בס"ד כ"ח אדר התשע"ז
26/03/2017

פרשת ויחי

 

פרשת "ויחי"

 

תחשוב טוב יהיה טוב

הרב אוריאל גנזל

 

אחי יוסף משקרים, וממציאים צוואה סודית בשמו של יעקב. התורה החמירה מאד באיסור לשקר. זהו אחד האיסורים היחידים שהתורה עצמה יצרה לו סייגים והרחקות: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק"– חובה להתרחק ריחוק גמור מכל מה שנראה כמו שקר. למרות זאת בחרו חכמינו לסנגר על אחי יוסף: "א"ר אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון: מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום, שנאמר: אביך צוה  כה תאמרו ליוסף אנא שא נא".

 

מה ראו האחים לשקר ליוסף?

 

חז"ל הציעו שני כיוונים שונים:

הראשון: בחיי יעקב נהגה משפחתו להסב לסעודה משותפת. עם מותו הפסיק יוסף מנהג זה. יוסף עצמו חשב שהפסקת הסעודה המשותפת היא מעשה ראוי אמר: "לשעבר אבא מושיבני למעלה מיהודה שהוא מלך, ולמעלה מראובן שהוא בכור, ועכשיו אינו בדין שאשב למעלה מהם". והם לא אמרו כן, אלא: "לו ישטמנו יוסף". דוקא דאגתו החברתית של יוסף, שלא להשפיל את אחיו, יצרה אצלם תחושה שהוא מתנכר ומתרחק, ואולי אפילו מתנשא.

 

והשני: בחזרתו מלוויית אביו בארץ כנען נעמד יוסף ליד אותו בור אליו נזרק כנער על ידי אחיו: "האחים ראו את יוסף כשחזר מלקבור אביו, הלך והציץ בתוך הבור, והוא לא נתכוון אלא לשם שמים. אמר: "כמה נפלאות עשה לי הקב"ה שהצילני מן הבור הזה!" והם לא ידעו מה היה בלבו, ואמרו: "לו ישטמנו" יוסף חוזר אל הבור מתוך מטרה להודות לה' על הטובה שגמל איתו, שיבתו כבן חורין ובעל מעמד גבוה מהווה "סגירת מעגל". אולם, עבור אחיו מסמל הבור את אלימותם, ואת המעשה האיום שעשו. הליכתו לבור מתפרשת על ידי האחים כאילו הזריקה לבור הינה מעתה האירוע המכונן בעיני יוסף. על פי חשדם, ללא נוכחות יעקב, יפעל יוסף מתוך שנאה ורגש נקמה. את פוטנציאל קשיחותו כבר חוו בעבר בעת שהתנכר אליהם.

 

דברי חז"ל במדרש משקפים שני מישורים שונים בעבודת ה': "בין אדם לחברו" ו"בין אדם למקום". מזווית הראיה של יוסף הוא נהג כהוגן. הוא פתר את הבעיות החברתיות שעלולות היו להיווצר לו היה מכנס את אחיו לסעודה, בכך שלא כנסם, והוא מתייחד עם קונו ליד הבור ממנו ניצל ברחמי שמים. מה שהוא לא הביא בחשבון זה את פירושם של האחים למעשיו.

 

אני מבקש להציע כאן פרשנות חדשה למושג "צדק חברתי". כדי שמעשה יהיה ראוי עליו לעמוד בשני מבחנים. הוא צריך להיות צודק, כלומר: נכון. אולם, הוא צריך להיות גם חברתי, כלומר כזה שהסביבה הקרובה תוכל להבין את מניעיו. כשם שצריך להשקיע בבחירת המעשה הנכון ובביצועו, כך גם צריך לוודא כי הסביבה מבינה ומפרשת נכון את אותו מעשה.

 

חז"ל מלמדים אותנו כאן לקח חשוב. יוסף הצדיק אינו חי בחלל הריק. כל בחירה, ותהיה טהורה ככל שתהיה, משפיעה על הזולת הקרוב אליו לחיוב או לשלילה. אין לו שליטה על פרשנות הזולת, אלא רק על מעשיו שלו. במשפחה שעברה טראומות כה רציניות, כשלאחיו יש סיבה טובה לחוש רגשות אשם ונחיתות, המשמעות שכל אחד מבני המשפחה יעניק למעשים יכולה להיות שונה ואף הפוכה.

 

 

חז"ל בעקבות הפרשה מציעים לנו כאן לקח חשוב לחיים בחברה:

אדם צריך לצאת מתוך עצמו ולבדוק כיצד זולתו: בן זוגו, אחיו, ילדו וחברו מרגיש ביחס למעשיו. מה הוא חושב על המעשה, כיצד הוא מפרש אותו. ומה הוא חווה בעקבותיו. אין תחליף לבירור זה. רק קיומו יכול לפצח את השוני הבסיסי שבין בני אדם ולחבר ביניהם. הנחת היסוד: "תחשוב טוב יהיה טוב" – לא תמיד מתקיימת. יוסף חשב לטובה, ואחיו פרשו זאת לרעה. אין תחליף לתקשורת ישירה כנה ומתעניינת, גם כשהכול נעשה לשם שמים. לא תמיד ניתן להגיע להסכמה, אך כמעט תמיד אפשר להגיע להבנה.

 

תגובתו של יוסף לשמע "צוואת אביו" מעידה על הפתעתו הגדולה: "וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף, בְּדַבְּרָם אֵלָיו". בתמימותו חשב יוסף כי פרשיות העבר נמחקו, ומעשיו מתפרשים על רקע האחווה הנוהגת בשנים האחרונות במשפחתו. לו היה יוסף מודע ללקח זה היה ודאי מזמין את אחיו לשיחה, ומשתף אותם בחוויותיו והתלבטויותיו. 

 

"אמר ר' שמעון: בתורה, בנביאים ובכתובים מצינו שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא יוצא ידי המקום"

 

בימים אלו, כשאנו עומדים בפני מערכת בחירות בישראל, ראוי לנבחרי הציבור לשים דברים אלו על לוח ליבם: "וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם"– גם א-להים, וגם אדם!

  

 

הרב אוריאל גנזל הינו רב הישוב רבבה, ומנהל את "צהר לחקיקה" - מיזם של רבני צהר המייעץ לחברי הכנסת מכל סיעות הבית בקידום ערכים יהודיים בחקיקה ובקבלת החלטות, במגוון תחומים כגון: צדק, חברה, משפחה, חינוך ואתיקה.

 

 

shlezinger tfila eliner hendat_yamim  bnei_akiva tora_mizion  darga