בס"ד כ"ח אייר התשע"ז
24/05/2017

פרשת בחוקותי וצדק חברתי

 

פרשת בחוקותי

 

עם חברתי ולא רק צדק חברתי

-הרב אשר סבג-

 

פרשת בחוקותי מתאפיינת בעיקר בסדרת הברכות והקללות המופיעות בה, החוזרות ונשנות גם בספר דברים בפרשת "כי תבוא". הרמב"ן בפרשת השבוע מסביר כפילות זו, הוא רואה בברכות והקללות הללו רמזים לעתיד לבוא על עם ישראל בגלות הראשונה והשניה, וכך הם דבריו: "ודע והבן כי האלות האלה ירמזו לגלות ראשון...אבל הברית שבמשנה תורה ירמז לגלותנו זה ולגאולה שנגאל ממנו". אחד ההבדלים הבולטים בין סדרת הברכות והקללות בפרשה זו לבין סדרת הברכות והקללות בפרשת כי תבוא, היא לשון הרבים שבה נקטה התורה בפרשתנו "אם בחוקתי תלכו..." לבין לשון היחיד שנקטה בה בפרשת כי תבוא, "והיה אם שמע תשמע", מה פשר הבדל זה?

 

בקיץ שעבר היינו עדים למחאה החברתית, תופעה שעוד רבות מן הסתם ידובר בה, ועדיין ניכר חותמה עלינו. במהלך המחאה נחשפנו לסיסמא המרכזית של מארגני המחאה "העם דורש צדק חברתי".  נדמה היה מתוך השיח של אנשי המחאה וכך גם לכאורה נשמע מתוך הסיסמא הזו של "דרישה" מהאחר, כי עיקר האחריות ליישום הצדק החברתי נופלת על כתפי ההנהגה והממשלה המכהנת היא שאשמה במחדלים החברתיים ולכן היא זו שאחראית גם לתקנם.

 

לעומת הגישה החד מימדית הזו, התורה נוקטת בגישה אחרת לחלוטין, אשר אינה שוללת מצד אחד את האחריות העצומה המוטלת על כתפי ההנהגה ליישם את ערכי הצדק האלוקיים, ולהוות דוגמא ומופת להוגנות וישרות.

אך מצד שני התורה אינה מסתפקת בזה ומטילה גם אחריות אישית על כל אדם ואדם, לחולל את השינוי והמהפך ולהפוך בעצמו לסוכן של צדק ומוסר חברתי.

 

לפי דברי הרמב"ן שהבאנו לעיל, הקללות בפרשת בחוקתי רומזות לגלות הראשונה, ולכן הם נאמרו בלשון רבים שמשמעותו הטלת אחריות כללית, הנופלת בעיקר על כתפי ההנהגה, ואמנם בבית ראשון נביאי ישראל וגם חז"ל הטילו את האחריות העיקרית להתדרדרות המוסרית ולחורבן על כתפי ההנהגה , כדברי הנביא ישעיה "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם", וכך גם מובא בספר מלכים במפורש : "יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה הֵרַע ...וַיַּחֲטִא גַם אֶת יְהוּדָה בְּגִלּוּלָיו: לָכֵן כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעָהּ תִּצַּלְנָה שְׁתֵּי אָזְנָיו " ואכן, מצינו בתקופה זו שכאשר המלך שמלך על ישראל היה צדיק כדוג' יהושפט, חזקיהו ועוד, מצב האומה נראה אחרת לחלוטין.

 

לעומת זאת, הקללות בפרשת כי תבוא הרומזות לבית שני נאמרו בלשון יחיד, המטילה אחריות על כל אדם ואדם, ואמנם חז"ל מטילים את האחריות העיקרית לחורבן בית שני דווקא על הפרטים, "על קמצא ובר קמצא חרוב ירושלים". שנאת החינם, הפלגנות בעם ישראל וחוסר האחריות האישית של כל אחד למצוות "ואהבת לרעך כמוך", הובילה את עם ישראל לגלות מארצו. כידוע, לעם ישראל לקח שבעים שנה להתאושש ולהשתקם מהגלות הראשונה, לעומת אלפיים שנות גלות שניה. הנתון הזה מלמד אותנו, שכשלון ההנהגה הוא קל הרבה יותר לתיקון מאשר הפיכת העם לחברתי יותר, מוסרי יותר וצודק יותר. אם כדי לתקן את ההנהגה די פשוט להחליף אותה באנשים הראויים, הרי שאת עם ישראל אי אפשר להחליף, ולכן במקרה הזה אנו נדרשים לעבודה אמתית של שינוי חברתי פנימי.

 

המשמעות של צדק חברתי אינה רק רווחה כלכלית לכולם, אלא שינוי תפיסתי בנוגע ליחס שלנו אחד לשני, לאחריות ולערבות ההדדית ביננו.

 

הדרישה לצדק חברתי צריכה להיות מופנית גם כלפי חוץ, אך גם כלפי פנים, כלפי עצמינו, האם אנחנו חיים באופן הזה? האם אנו מקיימים את דברי הנביא(ישעיה נח ז) "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם"?

 

אם לא נעשה כך הרי שנחזור שוב פעם על טעיות העבר, והשינוי המיוחל יהיה קוסמטי בלבד, עלינו לשאוף לנצל את ההתעוררות הזו, כדי להגיע בסופו של דבר לשינוי המיוחל , ואז יתקיימו בנו דברי הנביא ישעיה(שם).

"וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ...וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו: וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם"

  

הרב אשר סבג מארגון רבני "צהר" הוא רב קהילת "הר מוריה" ראשון לציון

 

 

shlezinger tfila eliner hendat_yamim  bnei_akiva tora_mizion  darga