בס"ד כ"ח תשרי התשע"ח
18/10/2017

פרשת האזינו

פרשת האזינו שבת שובה

 

 

פרשתנו המוכרת גם כשירת האזינו הופכת את מפת הארץ למחרוזת של יישובים.

נתחיל בפסוקים ונסיים בשירתה של רחל:

 

 

הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה;  {ס}  וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי.  {ר}
ב יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי,  {ס}  תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי,  {ר}
כִּשְׂעִירִם עֲלֵי-דֶשֶׁא,  {ס}  וְכִרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב.  {ר}

 

היישוב  גַנֵי טַל היה קיים ופורח עד לקיץ תשס"ה. במהלך הקיץ פונה היישוב יחד עם כל יישובי גוש קטיף. בשמו רצו המתיישבים לזכור את המן שירד לאבותינו במדבר ואשר נשמר טרי ע"י הטל. קהילת גני טל בונה את בתיה מחדש בסמוך לקיבוץ חפץ חיים ויד בנימין.

 נצפין לגוש שגב שבצפון ונסור אל  טל אל.  יישוב קהילתי בגליל, בתחומי המועצה האזורית משגב. היישוב מצוי בסמוך לצומת אחיהוד, ונוסד בשנת 1980. היישוב הוקם על ידי 12 משפחות חלוצות, 10 מהן עלו מברית המועצות ו-2 משפחות ישראליות.

מקור השם בפרשיות אותן אנו קוראים בשבועות אלו. טל אל נמצא מעל ואדי יצהר, הנטוע כולו בכרמיזיתים אשר היו אחד מיסודות החקלאות הקדומה ואחד מהסמלים של השפע והעושר.

 

בצפון מערב השומרון מקום נחלת שבט מנשה נמצא את היישוב טַל מְנַשֶׁה אשר נוסד כשכונה לצד היישוב חיננית.  בשפלת יהודה שוכן המושב טַל שַׁחַר  המושב קרוי על שמו של הנרי מורְגֶנְטַאוֹ (מורגן=שחר טאו=טל) שהיה שר האוצר של ארצות הברית וסייע רבות למדינת ישראל בראשית דרכה. לשלשה יישובים אלו מצטרף מההפטרה נטלנו כבר את הצירוף טל ("אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה").

לשלשה יישובים אלו מצטרף הקיבוץ טללים שבנגב, אשר נוסד ב1980- ע"י גרעין מתנועת הצופים. כמה טבעי שלא הרחק ממנו יקום קבוץ בשם רביבים - מלה המופיעה בהמשך שירת האזינו. כקיבוץ השוכן בנגב, בוודאי מלאים פיותיהם של חבריו בתחינתו של משורר תהילים (סה,יא): "תְּלָמֶיהָ רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶהָ בִּרְבִיבִים, תְּמֺגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ".

 

קיבוץ רביבים החל את דרכו כפלוגת עבודה בשנת 1938 במושבה ראשון לציון, ע"י בני הארץ ובוגרי חברות נוער של עולים מגרמניה ואיטליה. בשנת 1943 הם נשלחו ע"י המוסדות הלאומיים ללב הנגב הריק. לרשותם הועמדו 30,000 דונם שנרכשו ע"י הקרן הקיימת לישראל ותפקידם היה לבדוק אפשרות של התיישבות בנגב.

מאז עלייתו על הקרקע ובמשך שבע שנים היה רביבים הישוב היהודי הדרומי בארץ. קומץ חברים נאבקו מול הצמא והבדידות ועמדו כנגד הצבא המצרי במלחמת השחרור.

אם נמשיך בשירה נגיע לקיבוץ נוסף בנגב - גבולות - "יצב גבולות עמים". שלושת הקיבוצים - רביבים, גבולות ובית אשל - הוקמו בשנת 1943 כמיצפים לחקר תנאי ההתיישבות בנגב.

 

עוד יכולים היינו לקלוט מהפרשה ומשמה של השבת (שבת שובה) את שם המושב שובה, השוכן אף הוא בנגב; אולם בוודאי שם זה ניטל מהפסוק בתהלים (קכו,ד): שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב".

המושב זוכה בשנים האחרונות לתוספת חברים של בני ישיבות אשר החליטו לבנות את קהילתם בנגב ולסייע בהפרחתו.

 

 

בהמשך השירה אנו קוראים:

 

אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא

 

 הרשו לי להתייחס למילה אמונה שבמפת ארצנו. אין מדובר על יישוב בשם זה אלא על אירגון אמונההפרוס עם מוסדותיו מרמת הגולן שבצפון ועד למרחבי הנגב כולל העיר שדרות. נשות אמונה נקראות לסייע בהקמת מעונות יום ביישובים החדשים בהקמת מוסדות חינוך ועד למכללה לאמנות בה יש לי את הזכות לעסוק בחינוך שנים רבות.

 

נשוב לפרשתנו וכך נאמר בה:

 

כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף;

העיר נשר הוקמה בעקבות הקמתו של מפעל תעשייתי ליצור מלט, ממ"ן - מוצרי מלט נשר. העיר נקראת על שם המפעל הקרוי על שם העוף נשר שהיה נפוץ באזור בעבר. הסיבה העיקרית למיקומו של המפעל הייתה כמויות מחצבי הסיד הגבוהים שנחצבו במעלה הר הכרמל.

מקורה של נשר בחלקה הראשון הוא בשכונת צריפים שהוקמה על ידי הפועלים שלהם לא הונפקו מגורים קרובים, לעומת עובדים בכירים יותר. עם הקמת המדינה ובעקבות האירועים שקדמו לכך ננטשו הכפרים הסמוכים בלאד א-שייח' וחוואסה. את הבתים הנטושים יישבו תושבים ופועלים יהודים מהאזור. בימינו שכונות אלו נקראות תל חנן ובן דור, על שמותיהם של לוחמי ההגנה חנן זלינגר וחיים בן דור שנהרגו בקרבות באזור.

בית הקברות המוסלמי של הכפר קיים עד היום והוא מקום עלייתם לרגל של רבים עקב קבורתו במקום של עז א-דין אל-קסאם, מנהיג ארגון הטרור "הכף השחורה".

 מהכרמל יוצא נחל הנקרא על שם העיר- נחל נשר. נשרים לא נוכל לראות כיום באיזור אך כדאי להגיע לרמת הגולן בעיקר בחורף, עונת קינון הנשרים בשמורת גמלא היפהפייה. מדי שנה מקננים בשמורה עשרות זוגות של נשרים, המהווים את אוכלוסיית הנשרים הגדולה בישראל. אם תגיעו בחודש מר חשוון ותחילת כסלו אולי תזכו לראות פריחה מרהיבה של חצבים, סתווניות וחלמוניות

 

נשוב לפרשתנו: הפסוק  

יַרְכִּבֵהוּ עַל (בָּמֳתֵי) אָרֶץ,  וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי

מביא אותנו לביקור במושב תנובות הסמוך לכפר יונה. עולים מתימן ייסדו אותו בשנת 1952 ומקור השם הוא הפסוק שציטטנו.

וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע,

יוביל אותנו לביקור במושב סלעית שבמערב השומרון ובהרי בית אל שוכן היישוב חלמיש גם שמו לקוח מפרשתנו: ושמן מחלמיש צור תושבי המקום מעדיפים את השם נווה צוף.

הפסוק:                                   וְדַם-עֵנָב, תִּשְׁתֶּה-חָמֶר

 

יוליכנו ליישוב עינב ששוכן מזרחית לטול כרם. היישוב נקרא על שם העיירה הערבית הסמוכה עַנַבְתָא. מקור השם הוא הענבים הגדלים בשפע באיזור. במדבר יהודה נוכל לטפס במעלה ענבה בו שרידים של חציבות הקשורות לדעת חלק מהחוקרים לפעילות של הצבא הרומי מתקופת המצור על מצדה הסמוכה.

 

הפסוק:                                וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ

 

יוביל אותנו למושב יבול השוכן דרומית לכרם שלום. מקימי המושב פונו מפיתחת רפיח במסגרת הסכמי השלום. בשנת 2005 הגיעו למקום כמחצית ממפוני היישוב נצרים שבגוש קטיף.

 

 הפסוק:               אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד, אֶלֶף,  וּשְׁנַיִם, יָנִיסוּ רְבָבָה: 

 

מביא אותנו לביקור  ביישוב רבבה יישוב קהילתי הקרוי כך על שם היותו בנחלת שבט אפרים שזוכה לברכה "והם רבבות אפרים" שבפרשת וזאת הברכה.

 

הפסוק:                  כִּי-מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם,  וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה: 

 

מביא אותנו אל העיר סדום עירו של לוט עליה קראנו בספר בראשית. כיום נמצא במקום את מפעלי ים המלח ההופכים את קללת סדום לברכה וזאת בזכות מפעלי הפוספטים הפועלים במקום. סיור במפעלי ים המלח ילמד אותנו רבות על האושר המחצבי שבמקום.

 

המילה שדמות תחזיר אותנו צפונה לשדמות מחולה השוכנת בצפון בקעת הירדן ולעבר שדמות דבורה שלמרגלות הר תבור. צליל המילה שדמות יוביל אותנו למושב שדמה הסמוכה לגדרה.

 

עוד רבים היישובים הרמוזים בשירת האזינו אליהם נשוב בהזדמנות אחרת. 

 

 

 

 

 

   לקראת סיומה של הפרשה אנו קוראים:

 

וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לֵאמֹר. 

 עֲלֵה אֶל-הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר-נְבוֹ, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וּרְאֵה אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה.   וּמֻת, בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה, וְהֵאָסֵף, אֶל-עַמֶּיךָ:  כַּאֲשֶׁר-מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ, בְּהֹר הָהָר, וַיֵּאָסֶף, אֶל-עַמָּיו

כִּי מִנֶּגֶד, תִּרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ; וְשָׁמָּה, לֹא תָבוֹא--אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

 

כמה עצב בפסוקים אלו:

 

הר נבו נמצא מעבר לירדן מזרחה דרומית מזרחית ליריחו שכנה בעבר היאחזות נחל בשם מול נבו. כיום זהו מחנה צבאי.

בעיר מעלה האדומים שמזרחית לירושלים שוכנת שכונה גדולה בשם מצפה נבו. תצפית מהשכונה מזרחה תאפשר לנו להשקיף לעבר האיזור המשוער בו עמד משה וצפה לעבר הארץ המובטחת אליה רצה כל כך להגיע אך לא עלה בידו.

 

המשוררת רחל ביטאה צער זה בשירה המפורסם מנגד

 

קַשּׁוּב הַלֵּב.  הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת:

הֲבָא?  הֲיָבוֹא?

בְּכָל צִפִּיָּה

יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ.

 

זֶה מוּל זֶה – הַחוֹפִים הַשְּׁנַיִם

שֶׁל נַחַל אֶחָד.

צוּר הַגְּזֵרָה:

רְחוֹקִים לָעַד.

 

פָּרֹשׂ כַּפַּיִם.  רָאֹה מִנֶּגֶד

שָׁמָּה – אֵין בָּא,

אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ

עַל אֶרֶץ רַבָּה.

חורף, תר"ץ (1930)

 

אשרינו מה טוב חלקנו שזכה דורנו לשוב לנחלת אבות ולהגשים את משאלתו הבלתי מושגת של משה אדון הנביאים. שבת שלום וגמר חתימה טובה.

 

כתב: עמוס ספראי ראש מכללת אמונה בירושלים

 

eliner   hendat_yamim   bnei_akiva tora_mizion  Hadracha.org