בס"ד כ"ט תשרי התשע"ח
19/10/2017

פרשת כי תצא

פרשת כי תצא

 

 

פרשתנו פותחת במצוות העוסקות במקרים קשים וחריגים בתוך המשפחה: אשת יפת תואר, אישה אהובה ואישה שנואה, ולבסוף בן סורר ומורה. מקרה זה של בן סורר ומורה הוא מקרה קשה ביותר, ואף יש כאלה שסברו ש"בן סורר לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב - דרוש וקבל שכר" (סנהדרין, נא ע"ב). צפונית לעמק יזרעאל בולטת למרחוק גבעת המורה. הגבעה לא נקראה על שם הבן הסורר והמורה אך נסור לבקר בה.

המקום מוזכר לראשונה בספר שופטים בתיאור מלחמתו של גדעון במדיינים. ספר שופטים מספר לנוי: "וישׁכם ירבעל הוא גדעון וכל-העם אשׁר אתו ויחנו על-עין חרד ומחנה מדין היה-לו מצפון מגבעת המורה בעמק".  ייתכן שפירוש השם הוא מלשון "מורה דרך". ישנה סברה אחרת, המקבלת תוקף מצורתה המחודדת של פסגת הגבעה ומריבוי אבני הבזלת המצויים על מדרונות הגבעה, כי הגבעה הייתה בתקופות קודמות הר געש פעיל. בהתאם לסברה זו יש המייחסים את השם גבעת המורה לפעולה הוולקנית של ההר ה"מורה", דהינו "יורה" לבה. בספר שמואל אנו קוראים על מלחמתו האחרונה של שאול בגלבוע ושם מוזכר:

"וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת; וַיָּחֶל מְאֹד מֵהַמּוֹרִים". ייתכן שהיו אלו לוחמים אשר גרו בגבעת המורה.

גבעת המורה ידועה כיום כשכונה בעפולה עילית וקל להגיע לשמורת גבעת המורה בו פורחים אירוסים ייחודיים בסוף החורף.

 

הפרשה ממשיכה ועוסקת בקדושת המשפחה, ובין היתר גם בנושא הגירושין. התורה מציינת כי קיים קשר ישיר בין קדושת המשפחה לקדושת הארץ, כאשר פרשת הגירושין מסתיימת במלים: "ולא תחטיא את הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך נחלה" (כד,ד).

יחס אחר בין גירושין ובין הארץ אנו מוצאים בעיר המקובלים צפת. לפני כ-400 שנה איוו המקובלים למושב להם את סביבת קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. מהעיר צפת, בה גרו, נהגו לצאת ולהשתטח על קברי צדיקים, כל אימת שנתקלו בקשיים בחיי יום יום ובלימוד התורה.

לטיולים אלה קראו המקובלים בשם גירושים. כשהיו יוצאים לדרכם, היו אומרים: אנו הולכים להתגרש. תלמידו של רבי שלמה אלקבץ (מחבר הזמר "לכה דודי"), רבי משה קורדובירו (רמ"ק), היה מתגרש לעיתים קרובות אל השדות, וכך הוא מייעץ לתלמידיו: "ויתקשר בתורה ואז שכינה עמו ויעשה לעצמו גירושין ויתגרש מבית מנוחתו תמיד, כדרך שהיה מתגרש רבי שמעון וחבירו ועסקו בתורה". הרמ"ק אסף את החידושים אשר התגלו לו במהלך סיורי גירושין אלו והעלה אותם על הכתב. המדפיס קרא לספר בשם ספר הגירושין.

 

לא רק קדושת המשפחה נקשרת ליישוב הארץ, כך גם מצוות שבין אדם לחברו והתנהלות חברה תקינה נקשרות בפרשתנו להארכת ימים על פני האדמה:

לֹא-יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה...

אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה...

לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ: (כ"ה, י"ג-ט"ו)

 

אבני הצדק המוזכרים בפסוקים משמשים גם קידומת לשמותיהם של מספר יישובים:

אבן יהודה בשרון, על-שמו של אליעזר בן יהודה, מחדש השפה העברית בארץ-ישראל; אבן מנחם – מושב הסמוך לעיר הגלילית מעלות, על-שם מנחם הנטקה שסייע רבות למדינת ישראל; אבן ספיר בהרי ירושלים, שכבר כתבנו עליה בעבר; וסמוך לקרית גת נמצא היישוב אבן שמואל, על-שם סמואל (שמואל) ברונפמן, שסייע לפיתוח האיזור.

 

מצווה נוספת המדגישה את הערבות החברתית היא מצוות השבת אבידה:

"וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל-אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר-תֹּאבַד מִמֶּנּוּ

וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" (כ"ב, ג')

בימי הבית, נהגו לקיים מצווה זו בימי העלייה לרגל לירושלים, וכך מלמדים אותנו רבותינו:

"תנו רבנן: אבן טוען היתה בירושלים, כל מי שאבְדה לו אבֵדה נפנה לשם, וכל מי שמוצא אבֵדה נפנה לשם. זה עומד ומכריז, וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה" (בבלי, בבא מציעא, ב')

אכן, דרך יפה לקיים את מצוות השבת אבדה.

 

מצווה נוספת העוסקת ביחסים החברתיים מתירה לטעום מעט פירות כאשר עוברים בשדה או בכרם של אדם אחר, אולם ההיתר הוא לטעום בלבד, ולא מעבר לכך:

"כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ

וְקָטַפְתָּ מְלִילֹת בְּיָדֶךָ

וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ" (דברים כ"ג, כ"ו)

במצווה זו רמוזים שמותיהם של שלושה יישובים:

הקמה היא התבואה הבשלה לפני הקציר או הבציר, ועל שמו הקיבוץ בית קמה. הקיבוץ, היושב בחבל הבשור, הוקם שנה לאחר מלחמת העצמאות על-ידי ניצולי שואה, שהגיעו לארץ מהונגריה.

מלילות הוא ענבים בודדות שאינן באשכול. סמוך לבית קמה, שוכן המושב מלילות. המושב הוקם בתשי"ג (1953) על ידי עולים מאיראן ומכורדיסטן, ורוב תושביו עוסקים בחקלאות.

כיום משתמשים בטרקטורים לקציר וליתר עבודות השדה, אולם עד ללפני חמישים שנה השתמשו בחרמש בכדי לקצור את החיטה, ואף בימינו במקומות רבים בעולם עדיין משתמשים בכלי זה. בעמק דותן שבצפון-מערב השומרון ניתן לראות איכרים ערבים הקוצרים כך, ובסמוך שוכן היישוב חרמש, על שמו של הכלי החקלאי.

 

מצווה נוספת העוסקת בגידולי השדה היא מצוות כלאיים:

"לֹא-תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן-תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה

הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם" (דברים, כ"ב, ט')

 

מצווה זו מספקת לנו שמות למספר יישובים.

משמעות המילה "מלאה" היא יבול עשיר, ועל שמה נקרא המושב מלאה, השוכן בעמק יזרעאל, בסמוך לגבעת המורה שהוזכרה לעיל. תחילה יושב המושב בידי עולים ממרוקו. קשיים מרובים גרמו לרבים מהם לעזוב. כעבור מספר שנים יושב המקום מחדש בידי עולים חדשים שהגיעו מפולין.

ה"כרם" המוזכרת בפסוק היוותה השראה למספר גדול של יישובים ברחבי הארץ:

במזרח הגליל העליון, סמוך לעיר צפת, שוכן המושב כרם בן זימרה. שם המושב מתייחס לריבוי הכרמים והיקבים שבאזור וכן לשמם של התנא רבי זימרה ובנו רבי יוסי, שעל-פי המסורת קבורים בסמוך.

במרכז הגליל התחתון שוכנת העיר כרמיאל, אשר גם בשמה נרמז הכרם – וזאת מכיוון שהעיר שוכנת בבקעת בית כרם.

דרומית-מזרחית לעתלית נמצא המושב כרם מהר"ל השוכן בעמק מהר"ל. המושב נוסד על-ידי עולים מצ'כוסלובקיה, שבבירתה חי המהר"ל מפראג. אזור המושב מורכב מבקעות רחבות שנוצרו על ידי בליית שכבות גיר שכיסו מרבצי טוף, שנוצרו בעקבות פעילות געשית תת-ימית וסחיפתן לים דרך נחל מערות ונחל מהר"ל. בצדו המערבי של המושב מצויה שמורת 'טוף כרם מהר"ל' הכוללת מחשופים מרשימים של שכבות הטוף, שזורות עורקי גבס ומינרלים שונים.

בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום התגלו שרידי ישוב עתיק (חקלאי ברובו) ששמר על רצף התיישבות החל מהמאה ה-4 לפנה"ס ועד ימינו. במושב גם עוברת דרך עתיקה שחיברה את יישובי החוף עם יישובי הכרמל הגבוה (דלית אל כרמל ועוספיה).

דרומית-מזרחית לעיר רמלה ממוקם היישוב הכפרי כרמי יוסף, על שמו של יוסף ספיר שהיה שר בכמה ממשלות במדינת ישראל.

דרומית לגוש עציון, בהר חברון המפורסם בכרמיו, בנחלת שבט יהודה, נמצא היישוב כרמי צוּר. שם המקום מרמז לכרמי האזור וליישוב העתיק בית צור.

דרומית לאשקלון שוכן הקיבוץ כַּרְמִיָה, ולא הרחק ממנו ממוקם כרם שלום, שעליו כתבנו בעבר.

בבקעת באר שבע נמצא את הקיבוץ כרמים.

אכן, ראוי הגפן שיעטר שמות רבים של יישובי הארץ, המוציאה ענבים משובחים לעם היושב עליה.

כתב: עמוס ספראי ראש מכללת אמונה בירושלים

 

מוקדש לנכדי עידו בן אילן ומיכל ספראי לרגל הולדתו וכניסתו בבריתו של אברהם אבינו ע"ה בשבוע זה

 

eliner   hendat_yamim   bnei_akiva tora_mizion  Hadracha.org