בס"ד א' תשרי התשע"ח
21/09/2017

פרשת תצווה

 

 

פרשת "תצווה"

קבעוני לדורות

הרב יחיאל וסרמן

 

 

התלמוד במסכת מגילה מספר לנו על הדו שיח, שבין אסתר המלכה לחכמי דורה "שלחה להם אסתר לחכמים "קבעוני לדורות" וחכמים השיבו לה "קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות". רש"י מסביר "שיאמרו האומות שאנו שמחים להזכיר מפלתן". והיא עונה להם "כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס" וחכמים מתוך הערכה אליה ובשל מסירותה ונאמנותה לעם היהודי נענים לבקשתה.  בהמשך היא מבקשת גם "כתבוני לדורות" וגם לכך חכמים נענים לה, זכתה אסתר המלכה ומגילת אסתר נכללה בין כתבי הקודש ונקראת בכל שנה, הן ביום והן בלילה.

 

חכמים הבינו, כי תביעתה של אסתר לקבוע את פורים כיום חג ודרישתה, כי המגילה תיכלל בין כתבי הקודש אכן צודקת. העם היהודי היה בסכנת קיום פיזית המן ביקש להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד. והנה "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", ולכן ראוי הנס להיות מצוין בכל שנה ושנה וראויה המגילה המספרת על כך להיכלל בין כתבי הקודש.

 

אולם מדוע לא אמרה אסתר "קבעונו לדורות" והוסיפה ואמרה "כתבונו לדורות", דהיינו, כלום מרדכי לא היה שותף במהפך, אשר קרה בשושן, יחד עם אסתר המלכה ובנס אשר ארע? מדוע אסתר לא דאגה כי גם מרדכי יונצח לדורות? האם מרדכי לא לבש שק ואפר ונזעק בעת צרה אל שער המלך?. יתר על כן, הרי מרדכי היה זה אשר המריץ את אסתר כפי שמספרת לנו המגילה מרדכי אמר לה "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר". אולם, לכאורה, התמיהה הגדולה יותר היא כלפי חכמי התקופה, שקבלו את תביעתה של אסתר וקראו את המגילה רק על שמה ולא מגילת מרדכי, או לפחות מגילת אסתר ומרדכי.

 

עיון במגילה יגלה לנו, כי אסתר היתה יתומה מאב ואם, נערה יפת תואר אשר גדלה בשושן הבירה כנערה רגילה בחברה הפרסית ושמה אסתר מעיד על כך, כפי שמובא בתלמוד "הדסה שמה ולמה נקראת אסתר שהיו אומות העולם קוראים אותה על שום אסתהר" ורש"י הסביר "ירח, יפה כלבנה". אסתר נלקחת אל בית המלוכה והופכת להיות הגברת מספר אחת הממלכה בפרסית, ונהנית מכל מנעמי השלטון.

 

לעומתה, מרדכי מיושבי הגזית היה תלמיד חכם, כאשר יצאה הגזרה מלפני המלך "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים" והיא נחתמה בטבעת המלך. רק טבעי הדבר הוא, כי מרדכי יקרע את בגדיו, ילבש שק ואפר, יצא לרחובה של עיר, יזעק זעקה גדולה ומרה ויעשה את כל אשר לאל ידו בכדי לבטל את הגזרה.

 

לעומת זאת אסתר, אשר הגיעה מרקע יהודי קלוש ואולי ממשפחה מתבוללת ועכשיו יושבת ספונה בארמון המלוכה כגברת מספר אחת של הממלכה הפרסית, ממנה הציפיות היו נמוכות יותר. אסתר הפתיעה, כאשר היא הזעיקה את מרדכי היהודי, ציוותה עליו לך כנוס את כל היהודים והיא עצמה סכנה את חייה בכך שבאה אך המלך מבלי להיקרא אליו, וכפי שהיא העידה על עצמה "כאשר אבדתי אבדתי...". ועל כך אמר רש"י "וכאשר התחלתי לילך לאבוד אלך ואמות".

 

  

אסתר היתה במעמד חברתי גבוה ביותר. כאשר התעוררה לפעול עבור אחיה, משפחתה והעם היהודי והמריצה גם את מרדכי לעשות כך.  כאשר באה אל המלך מבלי להיקרא, היא הייתה עלולה לאבד לא רק את ההילה ואת מעמדה, אלא היתה עלולה גם לקפח את חייה. אולם בפעולתה הנמרצת וההתעלות הרגעית שגילתה בבואה אל המלך היא הצליחה לבטל את הגזירה, להושיע את העם היהודי ולזכות בתואר המושיעה והמצילה של עם ישראל.

 

אסתר אשר באה אל המלך תוך כדי סיכון עצמי רב וביקשה רחמים על עמה והצליחה בכך זכותה לטעון קבעוני לדורות וגם כתבוני לדורות וחכמים נענו לה על כך. זכתה אסתר והמגילה נכתבה לדורות ונקראה על שמה. בכך רצו חכמים לעודד כל יהודי בכל אתר ואתר, ובכל דור ודור, אשר יש בידו את האפשרות והיכולת לפעול עבור בני עמו. לעשות זאת ולהיכנס לכותל המזרח בדברי ימי העם היהודי.

 

 

הרב יחיאל וסרמן -  חבר ההנהלה הציונית וראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות.

 

 

eliner   hendat_yamim   bnei_akiva tora_mizion  Hadracha.org