בס"ד כ"ז תשרי התשע"ח
17/10/2017

פרשת יתרו

 

פרשת "יתרו"

שבת  ציבורית  בכל  מחיר

-הרב דרור פיקסלר-

 

 

בפרשתנו אנו מצווים לראשונה על השבת (שמות כ, ז-י): "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱ-הֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ".

 

האם בשורת השבת מתאימה בכלל לתקופתנו?

 

לדור שלנו הוענקה ההזדמנות להעיד על מציאות ה' בעולם על ידי הנחלת כוחה היוצר של השבת לחברה חדשה בהתפתחותה. המעבר למציאות המוכרת לנו כיום לוּותְה בהחלשת הנאמנות לשמירת השבת ובחילון נרחב במסגרתו חלקים גדולים באוכלוסיה אינם מקיימים מצוות יסודיות ובהן השבת. האם יש בכלל מקום לחשוף אותם לעקרונות שאינם מעניינים אותם? האם יש בכלל משמעות להנהגות דתיות בשבת במקומות בהם המרכיב החילוני הוא המכריע?

 

לדעתי התשובה היא חיובית. יש לנסות ולהנחיל את ערכי השבת בכל דרך. חשיבות השבת בעיני הציבור הדתי ברורה, אולם גם בעיני הציבור החילוני עשויים להיות לשבת לפחות שלושה ערכים:

 

  1.  הראשון הוא המנוחה והפסקת המרוץ היום יומי של החיים אחר הכסף והפרנסה.
  2. השני הוא שבת כביטוי מרכזי לזהות היהודית בכלל, ולאו דווקא זהות דתית. אחד העם, הוגה דעות ציוני חילוני מובהק, ראה בשמירת השבת ערך לאומי ואף טבע את האמרה: "יותר מששמרו ישראל על השבת שמרה השבת על ישראל".
  3. הערך השלישי הוא ויתור הדדי בתחום השבת, עניין שהיה מאז ומעולם סלע מחלוקת בין דתיים וחילוניים. היכולת להגיע לויתורים הדדים עשויה להיות פתח לאיחוי מחודש של החברה הישראלית. קביעת צביונה של השבת בפרהסיה והגבלת הצורך לעבוד בה על ידי הסכמה ציבורית, חשובה, גם אם היא באה על חשבון הסכמה עקרונית שמסגרת החוקים המשותפת אינה מיועדת לאכוף את מצוות הדת על מי שאינו חפץ לשמרן.

כאשר באים להציע את צביון השבת בפרהסיה של מדינת ישראל יש לשקול את שלושת העקרונות הבאים:

 

  1. נטיעת האמונה בלב הציבור כי יש פתרון שאינו כוחני למאבק הארוך בין שומרי מצוות לאלו שאינם שומרי מצוות.

 

להימנע ככל האפשר מאיסור של נתינת מכשול לפני אחרים. משמע: בכל הסכמה אין כל היתר או כל הבעת סלחנות כלפי חילול שבת. מצד שני יש עניין לצמצם את ההתערבות של המדינה בהגבלות על השבת. לכן, איננו נדרשים לאשר או להכשיר פעילותם של אחרים בשבת, אלא רק לקבל את הגישה לפיה מדינה אינה כלי לאכיפת מצוות על מי שאינו מעוניין בכך.

 

2.     לבחון את הפגיעה בצביון השבת, לא רק על רקע דמותה האידיאלית של השבת, אלא על רקע המציאות הקיימת. המציאות נמדדת בשני מישורים: המצב ברחוב והמצב בבתי המשפט. המצב ברחוב משקף את ההווה, כשכבר כיום יש חילול שבת בהיקפים רחבים. המצב בבתי-המשפט משקף את העתיד לבוא, וכפי הנראה, לדאבון הלב, המגמה היא של התרחבות חילול השבת. מכאן שיש חשיבות להגיע להסכמה עם הציבור הכללי על אווירת השבת במדינה ישראל.

 

דומה כי אין לנן דרך אחרת היום אלא ליזום פעולה כפולה: מלמעלה ומלמטה. מלמעלה יש להחיל פעילות חוקתית שתגבש מחדש את השבת שלנו. בסיס לדיון יכול להיות ה'אמנה' שעיצבו הרב יעקב מדן ופרופ' רות גביזון, אולם לא די בכך. לצד הפעילות הציבורית- חינוכית יש צורך גם בפעילות בשטח שתחזור ותסביר את ערך השבת במדינה היהודית. אלו יעשו באמצעות קבלות שבת לציבור הכללי במקומות ציבוריים (שאינם בתי-כנסת) ובהסברה שתדגיש את הסכנה שביצירת שכבה של "עבדי-שבת" שאין להם זכות לבלות בחוג משפחתם בשבתות. את הפעולות הללו ובעיקר החוקתית צריכים להוליך דווקא לא-דתיים, כדי להבליט את העובדה שלא מדובר בכפייה דתית. צריך לחזור ל'בראשית': השבת היא מצוות יסוד שתיקבע את דמותנו היהודית. את צלם האנוש שלנו, את צלם האלוקים של זהותנו.

 

תורת ה' יכולה למשוך אנשים שישמעו לדבריה על ידי כוח שכנועה, ורק בתהליך של הארה מוסרית אפשר לקדם את ייעודו של ה' לאדם. קהילה יהודית חופשית וריבונית יכולה, אם הגיעה לבגרות הרוחנית הדרושה, להחיל את השבת בפועל. ואולם, השבת לא נועדה אך ורק לחברה שמוכנה לשלמות. היא ניתנה לנו ככלי להביא לידי התפתחותה של חברה לקראת מצב של שלמות. כך קהילה יהודית חופשית וריבונית, אפילו כזו שעדין אינה מחויבת לשמירת שבת, היא המסגרת הראויה שהשבת תפעל בה את פעולתה. במקום שבו השבת נשמרת, בכל רמה שהיא, שם תימצא קהילה מתפתחת.

 

אם אמונתנו היא איתנה, ואם מבקשים אנו ללכת לא בעקבות דמיוננו אלא בדרך האמיתית שהורו לנו חכמי הדורות, נברך על ההזדמנות להשתתף באתגר גדול, לבנות את המולדת יחד עם כל היהודים בכל רמה של נאמנות דתית, ועלינו לעמול בנחישות להפיץ את אור השבת לכל, על מנת שהיא תהייה העד הנאמן.

 

 

 הרב דרור פיקסלר, מרבני צהר, רב קהילה בגני תקווה.

 

eliner   hendat_yamim   bnei_akiva tora_mizion  Hadracha.org