בס"ד א' תשרי התשע"ח
21/09/2017

פרשת תרומה וצדק חברתי

 

פרשת תרומה

 

בזבוז כסף במקדש?

-הרב חנוך חיימוביץ-

 

אתרוג נמכר ב300$, כותרות העיתונים. מיד כולם מגיבים: לא היה עדיף לקנות אתרוג פשוט ואת ההפרש לתת לצדקה?  טענות מסוג זה עולות ונשמעות כלפי כל מיני 'הידורי' מצוה. האם טענה זאת נכונה? האם  השקעה במצוה הינה בזבוז, ביחס למצוות שבין אדם לחברו?

 

בפרשה שלנו אנו נתקלים לכאורה באבסורד. הקב"ה מצווה את משה על בניית המשכן. המשכן מצד אחד הוא אוהל ומן השני נמצאים בתוכו כלים עשויים מזהב טהור. יש קצת משהו משונה בשתי הקצוות הנמצאות במשכן. כאשר שלמה בונה את בית המקדש הוא מפאר ומרומם אותו מאוד. בית המקדש הופך להיות מקום מרהיב ביופיו. בימי שלמה נוצרת התאמה בין כלי הזהב שבתוך בית המקדש לבין מראהו הכללי של בית המקדש.

 

האם בית המקדש של שלמה, נחשב יותר מבחינה רוחנית? האם הפאר שנלווה אליו הינו מרומם אותו יותר? או לחילופין האם ההשקעה היתרה במקדש נחשבת לבזבוז, והיה עדיף להשקיע את הכסף במצוות של בין אדם לחברו?

 

הפרשן האיטלקי ספרנו בפרשת פקודי (שמות לח, כד) אומר דברים חדים כסכין: "העיד על קצבת הזהב והכסף והנחושת שנכנסה במלאכת המשכן, שהיה דבר מועט מאד בערך אל העושר שהיה בבית ראשון". ויותר ממנו העושר שהיה בבנין הורדוס . "ועם כל זה יותר התמיד מראה כבוד ה' במשכן של משה ממה שהתמיד במקדש ראשון, ולא נראה כלל במקדש שני. ובזה הורה שלא קצבת העושר וגודל הבנין יהיו סבה להשרות השכינה בישראל, אבל רוצה ה' את יריאיו ומעשיהם לשכנו בתוכם".

 

וממשיך וטוען, שככל שהמקדש היה מפואר יותר, כך רמת הקדושה שבו היתה פחותה יותר. אם ננתח את ההבדל שבין המשכן לבין בית ראשון, נבין את שורש הענין.  המשכן וכליו מתבססים על תרומת בני ישראל ונדבת ליבם. "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי".

 

לעומת זאת שלמה בונה את בית המקדש על בסיס המיסים המוטלים על העם. "וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הַמַּס שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ"   עד כדי כך, המיסים כבדים על העם, שכאשר מתמנה רחבעם בנו של שלמה למלך על ישראל, מבקשים ממנו להקהל מעל העם, ולהפחית את המיסים. אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ

 

ניתן לומר שזהו שורש ההבדל שבין המשכן למקדש. המשכן נוצר כתוצאה מרצון של עם-ישראל וכפי יכולתו הכלכלית, ואילו המקדש נעשה בכפיה של גביית המס ללא התאמה לתחושה של העם.

 

על פי הסבר זה נוכל להבין את ההתנהלות של החשמונאים שמגיעים לבית המקדש לאחר שהיוונים טימאו אותו. "כדרך שעשו בית חשמונאי; ... שפודין של ברזל היו וחופין בעץ, העשירו עשאום של כסף, חזרו והעשירו עשאום של זהב"

 

אנשי בית חשמונאי, שבאים מהעם מתחשבים במצב הכלכלי של העם, אינם מכבידים את העול הכלכלי על העם, ובונים את המנורה כפי היכולת הכלכלית של העם. זהו היחס הנכון בין הידור מצוה לבין הידור במצוות שבין אדם לחברו, יחס של התחשבות ביכולת וברצון  של כל העם. ודומה שהוא צריך להאיר את דרכנו.

 

הרב חנוך חיימוביץ הוא רב קהילת היכל חנה פתח תקוה, וסגן ראש יב"ע ראשון לציון

eliner   hendat_yamim   bnei_akiva tora_mizion  Hadracha.org