראה יפה לכיוון ירושלים. בשנים האחרונות התבצעו במקום חפירות ארכיאולוגיות המלמדות על החיים העשירים שהיו בעבר באזור זה.
 
יעקב משתקע בחרן, מתחתן עם לאה ולאחר מכן גם עם רחל. במהלך הפרשה אנו קוראים על לידת אחד עשר ילדיו (על הולדת הילד השנים-עשר, בנימין, נקרא בשבוע הבא), לחלקם נמצא שמות יישובים ואתרים בארץ:
ליד קיבוץ פלמחים והמושב גן שורק נמצא מסגד גדול במידותיו הנקרא נבי רובין. הערבים מאמינים שבמקום זה קבור ראובן בכור השבטים של בני ישראל. עד למלחמת השחרור היו פוקדים את המקום הזה מתפללים מוסלמים רבים.
 
סמוך לכפר סבא מצוי קבר עתיק שאותו מייחסים הערבים לשמעון בן יעקב והוא נקרא נבי שמעון.בדרום הארץ חבל נחלתו של שבט שמעון נמצא את המועצה האיזורית בני שמעון המועצה משתרעת על פני חלק גדול של הנגב ובסימלה אנו מוצאים את אשר היה על דגלו של שמעון – כד שמן וחרב.
שבט לוי כידוע לא זכה לנחלה בארץ "ה' הוא נחלתו" אך בשרון נמצא את המושב בית הלוי הקרוי על שמו של רבי יהודה הלוי, מגדולי המשוררים בימי הביניים ומחבר ספר הכוזרי.
שבט יהודה זכה למספר יישובים אשר השם יהודה משולב בהם. בנחלת השבט קיימת כיום מועצה איזורית בשם מטה יהודה.
בלהה שיפחת רחל יולדת ליעקב את דן אשר נחלתו נמצאת בחלקה באזור הנקרא בימינו גוש דן הכולל ערים גדולות וחשובות כמו תל-אביב, רמת-גן, גבעתיים ועוד. התחבורה הציבורית באזור זה נקראת "דן" שציינה בשנת תרס"ה (2005) 60 שנה להיוסדה. בימי השופטים עובר שבט דן צפונה לאזור הגליל העליון, ומספר אתרים באזור נקראים בשם דן, ביניהם נחל דן השוצף, אשר מימיו יוצאים מהחרמון וממשיכים אל הירדן.
 
בן נוסף שנולד לבלהה, נפתלי,מביא אותנו לנחלתו שבגליל העליון ולמושב הנקרא רמות נפתלי. גם שפחת לאה, זילפה, יולדת ליעקב שני בנים את גד ואת אשר המוסיף למפת הארץ את המועצה האזורית מטה אשר.
לאחר שנים של עקרוּת יולדת רחל בן ליעקב הלא הוא יוסף עליו נקרא בפרשיות הבאות אך לפי שעה נשכיל ונלמד שבגליל העליון נמצאת המועצה האזורית מעלה יוסף,על שמו של יוסף וייץ אשר פעל רבות למען רכישת אדמות לטובת יהודים שיחיו בארץ ישראל, והיה מראשי הקרן הקיימת לישראל.
כתב: עמוס ספראי, מנהל "מכללת אמונה", ירושלים.

shlezinger tfila eliner hendat_yamim  bnei_akiva tora_mizion  darga