בס"ד א' אב התשע"ז
24/07/2017

פרשת וישב תשע"ג

פרשת "וישב"

 

ממכירת יוסף לגלות מצרים – לקח ומסקנות

-הרב אביחי קצין-

  

על השתלשלות מערכת היחסים בין יוסף לאחיו, ניתן וצריך להסתכל בשתי קומות: הקומה האחת היא הקומה האנושית. התורה מלמדת אותנו לאן יכולה להביא מערכת יחסים שתחילתה שנאה: "ולא יכלו דברו לשלום".  שנאה שמוליכה למכירתו של אח בידי אחיו. מכירה המביאה בסופו של דבר לגלות ארוכה במצרים. הקומה השניה היא, כמובן, היותה של התרחשות זו חלק מתכנית אלוקית ששורטטה מראש בידי מסובב הסיבות.

 

יעקב השולח את יוסף מ"עמק חברון" לשכם עושה זאת "מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון" (רש"י לז,יד). או כלשונו של הרמב"ן בפרשתנו (לז,טו), המסביר לשם מה מאריכה התורה לספר על כך שיוסף פוגש איש בשדה המספר לו להיכן הלכו האחים: "להודיענו עוד, כי הגזרה אמת והחריצות שקר, כי זמן לו הקדוש ברוך הוא מורה דרך שלא מדעתו להביאו בידם". הליכתו של יוסף מודרכת על ידי הגזרה האלוקית, והקב"ה מזמן את השליחים המנווטים אותו אל אחיו.

 

מבט כפול זה הוא שצריך להדריך אותנו גם בבחינת המשמעות של גלות מצרים המתחילה בעצם בפרשה שלנו.

 

גם כאן עלינו לנסות להבין בשתי הקומות הללו. במערכת האנושית עלינו לשאול את עצמנו: משום מה? או במילים אחרות מהי המסקנה שעלינו ללמוד מהנסיבות שהביאו לירידה למצרים?

 

ובהתבוננות בתכנית האלוקית עלינו לשאול את עצמנו: לשם מה? דהיינו מדוע ולמה גזרה ההשגחה העליונה שעל עם ישראל להתחיל את דרכו בגלות ובשעבוד?

 

נדמה שאת שתי התשובות ניתן למצוא במסגרת הצדק החברתי. הגמרא במסכת שבת (י,ב) מלמדת אותנו מהי המסקנה (או לפחות אחת מן המסקנות) שאנחנו יכולים ללמוד מסיפור יוסף ואחיו: "אמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו - נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים".  חוסר השוויון שנהג יעקב אבינו בבניו גרם, כשנתן לבנו האהוב כתונת פסים, גררה את הקנאה והשנאה שהביאה בסופו של דבר לגלות המרה.

 

ערך השוויון שאנו רוצים שירכיב את החברה צריך להתחיל בתוככי הבית. אין ספק שחז"ל הכירו בכך שלא יתכן ולא צריך להעניק לכל אחד מילדינו בדיוק את אותו הדבר. כל ילד הוא עולם בפני עצמו, שיש לו צרכים משלו, ויש להיענות לצרכיו ולתת לו את הנדרש לו. אך מן העבר השני "לשנות בין הבנים", היינו לתת לאחד דבר שונה באופן מובהק מזולתו, עלול לגרום למתח בתוך המשפחה, שתוצאותיו עלולות להיות חמורות מאד, כמו במקרה של יוסף ואחיו.

 

לקח זה חשוב דווקא בתחילת דרכו של עם ישראל, כדי ללמד אותנו עד כמה עלינו להקפיד באמת מידה זו כשנזכה להפוך לעם ומאוחר יותר להקים מדינה בארצנו.

 

במבט זה נראה שניתן להבין גם את התכנית האלוקית, במסגרתה מתחיל עם ישראל את דרכו ההיסטורית בגלות ובשעבוד.

  

 

התורה מכנה את גלות מצרים ככור היתוך: "וְאֶתְכֶם לָקַח ה' וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה". רש"י שם הסביר את הביטוי כור הברזל: "הוא כלי שמזקקים בו את הזהב". אם כך, תפקידה של גלות מצרים לזקק אותנו. באיזו מובן משמשת הגלות בתפקיד מזקק?

 

פעמים רבות בתורה, כשזו מצווה אותנו על רגישות חברתית התורה מזכירה לנו את היותנו אנחנו בעבר עבדים במצרים. ועובדה זו מחייבת אותנו להיות רגישים לחוליות החלשות שבחברה. למשל: "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"  "וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ: וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" (דברים ה,יד).

 

רצה מסובב הסיבות שנתחיל את דרכנו ההיסטורית דווקא כשאנחנו בצד החלש של החברה. כדי שבטבע הלאומי שלנו תוטמע הרגישות לחלש, גם כאשר נזכה להיות בצד החזק. תהליך הירידה למצרים, החל בנסיבות שגרמו לה באופן אנושי, מערכת היחסים בתוך התא המשפחתי, וגומר בירידה למצרים המלמדת אותנו את תחושתו של החלש בחברה. מלמדות אותנו עד כמה אדני היסוד של צדק חברתי בפרט ובכלל הן הנדבך והתשתית לבנייתו של עם ישראל.

  

הרב אביחי קצין - מרבני צהר ראש בית המדרש לתורה של מכללת "שערי משפט"

ורב קהילת "עדת בני ישראל המאוחדת" ברעננה

 

 

 

eliner   hendat_yamim   bnei_akiva tora_mizion  Hadracha.org