בס"ד ג' כסלו התשע"ז
03/12/2016

פרשת שמיני תשע"ג

 

 

 

פרשת "שמיני"

-הרב יעקב לוין-

 

 

 

פרשיות רבות מאד עוסקות במלאכת המשכן, שמטרתה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם – הכול מתוך ציפייה להשראת השכינה בתוך בני ישראל. והנה בתוך כל האירוע המרומם והמרגש הזה של חנוכת המשכן - השראת שכינה, קורה אסון נורא ושניים מבכירי הכוהנים בניו של אהרון מתים ביום חנוכת המשכן. טעמים רבים נאמרו בדבר, על מה עשה ד' ככה, ומדוע נתחייבו מיתה בתוך השמחה הגדולה.

 

בפרט קשה הדבר בהתבוננות במאמרי חז"ל, שמחד מונים חטאים שונים לנדב ואביהו שחלקם נראים קשים ביותר, ומאידך דורשים את דבריו של משה : "בקרובי אקדש" כי נדב ואביהו גדולים מאיתנו – ממשה ואהרון.

 

מתוך התבוננות בדבריו המופלאים של השפת אמת לביאור החטא, נוכל ללמוד הרבה על חשיבותם והיחס הראוי לאלו המכונים האנשים הפשוטים - העממיים – עמך ישראל. וכך כותב הוא בדרשתו לפרשת שמיני משנת תרמ"ח:

 

בענין חטא נדב ואביהו אשר לא ציווה  ואחיכם כל בית ישראל יבכו - יתכן לומר כי בני ישראל הקדימו נעשה לנשמע כמלאכי השרת. אחר כך נפלו ממדרגה זו ונאמר כאדם תמותון. ונדב ואביהו היו מחזיקים בדרגה הראשונה כמלאכים שנאמר עושי דברו הדר לשמוע. והטעם כי המלאך מרגיש בעצמו רצונו.

 

וכך הוא מסביר את החטא המתואר בתורה "בהקריבם אש זרה, אשר לא ציווה אותם" - שנדב ואביהו, נותרו בדריגה של עם ישראל קודם חטא העגל מדריגת המלאכים , שהיא מדריגת נעשה ונשמע, אין צורך בצווי עושים את רצון הקב"ה בצורה טבעית, מתוך ההרגשה שלהם. אך על ידי שכלל ישראל לא היו במדרגה זו נענשו נדב ואביהוא.

 

אך בכל זאת נחשב להם הדבר לחטא, מכיוון שאף על פי שהדבר תאם את מדריגתם האישית, הוא לא תאם למדריגת הדור אשר לאחר חטא העגל ירד למדריגה האנושית הטבעית, הזקוקה לצווי האלוקי לפני המעשה.

 

ויתכן שזה עצמו נכלל בכתוב שהורו הלכה בפני רבן וגם אמרו מתי ימותו שני זקנים דהינו שיכולין לתקן להנהיג בני ישראל כמו קודם החטא.

 

ובכך יוסברו שני החטאים הנוספים שמונים חכמינו, נדב ואביהו האמינו שהם מסוגלים "להקפיץ" את העם חזרה למדריגה הגבוהה שקודם החטא ולכן הורו הלכה כנגד משה ואהרון, ואדרבה, אמרו מתי ימותו שני זקנים אלו – כלומר מתי תינתן לנו האפשרות להנהיג את העם הזה, ולרומם אותו, והם המנהיגים הותיקים "מפריעים" לנו בכך. 

 

אבל באמת לא היה  כן רצונו יתברך כי הכל בסדר מוכן לפניו. כל דור ודור הנהגה המיוחדת לו. הגם שהחטא גרם מ"מ הכל אמת.

 

בכל דור, מדרגתו הרוחנית של כלל הציבור, היא הקובעת את ההנהגה המיוחדת הראויה לאותו הדור.  וגם אם המדרגה הזו הינה תוצאה של חטא וירידה, הכל אמת הכל בהשגחה האלוקים והיכן שהעם נמצא, שם

 

השכינה נמצאת – עמו אנוכי בצרה. ואל להם ליחידים הגדולים לנסות ולהנהיג את העם בקפיצת מדרגות או בהנהגה המתאימה לרום מעלתם של היחידים, הקב'ה חפץ שינהיגו את הדור לפי מעלתו בה הוא נתון כעת.

 

פה בסוגריים מלמד אותנו השפת אמת יסוד אמוני חשוב ביותר ויסודי ביותר על מעלת הציבור הישראלי. גם אם יש יחידים בישראל במעלות גבוהות תורניות, ערכיות , רוחניות  לא הם קובעים את סדרי ההנהגה האלוקית. כוחם של פשוטי העם,  גובר על כוחם של אותם יחידים  ומכאן נלמד לעצמנו, כאשר אנו באים להקים ישובים, מוסדות חינוך ותנועת נוער,  נזכור שהקב'ה משרה שכינתו על כללות ישראל ועלינו להתייחס לכלל ישראל ואסור לוותר על אף אחד. ואדרבה אחריותנו ללכת באותה דרך של מתינות וסבלנות של "הזקנים" דרכם של משה ואהרון, אשר הולכת במתינות, ולאט לאט מרוממת את כל העם מבלי לוותר על אף יהודי. אל לנו להתבדל  אלא להתחבר לכלל הציבור ויחד אתו להתרומם. אין קיצורי דרך.

  

הרב יעקב לוין-מרבני צהר רב קהילת נטע, ומלמד במכינת "אור מאופיר" .

 

 

shlezinger tfila eliner hendat_yamim  bnei_akiva tora_mizion  darga