צירי הקונגרס הציוני בוחרים את הנהגת ההסתדרות הציונית העולמית ואת חברי הוועד הפועל הציוני, וממלאים תפקיד משמעותי בקביעת בעלי התפקידים השונים במוסדות הלאומיים האחרים.
להלן רשימה של תפקידי המפתח והמחלקות בהסתדרות הציונית ובמוסדות הלאומיים, נכון לערב הקונגרס הציוני הל"ט.
ההסתדרות הציונית העולמית
יו"ר ההנהלה הציונית
עומד בראש ההסתדרות הציונית העולמית על כל מחלקותיה ויחידותיה, ומייצג את ההסתדרות הציונית העולמית כלפי יתר המוסדות הלאומיים. אחראי לניהול ישיבות ההנהלה ולמימוש החלטות הקונגרס והוועד הפועל הציוני, יוזם ומפתח פרויקטים כלל ארגוניים ומייצג את המוסדות הלאומיים באירועים ממלכתיים. לשכת היו"ר אחראית בין היתר על הניהול הכולל של התקציב והכספים, על יחידת הדוברות ויחסי הציבור, על גיוס משאבים, על הלשכה המשפטית ועל כל תחום שאינו בידי חבר הנהלה אחר.
סגן יו"ר ההנהלה הציונית
סמכותו של סגן יו"ר ההנהלה הציונית היא בראש ובראשונה גיבוש התקציב של ההסתדרות הציונית העולמית ופיקוח על יישומו. תחומי פעילות נוספים שלו כוללים הסברה למען ישראל וחינוך ציוני, פיתוח של מוזיאון ומרכז הרצל, הקמת קמפוס חדש לארכיון הציוני ופרסומים.
החטיבה להתיישבות
החטיבה להתיישבות פועלת במסגרת ההסתדרות הציונית העולמית כזרוע של ממשלת ישראל.
ייעודה העיקרי של החטיבה להתיישבות הוא חיזוק הפריפריה של מדינת ישראל באמצעות הקמת ישובים כפריים וביסוסם בכל תחומי החיים. בתוך כך פועלת החטיבה לפיתוח אלמנטים אזוריים שישרתו את היישובים ויסייעו ביצירת אזורי התיישבות בעלי בסיס כלכלי-חברתי איתן.
החטיבה להתיישבות פועלת בנגב, בגליל, בגולן, ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן, ופעילותה מתוקצבת על-ידי מדינת ישראל.
המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות
המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות הוקמה בקונגרס הציוני הל"ח (אוקטובר 2020). לראשונה במוסדות הלאומיים הוקמה מחלקה שעיקר תפקידה הינו הקשר עם הישראלים בתפוצות. המחלקה אחראית על ארבעה תחומי פעילות – פדרציות ציוניות, קשר עם ישראלים בתפוצות, מוסד ביאליק ותחומי הארגון של ההסתדרות הציונית העולמית. עיקר עשייתה היא העבודה עם הישראלים בתפוצות באמצעות שלל תוכניות ייחודיות כגון: אירועים קהילתיים, חוברות תוכן חינוכיות, בתי ספר לעברית, ורבים נוספים. כל זאת במטרה לחבר את הישראלים בתפוצות למדינת ישראל, לחוויה הישראלית ולזהות יהודית.
פרויקט "בית העם" הוא אחד מהפרויקטים הבולטים של המחלקה, אשר מנגיש לקהילות תכנים חינוכיים שכוללים עשרות יחידות לימוד וחוויה במגוון רחב של נושאים המספקים כלים למחנכים, מובילי קהילות וסטודנטים ליצירת שיחות בנושאים מרכזיים שונים הקשורים לחברה הישראלית. באמצעות דיון בנושאים הרלוונטיים לכולנו, בית העם מבקש לייצר שיח על ישראל כשאלה של זהות, שבה אין חשש להתמודד עם המורכבויות של הנושאים העומדים בפנינו ולהתמודד עמם.
כמו כן, חלק מהותי מעבודת המחלקה היא העבודה עם 36 פדרציות ציוניות מרחבי העולם. המחלקה מלווה את הפדרציות בעשייה הציונית והיהודית שלהם בתפוצות ומהווה את הקשר שלהם עם ההסתדרות הציונית העולמית.
המחלקה למפעלים ציוניים
המחלקה למפעלים ציוניים פועלת למען הבטחת עתידו של העם היהודי, חיזוק הזהות היהודית והחיבור לישראל ברוח מגילת העצמאות ותוכנית ירושלים. הנחלת וחיזוק הזהות הציונית והיהודית ברוח חברת המופת של הרצל, על ידי הטמעת ערכי ערבות הדדית, אחריות ופרו אקטיביות.
המחלקה פועלת בתחומי מנהיגות קהילתית וחינוכית, 'יהדות כתרבות' ובינוי קהילתי.
במסגרת פעילויות אלה מקדמת המחלקה את מקומן של ישראל והיהדות בקרב קהילות יהדות התפוצות, את החיבור בין קהילות וחיזוק הקשר עם צעירים ויהודים לא מקושרים.
כמו כן עוסקת המחלקה במחקר ופיתוח בתחומי הזהות היהודית ו'היהדות כתרבות'. המחלקה פועלת לאפשר לכל יהודי הרוצה בכך, בקהילות בעולם ובישראל, לפתח את זהותו היהודית ממקום הומניסטי – תרבותי, כשבלב ישראל.
עמודי הליבה הערכיים של עשיית המחלקה:
- מרכזיות חשיבותה של מדינת ישראל לעם היהודי
- יהדות כתרבות, תפיסת היהדות כזהות תרבותית חיה ומתפתחת
- פלורליזם, סובלנות, הכלה, שוויון ודמוקרטיה
- תפיסה קהילתית של ערבות הדדית, אחריות ופרו אקטיביות מתוך שותפות הייעוד
המחלקה לפעילות ציונית בתפוצות ולדוברי צרפתית
המחלקה לפעילות ציונית בתפוצות ולדוברי צרפתית אמונה על הקשר עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם ועם הפדרציות היהודיות, הארגונים והמוסדות היהודיים.
האסטרטגיה המרכזית של המחלקה היא 'חיבור יהודים לישראל' מתוך אמונה במרכזיות ישראל ברעיון הציוני. במסגרת זו, המחלקה פועלת ליצירת תוכניות חדשות שתכליתן להביא את ישראל ליהודי התפוצות. התוכניות מבוססות על שני עקרונות מרכזיים:
א. כל תכנית כוללת שיתופי פעולה עם ארגונים מקומיים בתפוצות.
ב. כל תכנית כוללת שימוש בכלים המעודדים יזמות וחדשנות בחיבור בין יהודי התפוצות לישראל.
מרחבי הפעולה העיקריים של המחלקה הינם בצפון אמריקה, אמריקה לטינית, אירופה ואוסטרליה ועובדי המחלקה דוברי שפות עברית, אנגלית, ספרדית וצרפתית.
המחלקה לגיוס משאבים וחיזוק הקשר עם הקהילות
המחלקה לגיוס משאבים וחיזוק הקשר עם הקהילות, שמה לה למטרה לחזק את החיבור הטבעי והרצוי עם מדינת ישראל ומורשת ישראל, תוך חשיפה לפעילויותיה של ההסתדרות הציונית העולמית, באמצעות משלחות של משפיעים ומובילי דעת קהל שיוצאים לבקר בקהילות.
כמו כן, המחלקה מקיימת אירועים קהילתיים בעולם, ימי עיון, השתלמויות ופעילות העשרה לרבני וראשי הקהילות בתפוצות.
בנוסף, המחלקה פועלת ליצירת קשרים עם קהילות וארגונים, רבנים ומנהיגים יהודים בקרב יהדות התפוצות, ומייצרת תשתית לתמיכה בפעילות המחלקה ובפעילויות כלל מחלקות ההסתדרות הציונית העולמית, בהתאם לתוכניות המחלקות השונות.
המחלקה לקידום הפריפריה ומעורבות התפוצות
המחלקה לקידום הפריפריה ומעורבות התפוצות בהסתדרות הציונית העולמית, פועלת למען חיזוק ערכי הציונות והארץ בקרב צעירים בני הקהילות מכל רחבי העולם היהודי, המגיעים למדינת ישראל במסגרות חינוכיות שונות ולתקופות שונות במהלך שנות לימודיהם.
במסגרת תוכניות המחלקה מעמיקים את היכרותם עם ההוויה והתרבות הישראלית, מאפשרים להם לחוש קרובים לארץ ישראל וליטול חלק במרקם חיים ישראלי אותנטי.
פעילות המחלקה נעשית בקרב קהילות יהודיות בתפוצות, צעירים השוהים במסגרות חינוכיות בישראל, ובקרב קהילות של משפחות צעירות השוהות בישראל בשנות נישואיהן הצעירות.
המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי
המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי, בהסתדרות הציונית העולמית, פועלת למען העלאת המודעות לאנטישמיות, לחנך את הדור הצעיר להשלכותיה ולפעול יחד למיגורה.
המחלקה פועלת לחיזוק פעילות ההסתדרות הציונית העולמית בהסברה ובמאבק באנטישמיות ומיצובה כארגון-גג בינלאומי הנאבק בגילויי השנאה כנגד יהודים וכנגד מדינת ישראל, ויוזמת פעילות הסברה ברחבי העולם להשגת מטרות אלו.
המחלקה לישראל ולהנצחת השואה
המחלקה לישראל והנצחת השואה בישראל ובתפוצות, נוסדה כחלק מהצורך להעצמת הזהות היהודית-ציונית בקרב הישראלים והקהילות היהודיות ברחבי העולם. מתוך כך, במחלקה לישראל שואפים להגשמת הציונות על ידי קידום חינוך יהודי-ישראלי, טיפוח ערכים ליברלים דמוקרטים וקידום תרבות יהודית וישראלית.
המחלקה פועלת למיצובה של ההסתדרות הציונית העולמית כארגון גג בינלאומי להעצמת הזהות היהודית ישראלית ולעיצוב הזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי של השואה בארץ וברחבי העולם, ע"י קידום פעילות הנצחת ושימור זיכרון השואה תוך העצמת שורדי השואה והצבתם במרכז, בעקבות ההבנה כי מספרם הולך ופוחת, כמו גם מתן דגש לחיבור הדור הצעיר לזיכרון השואה.
המחלקה שותפה במיזמים המקדמים חברת מופת ומסייעים בחיזוק החוסן החברתי והחברה האזרחית בישראל.
כמו כן, פועלת המחלקה לקידום מנהיגות ומעורבות אזרחית וקהילתית, לחיזוק הזהות היהודית-ישראלית ושילוב אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.
המחלקה לחינוך
המחלקה לחינוך בהסתדרות הציונית העולמית הוקמה בפברואר 2016 מתוך מטרה לקדם את החינוך היהודי ציוני בתפוצות. חזון המחלקה לחינוך הוא הבטחת עתידו וייחודו של העם היהודי על ידי קידום חינוך יהודי, עברי וציוני באמצעות טיפוח ערכי רוח ותרבות יהודיים והנחלת הלשון העברית כשפת הלאום.
יעדיה המרכזיים של המחלקה לחינוך הינם מיצוב מעמדה של ההסתדרות הציונית העולמית כארגון החינוך הציוני המוביל בישראל ובתפוצות; העצמת הזהות היהודית והזיקה למדינת ישראל בקרב יהודים בישראל ובתפוצות באמצעות השפה העברית; יצירת שיתופי פעולה עם ממשלת ישראל בקידום והפעלת פרויקטים ציוניים חינוכיים; הרחבת פעילות ההסתדרות הציונית העולמית במערכות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בישראל ובתפוצות; יצירת והפקת כלי חינוך עדכניים, טכנולוגיים וחדשניים בחינוך הציוני בישראל ובתפוצות.
המחלקה לעידוד עלייה
המחלקה לעידוד עלייה פועלת רבות ליצירת וחיזוק המוטיבציה הציונית ומתן סיוע בהכנה לעלייה. בראש ובראשונה באמצעות חיזוק התודעה הציונית בקרב יהודי הגולה והבאתם לקראת ההחלטה לעלות. הצעד הבא – הכנה לקראת העלייה. לימוד השפה, גישושי אפשרויות תעסוקה, בחירת מקום מגורים, לימוד זכויות וחובות של העולים ופיתוח תוכניות עלייה אישיות.
בין תחומי פעילותה של המחלקה הושם דגש רב על לימוד השפה העברית .ידיעת השפה הנה הכלי החשוב ביותר ליצירת התודעה הלאומית והתנאי החשוב ביותר לקליטה מוצלחת. לשם כך, במחלקה מקימים ומרחיבים רשתות אולפנים במדינות שונות, מגייסים תלמידים, מגייסים ומכשירים את המורים.
רשת האולפנים אשר תוך זמן קצר ביותר התפרסה בכל רחבי תבל, היא גולת הכותרת של פעילות המחלקה.
חיזוק זיקתם של יהודי תפוצות למדינת ישראל הוא תחום חשוב נוסף אותו מקדמת המחלקה. המחלקה פועלת בכיוון זה הן במרחב מקוון ובתקשורת והן במגוון רחב של פרויקטים ומיזמים – החל משליחויות של מיטב המסבירנים, עבור עריכת סמינרים, מפגשים, "ירידי עלייה", "משטים ומצעדי הזדהות" עם ישראל, וכלה בהכנה והפצה של חומרי הסברה יצירתיים.
המחלקה למעורבות חברתית ותיקון עולם
"כיסופים אל הצדק, אל ההתעלות האנושית – אלה בוודאי קיימים בנפשנו ואנו חייבים להביא אותם על סיפוקם. אולי נגלה בהזדמנות זו אפשרות של שיפורים חברתיים... שתצמח בהם תועלת גם לחלכאים ולקשיי היום של אומות אחרות. רק אז נהיה ישראליים במלוא מובן המילה". (בנימין זאב הרצל בנאומו: 'המטרה הקרובה- צ'ארטר בשביל ארץ ישראל', 26.6.1899).
המחלקה למעורבות חברתית ותיקון עולם פועלת למען הנחלתו וחיזוקו של המוסר הציוני והיהודי, על ידי הטמעת ערכי תיקון עולם ועשיית צדק חברתי, ברוח חברת המופת של הרצל. אנו מאמינים כי עשייה חברתית למען כלל אזרחי ישראל ולמען כל אדם הינם נדבך מרכזי בציונות. בראשית דרכה, התנועה הציונית ביקשה למצוא מזור לסבלו של האדם היהודי. אין זה אך טבעי שתפקידה של הציונות בימינו לשאוף לצמצום סבלו של כל אדם בישראל ולפעול ברוח המנהיגים הציוניים אוהבי השלום, הצדק והאדם.
המחלקה מקיימת פעילויות המקדמות את רעיונות תיקון עולם וצדק חברתי, פיתוח יזמות חברתית, שאיפה לצמצום פערים, קירוב בין הפריפריה למרכז וקידום הסובלנות, השוויון והדמוקרטיה בחברה הישראלית.
המחלקה לנוער חלוץ ודור המשך
המחלקה לנוער חלוץ ודור המשך, שמה לה למטרה לגבש מנהיגות צעירה שמתכתבת עם המורשת היהודית, החלום הציוני והיסוד התרבותי האנושי. מטרתה לעודד צעירים יהודיים להיות סוכנים פעילים שלוקחים יוזמות במגוון תכנים ציוניים, להעביר בדרכים חינוכיות את האתגרים, הדילמות והמחשבות של המציאות המורכבת השוררת במדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, לצד החוויה היהודית בתפוצות והגשר המחבר את שני החלקים של עם ישראל בימינו.
המחלקה לנוער חלוץ ודור המשך, מעצימה, מעודדת ומגדילה את המסגרות החינוכיות התנועתיות, על ידי חיזוק והעמקת חינוך שדוגל בתהליכים חינוכיים נעלים, מבוססים ערכים יהודיים, ציוניים והומניסטים. ערכים שהם היסוד של גיבוש הזהות של הדורות הבאים.
"הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים". (יאנוש קורצ'אק)
המחלקה לעברית ולתרבות
המחלקה לעברית ולתרבות בהסתדרות הציונית העולמית, הוקמה במטרה לקדם ולהעצים את השפה והתרבות היהודית בעולם היהודי ובקרב הקהילות בתפוצות.
המחלקה מטפחת את הוראת העברית בתפוצות, תומכת במסגרות ללימוד עברית, מפתחת יוזמות לעידוד הזיקה לשפה ולתרבות הלאום וכן כלים חדשים, המותאמים לצרכים עכשוויים של יהודי התפוצות ולמאה ה-21.
המחלקה פועלת במגוון אמצעים על מנת לקשר את יהדות התפוצות ואזרחי ישראל לתרבות היהודית-ישראלית, בין היתר תוך קידום סטטוס העברית בעולם, שיפור דרכי הוראתה והנחלתה בקרב הדור הבא כשפה עדכנית, משמעותית ורלוונטית.
המערך לשירותים רוחניים בתפוצות
המערך מעודד ומטפח את הדור החדש של הרבנים האורתודוקסים, באמצעות תוכניות ושירותים רוחניים ממדינת ישראל. הוא עורך תוכניות השתלמות לרבנים בנושאים אקטואליים, מקיים סמינרים מקצועיים וכנסים, יוזם ומעודד הקמת בתי מדרש לנשים בתפוצות, ומפעיל את פרוייקט "בן-עמי", הדרכה רוחנית בקהילות יהודיות קטנות בתפוצות.
כראוי לעידן של תמורות, המערך מעמיק את זיקתם של הרבנים ומנהיגים רוחניים והקהילתיים, למדינת ישראל ולרבנות הראשית לישראל, כדי שיהוו להם מקור השראה רוחנית ולאומית ומוקד עולמי לפסיקה הלכתית.
המערך מייחס חשיבות רבה למעמדם ותפקידם של נשיאי הקהילות וראשי הארגונים היהודיים, שכן הם בעלי השפעה גדולה על עיצוב הדמות היהודית של קהילותיהם. על כן פועל המערך, להגביר את המעורבות של ראשי הקהילות בחיים הרוחניים של קהילותיהם ולהעמיק את ההבנה בין הרבנים לבין נשיאי וראשי הקהילות. בכל עשייתו חותר המערך לקרב לבבות לתורה ולציון.
יו"ר וחברי הוועד הפועל הציוני
הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון בתנועה הציונית בתקופות שבין הקונגרסים. לוועד הפועל הציוני יש כל הסמכויות של הקונגרס, פרט לסמכויות ששמורות לקונגרס באופן מפורש. הוועד הפועל הציוני דן ומתווה את מדיניותה של ההסתדרות הציונית בנושאים ובסוגיות על סדר יומו של העם היהודי, תוך קיום דו-שיח עם נציגי החברה הישראלית וקהילות יהודיות ברחבי העולם. בנוסף, וועד הפועל הציוני מפקח ובמידת הצורך מחליט על אופן היישום של החלטות הקונגרס והוועד הפועל על-ידי ההנהלה.
האגף האמריקאי של ההסתדרות הציונית העולמית
האגף האמריקאי דואג לאינטרסים של ההסתדרות הציונית העולמית בארצות הברית.
הנהלת הארכיון הציוני המרכזי
היעד העיקרי של הארכיון הוא איסוף מסמכים לצורך שימור, חשיפה והנגשה לציבור של חומרי הארכיון של התנועה הציונית. הארכיון הציוני המרכזי פועל כארכיון ההיסטורי של ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת לישראל, המגבית המאוחדת לישראל והקונגרס היהודי העולמי.
נשיאות הקונגרס הציוני
נשיאות הקונגרס הציוני מפקחת על התנהלות הקונגרס. לנשיאות הקונגרס יש מספר זכויות מיוחדות, כמו הזכות להזמין אנשים או ארגונים הנחשבים כרצויים בקונגרס (ללא זכויות הצבעה או נאום). צירי הקונגרס הציוני בוחרים את הנשיאות במושב הפתיחה.
נשיא בית הדין הציוני העליון
נשיא בית הדין הציוני העליון נבחר על-ידי צירי הקונגרס הציוני ומדווח במושב הפתיחה של הקונגרס על תוצאות הבחירות לקונגרס. נשיא בית הדין אחראי על מינוי יו"ר וועדת הבחירות המרכזית, הגוף המפקח על כך שכל הבחירות שמתקיימות בתפוצות נערכות על-פי עקרונות הדמוקרטיה.
מבקר ההסתדרות הציונית העולמית
מבקר ההסתדרות הציונית העולמית נבחר על-ידי צירי הקונגרס הציוני על סמך המלצות הוועדה המייעצת. דוח המבקר נמסר לידי הצירים של הקונגרס הציוני העולמי, והם מקבלים החלטות על סמך דוח זה.
פרקליט ההסתדרות הציונית העולמית
פרקליט ההסתדרות הציונית העולמית נבחר על-ידי צירי הקונגרס הציוני.
תפקידו של הפרקליט מוגדר בחוקה כך: "הפרקליט ייצג את ענייני ההסתדרות הציונית העולמית .... לפני בית הדין וייעץ למוסדות הציוניים המרכזיים בענייני חוק ומשפט הקשורים בחוקה זו, בהחלטות הקונגרס, החלטות הוועד הפועל הציוני והחלטות ההנהלה וביחסי המוסדות הציוניים המרכזיים בינם לבין עצמם ובינם לבין מוסדות אחרים או ציונים יחידים."
הקרן הקיימת לישראל
יו"ר הקרן הקיימת לישראל
יו"ר עמית של הקרן הקיימת לישראל
סגן יו"ר הקרן הקיימת לישראל
הסוכנות היהודית
יו"ר הסוכנות היהודית
קרן היסוד
יו"ר קרן היסוד
