בס"ד כ"ו טבת התשע"ז
24/01/2017

פרשת נשא וצדק חברתי

 

פרשת נשא

 

יחסנו לנזירות ופרישות

-הרב אלישיב קנוהל-

 

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה' ". הביטוי ''כי יפליא'' מצלצל לנו באופן חיובי – כדבר הנפלא. אך כידוע חכמים נחלקו בעניין, ואני מבקש לעיין בדברי הרמח''ל בספרו ''מסילת ישרים'' הדן בסוגיה זו. ובלשונו הנזירות והפרישות אחיות הנה. "...ואם תאמר מנין לנו להיות מוסיפים והולכים באיסורים", והרי חכמינו ז"ל אמרו  לא דייך מה שאסרה תורה, שאתה בא לאסור עליך דברים אחרים? והרי מה שראו חכמינו ז"ל בחכמתם שצריך לאסור ולעשות משמרת וכבר עשוהו ומה שהניחו לה יתר הוא מפני שראו היותו ראוי להיתר ולא לאיסור, ולמה נחדש עתה גזירות אשר לא ראו הם לגזור אותם?... התשובה היא, כי הפרישות ודאי צריך ומוכרח והזהירו עליו חכמינו ז"ל, הוא מה שנאמר: "קדושים תהיו", פרושים תהיו. עוד אמרו: "כל היושב בתענית נקרא קדוש קל וחומר מנזיר".

 

ואם תשאל, אם כן, אפוא, שזה דבר מצטרך ומוכרח, למה לא גזרו עליו החכמים כמו שגזרו על הסייגות ותקנות שגזרו?, כי לא גזרו חכמים גזרה אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה, ואין רוב הצבור יכולים להיות חסידים, אבל די להם שיהיו צדיקים. אך השרידים אשר בעם החפצים לזכות לקרבתו יתברך, ולזכות בזכותם לכל שאר ההמון הנתלה בם, להם מגיע לקיים משנת חסידים אשר לא יוכלו לקיים האחרים, הם הם סדרי הפרישות האלה כי בזה בחר ה', שכיון שאי אפשר לאומה שתהיה כולה שוה במעלה אחת, כי יש בעם מדרגות מדרגות איש לפי שכלו, הנה לפחות, יחידי סגולה יימצאו אשר יכינו את עצמם הכנה גמורה, ועל ידי המוכנים יזכו גם הבלתי מוכנים אל אהבתו יתברך והשראת שכינתו. האם לאותם הראויים לכך, נכון להחמיר בכל מצב? זאת מסכם הרמח''ל: "נמצאת למד שהבא להתחסד חסידות אמיתי צריך שישקול כל מעשיו לפי התולדות הנמשכות מהם, ולפי התנאים המתלווים להם לפי העת, לפי החברה, לפי הנושא ולפי המקום, ואם הפרישה תוליד יותר קידוש שם שמים ונחת רוח לפניו מן המעשה יפרוש ולא יעשה. או אם מעשה אחד במראיתו הוא טוב, ובתולדותיו או בתנאיו הוא רע, ומעשה אחד רע במראיתו וטוב בתולדותיו הכל הולך אחר החיתום והתולדה שהיא פרי המעשים באמת, ואין הדברים מסורים, אלא ללב מבין ושכל נכון, כי אי אפשר לבאר הפרטים שאין להם קץ, וה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה''.  אם נסכם את דברי הרמח''ל, הרי שלכלל הציבור סלולה דרך הצדיקים וליחידי סגולה סלולה דרך הפרישות.

 

עלינו לזכור מהי דרך הצדיקים עליה מדבר הרמח''ל –. זהו האדם השומר על מידת הזהירות, הזריזות והנקיות שכל מי שיקרא בהן יוכל להיווכח עד כמה רבים מאתנו עדיין צריכים להשתלם בהן. זאת אומרת, לפני שנפנה לקבל על עצמנו חומרות שאינן על פי שורת הדין אנו צריכים לבחון עצמנו היטב האם אנו מקפידים על כלל החיובים בהם אנו מחויבים על פי דין – האם לדוגמא אנו כבר נקיים מלשון הרע ושאר החיובים הקשורים לשמירת הלשון? האם את מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' אנו מקיימים כראוי? האם מצוות תפילה ותלמוד תורה מקוימת על ידינו בצורה נכונה? האם בכל אותם פרטי דינים שמפרט הרמח''ל במידות הללו בספרו ועוד רבים אחרים כבר השלמנו עצמנו? רק לכשנשלים משימה זו נהיה רשאים לפנות ולחפש חומרות שאינן מחויבות על פי דין.  

 

הרב אלישיב קנוהל, הוא רבה של כפר עציון וראש מיזם הנישואין בארגון רבני "צהר"  

 

shlezinger tfila eliner hendat_yamim  bnei_akiva tora_mizion  darga