בס"ד ל' תשרי התשע"ח
20/10/2017

פרשת בראשית

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ"(בראשית א', א)

המילה הראשונה בתורה מביאה אותנו למקום מיוחד בירושלים – קיבוץ ראשית, אשר נוסד בתשל"ט (1979) בשכונת הבוכרים בירושלים על ידי צעירים דתיים וחילונים יוצאי קיבוצים ומושבים שהחליטו להתיישב בעיר הגדולה ולהשתלב בשכונה בה יוכלו לחיות חיים של שיתוף, עזרה הדדית ותרומה לשכניהם.

בתשנ"א (1991) עבר הקיבוץ לשכונה קרית מנחם.

הקיבוץ ראשית היה כשמו, ראשון לשלושה קיבוצים עירוניים נוספים שקיימים כיום ברחבי הארץ.

"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א', ג)

במספר ישובים בארץ מופיעה המילה אור, כי אכן כל ישוב ברחבי ישראל הינו תוספת אור לעם ולארץ. ברחבי הארץ פזורים שבעה ישובים (כמספר קני המנורה) שהמילה אור בשמם:

נזכור בראשונה את הישוב גן אור אשר תושביו פונו בקיץ תשס"ה מגוש קטיף לחולות ניצן שבין אשדוד לאשקלון.

למרגלות הר מירון אנו פוגשים את הישוב אור הגנוז. בשמו נרמז המדרש על האור שה' גנז לצדיקים לעתיד לבוא. הישוב הוקם על פי משנתו הרוחנית והחברתית של הרב אשלג, בעל פירוש הסולם על הזוהר, ששם דגש על המצווה "ואהבת לרעך כמוך" כבסיס החברתי והרוחני שעל פיו יש לחיות. .

אור עקיבא הסמוכה לקיסריה – המקום בו הוצא ר' עקיבא להורג, על ידי הרומאים.

אור יהודה, עיר הנמצאת מדרום מזרח לתל אביב, וקרויה על שמו של רבי יהודה אלקלעי (1798-1878), ממבשרי הציונות.

אורה, המושב ממוקם על אחד ההרים הגבוהים שבהרי ירושלים. את המושב הקימו עולים חדשים שהגיעו לארץ מתימן בתש"י (1950).

אורות, מושב סמוך לקרית מלאכי, שם הישוב לקוח מתוך הפסוק בישעיהו כו': "קִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ". הוקם בתשי"ב (1952) על ידי עולים מארה"ב, המשתייכים לארגון 'האיכר העובד'.

אוּרים, קיבוץ בחבל הבשור, הוקם על ידי קבוצת עולים מבולגריה במוצאי יום כיפור תש"ז (1946) יחד עם עוד עשרה ישובים בלילה אחד כחלק מהמאבק על ישוב הנגב (על שם המבצע הוקם כעבור מספר שנים המושב פעמי תש"ז).

אור הנר, קיבוץ הנמצא צפונית לשדרות. מקור השם בשיר חידתי המופיע בתלמוד (סנהדרין ל"ב:):

"קול ריחים בבורני - שבוע הבן, שבוע הבן.

אור הנר בברור חיל - משתה שם, משתה שם"

עם שבעת הישובים ראוי לציין את מפעל הפוספטים אורון שבהר הנגב הצפוני, מקור השם מתרגום המילה היוונית 'פוס' שפירושה 'אור', וממנה המילה פוספט.

בהמשך הפרשה אנו קוראים על בריאת האדם הראשון:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו)

יישוב הנקרא בשם אָדָם אנו מוצאים בארץ בנימין, על שמו של סגן הרמטכ"ל האלוף יקותיאל אדם, שנהרג במהלך מלחמת שלום הגליל.
ועדת השמות הממשלתית לא אישרה את השם 'אדם' כשמו של היישוב כיוון שכבר קיימת עיר מקראית הנושאת שם זה (סמוך לגשר אדם), ועל כן הוסב שמו לגבע בנימין על שם עיר הכהנים שהייתה באזור בתקופת השופטים.
 
במערב הגליל העליון אנו מוצאים את הקיבוץ אֲדָמִית, הקרוי על שם חרבת אדמית' הסמוכה. מהקיבוץ נגלה נוף יפיפה לעבר גבול הצפון, לכיוון נחל שרך ובצת שבדרום ולרכס סולם-צור לכיוון דרום מערב. כדאי לבקר במערת קשת ובמערות נמר שבסביבה.

"וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת" (בראשית ב,יד)

הזמנה לטיול – עין קאלט
 
הזיהוי המסורתי לנהר פרת הוא הנהר הגדול הזורם מהרי טורקיה עד למפרץ הפרסי, כשמקביל לו נהר החידקל. נהר זה מכונה גם 'הנהר הגדול' ובהבטחת ה' לאברהם בברית בין הבתרים, הוא מציין את הגבול הצפוני של גבולות ההבטחה – "...לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" (בראשית טו', יח, וכן בדברים יא', כד ויהושע א', ד).

בספר ירמיהו אנחנו נתקלים פעם נוספת במקום הנקרא פרת – "...קַח אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר קָנִיתָ אֲשֶׁר עַל מָתְנֶיךָ וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע" (ירמיהו יג', ד). יש מפרשים שזיהו את 'פְּרָתָה' כאותו נהר פרת המוזכר בפרשתנו ובהבטחה לאברהם. אולם, קצת תמוה הוא שהקב"ה יטריח את ירמיהו איש ענתות להרחיק לכת כאלף ק"מ - ולא פעם אחת אלא ארבע פעמים - עד לנהר הרחוק, נהר פרת. מסתבר יותר שמדובר בנחל הסמוך לביתו של הנביא ובו קניון עמוק ונקיקי סלע רבים, שבהם ניתן להטמין את אותו אזור עור, ושעד ימינו נשתמר שמו בפי הערבים: נחל פארה.  

עין פרת, מקור מי הנחל, סיפק מים לירושלים בתקופת המנדט באמצעות תחנת שאיבה הסמוכה לו. בתקופת הורדוס משכו מהמעין מים ליריחו באמצעות אמת מים ששרידיה ניכרים לכל אורך הנחל. לזרימה זו מצטרפים מים גם מעין-מבוע ומעין-קלת.

הנופים הניבטים אל המטיילים במסלול הנחל הם עוצרי נשימה, ומומלץ לטייל באזור בכל ימות השנה.

כתב: עמוס ספראי, מנהל מכללת אמונה, ירושלים.

 

eliner   hendat_yamim   bnei_akiva tora_mizion  Hadracha.org