בס"ד ג' סיון התשע"ז
28/05/2017

פרשת דברים וצדק חברתי

 


פרשת דברים

 

"ישר" במקום "דתי"?

-יהושע גרינשטיין-

  

כמדי שנה, נתאבל ונתענה בתשעה באב, ובשנה זו, נתחיל את התענית והאבלות במוצאי שבת הקרובה, ומילות הפטרת "חזון ישעיהו", אותו נקרא שעות ספורות לפני כן, יהדהד באוזנינו.

 

"(י) שִׁמְעוּ דְבַר יְקֹוָק קְצִינֵי סְדֹם הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ עַם עֲמֹרָה: (יא) לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְקֹוָק שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי:(יב) כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי:(יג) לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה:(יד) חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא:(טו) וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ:....."

 

הקב"ה שם בפי ישעיהו את הנבואה הקשה, שכל העולם "הדתי" של עם-ישראל, החל מהבאת קורבנות, דרך תפילה וקיום שבתות וימים טובים, אינם שווים דבר עקב ההתנהגות ואורח-החיים מחוץ לכתליו של בית המקדש, המלא בזימה, ברצח ועבודה זרה, וכדברי הגמרא "מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלשה דברים שהיו בו: עבודה זרה, וגלוי עריות, ושפיכות דמים". כל כן, הבאת קורבן באותו יום בה אדם רצח את חברו, או תפילה כאשר רגעים ספורים לפני כן עבד המתפלל עבודה-זרה, אינה שווה דבר בעיני בורא עולם.

 

אמנם נבואה קשה! אזי, מהי הדרך לעשות תשובה? בעניין זה, ישעיהו הנביא הוא מורה הדרך.

"...(טז) רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ: (יז) לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה: .... (יט) אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ:.... (כז) צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה:"

 

נראה בבירור שהדרך חזרה אינה נעוצה במה שקרוי "הלכות אורח-חיים", אלא ישרות ועשיית צדק הינם אבני הבניין למצב בה יהודי יחזור בתשובה.

 

אך זה לא הפעם הראשונה!  לא רק בניין הבית תלוי בעשיית צדק חברתי וישרות בין בני אדם, ובין היהודי לבוראו. ביום שכולו כפרה על יום בו נאמר "מלך מוחל וסולח לעונותינו ולעוונות עמו בית ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה", זה היום בו הלכה מפורשת קובעת "עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו" ההפטרה שנבחרה באותו יום קדוש היא  כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים:... (ב) וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן כְּגוֹי אֲשֶׁר צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן:

 

תשובה שלימה לפני בורא עולם אינה רק יותר הקפדה בהלכות שבת או בהלכות ברכות ואיסור והיתר. אלא, חייב להיות גם נדבך מרכזי לעשיית צדק ומשפט לעניים, ובעיקר- לא להתעלם מישרות בסיסית בין בני אדם ובינם לבין בורא עולם.

ביום האבלות על בית המקדש, על מה שאבד, וביום הקדוש, בו אנו שואפים שוב להתקרב אל הקב"ה, נראה שחז"ל תיקנו שיהדהד באוזנינו הפטרה בה צדק וישרות בין בני אדם ובין בני אדם לקב"ה יהיה נחלתנו...ללא חלוקה ביניהם.

 

כדברי הנצי"ב, בהקדמה לספר בראשית, שספר זה נקרא גם 'ספר הישר', לדעתו, מכיון שאבות האומה.... "מלבד שהיו צדיקים וחסידים... עוד היו ישרים. היינו שהתנהגו עם אומות העולם, אפילו עובדי אלילים מכוערים, מכל מקום היו עמם באהבה..."

 

בנחמת ירושלים ננוחם במהרה...בצדקה!

 

הרב יהושע גרינשטיין מנהל הכשרה ושיבוצים במכון "שטראוס-עמיאל ורב בכולל "סינגר" למבוגרים

 

shlezinger tfila eliner hendat_yamim  bnei_akiva tora_mizion  darga