בס"ד כ"ג טבת התשע"ז
21/01/2017

פרשת תולדות

"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" (בראשית, כ"ה, יט)
יצחק אבינו אשר תולדותיו מסופרים בפרשתנו מיוחד בכך שבכל חייו לא עזב את ארץ כנען. במספר יישובים בארץ מוזכר השם יצחק וחלק מהם נכיר השבת.
המושב שדה יצחק שוכן בצפון השרון. עולים חדשים אשר הגיעו לארץ מפולין יישבו לראשונה את המקום בשנת תשי"ב (1952) וקראו לו על שם יצחק שדה אשר היה מייסד הפלמ"ח. על שמו של יצחק שדה הוקמו גם הקיבוצים ניר יצחק על גבול חבל עזה ומשאבי שדה בהר הנגב אותו הזכרנו בפרשה הקודמת (ויצא יצחק לשוח בשדה...).
מזרחית לעיר נתניה נמצא את המושב בית יצחק-שער חפר. אדמות המושב נרכשו בשנת תרפ"ז   (1927) על ידי הקרן קיימת. המושב מורכב למעשה מארבעה כפרים שונים, שעלו לקרקע בין השנים תרצ"ה לתש"א (1939-1941). המושבים גדלו והתפתחו זה לצד זה עד שהתמזגו למושב אחד גדול. המושב בית יצחק עצמו הוקם ע"י קבוצה של עולים מגרמניה שהגיעה לארץ במסגרת הסכם ההעברה עם גרמניה בשנת ת"ש (1940). מבין העולים היתה גם הגברת גרטרוד פוירינג, שאת הכסף להקמת המושב תרמה היא מכספי ירושת בעלה יצחק פוירינג, שכתב בצוואתו: "לייסד קרן בסך 1000 ליש"ט כבסיס למטרה ציונית מוגדרת שתיקבע על ידה...", וכך זכה שהמושב ייקרא על שמו.
נמשיך את מסענו דרומה לכיוון רעננה ושם נמצא את הקיבוץ תל יצחק,קיבוץ וותיק מאד אשר נבנה בשנת תרצ"ח (1938) במסגרת יישובי חומה ומגדל. הקיבוץ קרוי על שמו של יצחק שטייגר שהיה מנהיג ציוני בגליציה שבפולין, ממנה עלו מקימי הקיבוץ. כיום ניתן לבקר במוזיאון 'משואה' שהוקם בקיבוץ לזכר חברי תנועת הנוער הציוני שנספו בשואה. כמו כן ניתן לבקר ב'בית גדי' שהוקם לזכר גד מנלה שנהרג במהלך מרדף אחר מחבלים בבקעת הירדן.
נמשיך לכיוון פתח תקווה ונמצא את הקיבוץ בארות יצחק שעליו כתבנו בהרחבה בפרשת וירא.
נפנה דרומה ושם נפגוש את המושב משואות יצחק שהוקם לראשונה בתש"ו (1946) בגוש עציון על ידי עולים מארצות שונות באירופה. מגמת המתיישבים היתה להקים משואת זכרון לקהילות היהודיות שנספו בגולה, וכן להוות משואה כעין מגדל-אור לחבריהם שנותרו בגולה ושעתידים להצטרף אליהם. השם 'יצחק' נוסף בכדי לכבד את הרב יצחק הרצוג,הרב הראשי לישראל, במלאות לו חמישים שנה, ולבטא הערכה על פועלו ותרומתו לעם היהודי בארץ ובגולה. חיים הרצוג, בנו של הרב יצחק הרצוג, היה נשיא מדינת ישראל ונכדו משמש כשר בממשלת ישראל.
בקרבות מלחמת השחרור נכבש הקיבוץ ותושביו שניצלו הובלו לירדן ושהו בשבי הירדני במשך תשעה חודשים עד להסכם הפסקת האש וחילופי שבויים. בשובם מהשבי היה אזור גוש עציון בידי הירדנים, ועל כן הקימו השבים את הקיבוץ מחדש באזור שפיר הסמוך לקרית מלאכי.
 
בעקבות הרעב שפוקד את הארץ, יצחק נודד דרומה לאזור גרר שם הוא משתקע ומתחיל בפעילות חקלאית:
"וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה' " (בראשית כ"ו, יב)
מספר ישובים בארץ נושאים בשמם את פעולת הזריעה. מושב הזורעים הינו מושב דתי בבקעת יבנאל. המושב הוקם בשנת תרצ"ט (1939) כישוב חומה ומגדל על ידי עולים מגרמניה והולנד, אליהם הצטרפו בהמשך עולים מצפון אפריקה.
קיבוץ נוסף המבטא בשמו את פעולת הזריעה הוא הקיבוץ מזרע השוכן בעמק יזרעאל, בין עפולה לנצרת. הקיבוץ נוסד בחנוכה תרפ"ב (1923) על-ידי ראשוני העלייה השלישית מאירופה וכשנה לאחר מכן הצטרפו אליהם בני קבוצתם שעבדו בבנין בחיפה. השם מזרע נזכר במקורות ובמפות מימי הביניים, אולם המקור המדויק אינו ידוע. יש הסוברים שהוא נגזר מנחל מזרע, אולם יש מי שקושר את השם ל"חוות מזרע" - חווה חקלאית עתיקה שהייתה במקום.
קיבוץ הזורע עלה לקרקע בתרצ"ו (1936). מייסדיו עלו מגרמניה והגדירו עצמם 'גרמנים בני דת משה' – יהודים מבתים וממשפחות מבוססות שהיו מעורים מאוד בתרבות ובעם הגרמני. רובם השתייכו לתנועת הנוער היהודית "וורקלויטה" שמשמעותה – 'אנשי עבודה'. לאחר עליית הנאצים לשלטון, הפכה התנועה לציונית, ובבואם ארצה רצו לייסד זרם קיבוצי של התנועה בארץ. כך נוצר השם הזורע, שנועד לבטא את הרצון לזרוע את הגרעין הראשון של התנועה בארץ.
 
בעקבות הצלחתו של יצחק, מתעוררת קנאת הפלשתים והוא נאלץ לעבור לנחל גרר. יצחק חופר שם מספר בארות אותן רוצים הפלשתים לעצמם, ועל שם המריבה הוא קורא לאותן בארות 'עשק' ו'שטנה'. לבסוף, חופרים עבדי יצחק באר עליה אין מריבה ומשום כך יצחק קורא לה רְחֺבוֹת, "...כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ" (בראשית כ"ו, כב).
הפסוק מביא אותנו אל העיר רחובות. העיר החלה כמושבה שהוקמה על ידי חברי אגודת "מנוחה ונחלה", אשר הגיעו מפולין במסגרת העלייה הראשונה ועלו לקרקע בשנת תר"ן (1890). ייחודה של המושבה היה בכך שהיא לא נזקקה לעזרת הברון והתפתחה בכוחות עצמה. את הרצון לעבודה חופשית ומשוחררת מעול הברון הם ביטאו בשם המושבה הלקוח מהפסוק שבפרשתנו. המושבה שימשה תחנה חשובה לאנשי העלייה השניה, ונודעה ביחסה החיובי לפועלים היהודים. ברחובות הוחלט להפקיד את השמירה בידי יהודים, וביה"ס ברחובות היה הראשון במושבות בו למדו עברית בהברה ספרדית. אל המושבה הצטרפו עולים רבים, וביניהם קבוצה גדולה של עולים מתימן, בשנת תש"י (1950) הוכרזה המושבה כעיר ובה 18,000 תושבים. כיום יש בעיר למעלה מ-100,000 תושבים.
קבוצה נוספת שרצתה לבטא בשם השכונה שהקימו את הרחבות והמנוחה היא קבוצת יהודי בוכרה שבשנת תרמ"ט (1889) הגיעו ארצה והקימו את שכונת הבוכרים בירושלים, שבראשיתה נקראה רחובות. השכונה נבנתה בפאר ובהדר, ובתי השכונה נודעו ביופיים וכך גם רחובות השכונה הרחבים והנוחים. היה זה חידוש מרענן למצוא בירושלים של אותם ימים שכונה נעימה למגורים.

כתב: עמוס ספראי, מנהל "מכללת אמונה", ירושלים.

shlezinger tfila eliner hendat_yamim  bnei_akiva tora_mizion  darga