בס"ד כ"ג כסלו התשע"ח
11/12/2017

פרשת וירא תשע"ג

פרשת וירא

 

"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"

-הרב בניהו ברונר-

דברי ה' על אברהם אבינו בפסוק זה, פותחים את הפרשיה המספרת על מהפכת סדום ועמורה, הדברים כתובים מיד אחרי הסיפור על הופעת האנשים שהתגלו כמלאכים באוהלו . חז"ל בתלמוד דרשו: "שלשה סימנים באומות ישראל, רחמנים, ביישנים, וגומלי חסדים". גמילות החסדים של אברהם מתבטאת בהכנסת אורחים, פעילות מעשית בשטח ובתפיסה אידיאולוגית המנסה למנוע כל אבדן חיים בעולם. 

הכנסת האורחים של אברהם מלמדת אותנו מספר עקרונות חשובים:

חיפוש נזקקים אפילו בזמן קשה- חז"ל מלמדים אותנו שאברהם היה ביום השלישי למילתו, יום שיש בו כאבים רבים, והוא יושב בפתח אוהלו בשעת הצהרים, "כחום היום" וממתין לעוברי אורח שיוכל להזמינם לאוהלו. גומל חסדים אינו ממתין לנזקקים שיכול לגמול איתם חסד אלא מחפש אותם.

 

גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה- "וירא אליו ה' באלוני ממרא....וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו". אברהם נמצא בעיצומו של מעמד נבואי, ה' מתגלה אליו. הוא מפסיק מעמד זה על מנת לקבל אורחים. העובדה שתוך כדי נבואה אברהם מסוגל להבחין באורחים המתקרבים, מלמדת אותנו שנבואה אינה ניתוק מהמתרחש בארץ, ההיפך הוא הנכון, מטרת הנבואה לקדם את החיים בעולם הזה במיוחד במישור הרוחני- מוסרי, ולכן לא ייתכן שנביא לא יהיה מודע למתרחש בארץ, במיוחד אם מדובר על גמילות חסדים. וכשעומדת בפניו ההתלבטות האם להמשיך ולהתנבא או להפסיק על מנת לסייע לנזקק הוא בוחר באפשרות השנייה, שהרי זו שליחותו עלי אדמות.

 

סיוע לכל נזקק- אברהם הכניס לביתו עובדי עבודה זרה. אברהם מפרסם את שם ה' בעולם, מסביבו חיים רבים שהם עובדי עבודה זרה, אברהם לא נמנע מלארחם בביתו. אותם אנשים המגיעים לאברהם, הוא אינו מכירם, ובתחילת ביקורם אצלו הוא מביא להם מים על מנת שירחצו את רגליהם, מחשש שהם משתחווים לעפר שברגליהם. בנושא החסד ידיו של גומל החסדים מושטים לכל דורש. גם חז"ל מלמדים אותנו ש"מפרנסים עניי עכו"ם עם עניי ישראל". תפיסה עקרונית זו מובילה את אברהם לנסות ולהציל את אנשי סדום, למרות שברור שידע על מעשיהם הנפשעים.

 

החינוך היהודי מושתת על "דרך ה'" שמשמעותה עשיית "צדקה ומשפט", ה' מחבב את אברהם: "כי ידעתיו" לשון חיבה, הנובעת מכך שאברהם "יצווה את בניו ואת ביתו" יחנכם בדרך זו.

 

המשפט יכול למלא את ייעודו רק בחברה שבה הצדקה קודמת. חברה שמבוססת כולה על משפט, לא תחזיק מעמד, "לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה.... ולא עבדו (עשו) לפנים משורת הדין" (בבא מציעא ל:). המשפט כשהוא תופס את מקום הצדקה וממלא את העולם עלול להביא חורבן, כיוון שהעולם אינו יכול לעמוד בו. "עולם חסד ייבנה", אם החסד נמצא בבסיסו, ניתן על גביו להפעיל מערכת משפטית שתשלים את המציאות. המשפט יופיע במקום לא ניתן לעשות צדקה, אברהם בדבריו עם ה' על סדום מנסה לבדוק האם ניתן להפעיל שם את מידת הצדקה. משמעות הצדקה אינה השלמה עם התנהגותם המושחתת של אנשי סדום, שבוודאי אברהם לא הסכים להתנהגות זו, אלא ניסיון לברר האם ניתן בשלב הראשוני להציל את תושבי העיר, ואחר כך אברהם תכנן דרך אותם צדיקים, אם יימצאו, לנסות ולשנות את התנהגותם של "קציני סדום ועמורה". הקב"ה מבהיר   לאברהם שהדבר בלתי אפשרי, אין בסדום אפילו עשרה צדיקים. המשפט חייב להיעשות למרות כל הצער שבדבר.

 ובכל אופן התורה מספרת לנו את כל הדין ודברים בין אברהם לה', כולל את המשפט הקשה של אברהם" " חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט", אחד המשפטים הקשים שאמר בן אנוש לה', והוא אמר זאת למען הצלת רשעים מושחתים בסדום, ללמדנו שמידת החסד מנסה לפעול בכל כוחה, זה רצון ה' ורק כשכלו כל הקיצים יגיע המשפט הקשה.

מכאן לקחים לתקופתנו, עלינו לבנות חברה המושתת על צדקה וחסד ולהשאיר את המשפט שיטפל בתופעות הקשות בלבד.

 

הרב בניהו ברונר - ראש בית מדרש במכללה האקדמאית בצפת, ורב קהילות בעיר.

 

 

eliner   hendat_yamim   bnei_akiva tora_mizion  Hadracha.org