בס"ד ג' סיון התשע"ז
28/05/2017

פרשת אחרי מות קדושים

 

 

פרשת "אחרי מות קדושים"

מאהבת האדם לתיקון החברה

-הרב אלישיב קנוהל-

 

 

מצות 'ואהבת לרעך כמוך' היא היסוד לכל תיקון חברתי. לא נוכל לחשוב על שום תיקון משמעותי של החברה בענייני עשיית צדקה וצדק אם לא יקדם לכך הכלל היסודי של אהבת האדם. רק מתוך כלל זה לאחר שנפנים אותו נוכל באמת לחתור לצדק חברתי שלא ייצור עיוותים וקלקולים. מסגרות טכניות של 'צדק חברתי' שאין מאחוריהן אהבת האדם עלולות להתעוות וליצור קלקולים חברתיים במקום צדק. אשר על כן, כשהתורה פונה אל האדם בדרישות של צדק חברתי שתופענה בעיקר בפרשיות הבאות בחומש ויקרא (בהר בחוקותי), היא פותחת בפניה אל האדם הבודד ודורשת ממנו ''ואהבת לרעך כמוך''. אך גם לא די בכך, אם לא נפרט לך מה כרוך בציווי של 'ואהבת...' הרי אתה עלול להשלות את עצמך שאתה אכן אוהב את חברך, ולא היא. לכן מפרטת התורה כיצד אהבה זו תיבנה בעמל יום יומי של מצוות שונות שבין אדם לחברו.

 

הפסוק בפרשתנו אומר: ''לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא''. הפסוק מורה לנו שלוש הלכות – א. איסור שנאה לאחיך, ב. חובת התוכחה, ג. איסור נשיאת חטא. הרמב''ם בהלכות דעות (פרק ו' הלכה ו' – ט') מפרש פסוק זה בשלושה אופנים: בתחילה ''כשיחטא איש לאיש, לא ישטמנו וישתוק, כמו שנא' ברשעים... אלא מצוה עליו להודיעו ולומר לו למה עשית לי כך וכך''. זאת אומרת, אסור לשמור טינה בלב, אלא חובה להעלות כל דבר שמעיק עלי כלפי החבר. זהו הדגש בפסוק ''לא תשנא את אחיך בלבבך''. שמירת הדברים בלב, בלא להעלותם עלולה לגרום לטינה ולשנאה חס ושלום. המשך הפסוק מורה לנו שחובה עלי לומר לו ממה נפגעתי. וזהו סיום הפסוק ''ולא תשא עליו חטא'' – אימתי לא תשא עליו חטא? אם תאמר לו במה פגע בך, כדי שיוכל להתנצל ולתקן את שעשה. השאלה היא כיצד לומר את הדברים כך שיועילו ויקדמו את שני החברים הללו. אין להסתפק רק באמירה עצמה, למרות, שגם זו לכשעצמה חשובה, מבחינת פריקת הדברים מליבו. אך אין זה מספיק, כאן בא המשך הפסוק ''הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא'' - כאן באה התורה ודורשת לא רק שלא תשמור את הטינה בלב, אלא תוציא אותה בצורה כזו שהיא תקדם את חברך ועל ידי כך לא תישא עליו חטא.

 

לאחר מכן מביא הרמב''ם פירוש חדש לפסוק: ''הרואה חבירו שחטא מצוה להחזירו למוטב''. זהו סוג אחר של תוכחה. כשהאחד רואה אצל בן הזוג השני התנהגות, שלדעתו, אינה ראויה. בין אם בתחום קיום המצוות ובין אם בשאר תחומי החיים, הוא חייב להוכיחו. מאד קשה להוכיח. האם אני ראוי להוכיח? האם חברי יקבל את התוכחה? ובעיקר, כיצד לומר לו שדברי יישמעו?

 

ברור שכדי שהתוכחה תפעל את פעולתה צריך שתבוא מתוך אהבה. פירוש, לא לאומרה כהקנטה. שהרי אז היא לא תיקלט. אלא האווירה צריכה להיות של אהבה.

 

על כן, קודם לתוכחה צריך להכביר במילות של הערכה כללית, כדי שהמוכח יחוש היטב עד כמה המוכיח אוהב אותו ויהיה בטוח בכך ורק אחר כך יעיר לו את הערתו. אז יש סיכוי שהמוכח יבין שהמוכיח אומר לו את הדברים מתוך אהבה ודאגה ולא מתוך שמחה לאיד. ענין נוסף, צריך להעמיד את הדברים מתוך הענקת התחושה שאין אתה מחשיב עצמך כטוב ממנו, מי יודע אולי אתה במקומו היית נכשל יותר. זאת אומרת, התוכחה לא תהיה מתוך התנשאות שאתה טוב והשני רע. לסיום מוסיף הרמב''ם פירוש נוסף: ''המוכיח את חבירו תחילה לא ידבר לו קשות עד שיכלימנו". שנאמר ''ולא תשא עליו חטא''. זאת אומרת, למרות החובה להוכיח, אנו חייבים לשקול היכן לומר את הדברים, כדי שחברנו לא יתבייש בתוכחה. על כן, ודאי שאי אפשר כלל, להעיר הערות תוכחה, בפני אחרים. וכן, אין להעיר אותן הערות בצורה מביישת וכו'. 

 

בפרשת קדושים מצויות עוד מצוות שבין אדם לחברו שהן ביחד בונות את מערכת היחסים הבסיסית בין בני האדם שהיא המסד לבניית חברה צודקת ואוהבת.

 

לסיום, ברצוני לצטט כמה שורות מתוך מכתב שכתב הסופר יהושע רדלר פלדמן – (בכינויו הספרותי ''רבי בנימין''), שהיה מבאיה הקבועים של קבוצת כפר עציון קודם למלחמת העצמאות (כידוע, רבים מחבריו וחברותיו נהרגו ביום ד' באייר תש''ח – יום לפני הקמת המדינה): ''מילה אחת של שבח מותר לי להגיד לאנשי המקום שנפרדתי משם: שולטת בהם רוח של אחווה ורעות. זה מורגש בכל מקום... ודאי גם הם אינם מלאכי השרת. יתכן, יתכן כי עמוק עמוק, כי באיזו פינה חבויה בנפש עובר איזה הרהור, איזה ניד של הרהור שלא על טהרת האחווה והרעות. יתכן יתכן. אך אם המסתכל היושב איתם שבועות וירחים אינו מגלה מאומה מזה, אם הוא רואה לפנים עיניים נוצצות מתום אחווה, אם הוא רואה ק''כ בני אדם בוגרים כמשפחה אחת... אם המסתכל אינו נתקל במשהו של עין צרה, של קנאה וטינה, הרי זה דבר גדול מאוד, הרי זה מרפא לנפש''. חברה כזו מטבע הדברים תשאף לצדק חברתי ואף תצליח ליישם אותו קמעה קמעה.

  

הרב אלישיב קנוהל-ראש אגף הנישואין-ארגון רבני צהר

 

 

shlezinger tfila eliner hendat_yamim  bnei_akiva tora_mizion  darga