בס"ד ד' כסלו התשע"ז
04/12/2016

Haazinu

 

פרשת האזינו

 

צדיק וישר הוא

-הרב אוריאל גנזל-

 

 

"הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא". בשירתו–צוואתו של משה רבנו לבני ישראל טרם כניסתם לארץ מתאר משה את הקב"ה כ"צַדִּיק וְיָשָׁר". מה בין צדיק לישר? בדברים הבאים אציע כי ההבחנה ביניהם מבטאת תפיסה חברתית יהודית, שעל בסיסה יש להשתית חברה ערכית בארץ ובעולם.

 

ובכן, מהו צדיק ומהו ישר?

השימוש הנפוץ היום למונח "צדיק", המוכר לנו בעיקר מתורת החסידות, ומהשפה השגורה בפינו, גורס כי הצדיק הינו איש מעלה יוצא דופן בעל מידות טרומיות. בתנ"ך ובדברי חז"ל משמעותו שונה. צדיק אינו איש מעלה אלא אדם השומר על הכללים: מקיים את המצוות ונמנע מן העבירות, אך אין לצפות ממנו להתנהגות מיוחדת לפנים משורת הדין. כך לדוגמה הפסוק: "וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע" – עוסק בריב בין אנשים המגיע להכרעת הדיין. הצדיק הוא זה שיצא צודק בדין. הא ותו לא. אין הוא אדם בעל דרגה רוחנית יוצאת דופן. ואילו ה"ישר" בשפתנו הוא דובר אמת שלא ישקר ולא ירמה, מתנהג בהגינות במשא ומתן וכדומה.

 

הנצי"ב בהקדמתו לספר בראשית מציע משמעות עמוקה יותר לביטוי "ישר". לדבריו אדם ישר הוא אדם בעל מוסר פנימי, ונטיה טבעית להיטיב עם סביבתו, בבחינת  "דרך ארץ" שקדמה לתורה.

באותה הקדמה הוא מבאר מדוע כינו חז"ל את ספר בראשית - ספר הישר, וקראו לאבותינו – אברהם, יצחק ויעקב - ישרים:

"...שהקב"ה ישר הוא, ואינו סובל צדיקים כאלו, אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם, ולא בעקמימות, אף על גב שהוא לשם שמים". לדבריו, בחירתו של הקב"ה באבותינו, ואהבתו אותם, הינן דווקא בשל היותם ישרים.  במה מתבטאת ישרותם?  "וזה היה שבח האבות - שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר, עוד היו ישרים. היינו שהתנהגו עם אומות העולם, אף שהיו עובדי אלילים, מכל מקום היו עמם באהבה וחשו לטובתם באשר היא קיום הבריאה... וכן הרבה למדנו מהליכות האבות בדרך ארץ, מה ששייך לקיום העולם".בהמשך דבריו מדגיש הנצי"ב כי העדרו של יושר פנימי בימי בית שני הביא לחורבנו:  "שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמים... שזה גורם חורבן הבריאה והריסות ישוב הארץ".  לדעת הנצי"ב מציאותם של אנשים בעלי יושר פנימי ונטיה טבעית להיטיב לזולת הינה תנאי הכרחי לקיומה של כל חברה. ובתשובותיו הוא מדגים הלכה למעשה כיצד היעדר יושר שכזה מביא להרס החברה.

 

ברצוני לתאר שתי מערכות חברתיות שונות אליהן שואפת התורה: הראשונה היא - "חברת החסד" – אנשיה מתנדבים מרצונם הטוב במגוון מסגרות, מקיימים גמחי"ם שונים ומרבים לתת צדקה. חברה שכזו מודגמת יפה במגילת רות באמצעות במעשיהם הפרטיים של רות ובעז, בסיפורי החסד של אברהם ועוד.  את החברה השניה נכנה: "חברת היושר החברתי" – חברה זו מאורגנת על פי היושר – המוסר – החוקים והכללים בה הינם ביטוי ליושר ולמוסר בלתי מתפשר. כדוגמה ניתן לראות את החוקים אותם הנהיג דוד בצבאו – "כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה, וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים -- יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ.", ובמתנות עניים (שמודגמות גם הן במגילת רות). כללים אלו, בשונה ממצוות הצדקה – אינם תלויים ברצונו הטוב של הנותן ובנדיבותו – הם חלק מהחוק ומהסדר החברתי.

 

גדולתה של "חברת היושר החברתי" הוא במיסוד חוקי של הדאגה לַאֵחר כזכות המוקנית לו בדין בטרם יזדקק למתנת חינם מאנשים פרטים או עמותות חסד.

 

העם הנכנס לארץ עתיד לייסד סדר חברתי חדש בארצו. ערב הכניסה הוא שומע ממשה – "צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" – הקב"ה מתגלה גם כצדיק וגם כישר, ואנו המצווים להידבק בדרכיו. חברה המבוססת על צדק בלבד, גם אם לצידה יהיו מעשי חסד רבים - לא תיכון. ה"יושר" – הדחף הפנימי שמוביל לצדק חברתי –הוא הבסיס:

"וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, בְּעֵינֵי ה'

לְמַעַן, יִיטַב לָךְ,

וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה,

אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ"

 

 הרב אוריאל גנזל הינו רב הישוב רבבה,  ומיזם של רבני "צהר".

darga_eng tora_mizion_eng bnei_akiva_eng  hendat_yamim_eng  elinerEng tfila_eng  shlezinger_eng