בס"ד כ"ט תמוז התשע"ז
23/07/2017

פרשת מסעי

פרשת מסעי תשע"א

 

אנו נמצאים בפרשת מסעי החותמת את ספר במדבר הוא ספר המסעות והנדודים של בני ישראל במדבר כאשר רצונם להגיע אל הארץ המובטחת ארץ כנען.

 

שם הפרשה "ואלה מסעי" מוכיל אותנו לסיפור מעניין הקשור ברב קוק ובראשית ההתישבות בארץ ישראל.

 

הרב קוק יזם יציאה של משלחת רבים לביקור ביישובים ברחבי הארץ.

הרב כינס את חברי ועידת הרבנים להרמת קרן הדת והיהדות באה"ק ת"ו אשר בחורף תרע"ד יצאה לביקור מקיף במושבות השומרון והגליל.

לתיעוד המסע פורסמה שנתיים מאוחר יותר חוברת בשם "אלה מסעי" (פרנקפורט, תרע"ו). שנתיים לאחר הגיעו ארצה, כבר הביע הרב קוק את רצונו לקיים מסע כזה: "אחד מהתיקונים היותר גדולים שבהחזקת היהדות במושבות, הוא שאהיה אנכי בעניי מסבב מפרק לפרק במושבות להשגיח על דרכי היהדות... אבל צריך לזה הוצאה חשובה... ועל כן ראוי שתהיה אצלי מוכנה תמיד מרכבה, כדי לסבב על כל המושבות הנפוצות ביהודה ובגליל. אבל צריך עבור זה קופה הגונה..." (אגרת לרב יצחק אייזיק הלוי).

הרב קוק הציב מספר יעדים למסע זה: פיקוח על הפרשת תרומות ומעשרות, ייסוד מקוואות, הבטחת שמירת השבת, חיזוק החינוך התורני וצמצום הפער בין המתיישבים שומרי המצוות לבין אלו שאינם כך.

המסע עצמו נמשך כחודש ימים (מי"ט בחשון עד ט"ז בכסלו) וכלל ביקורים ב-21 יישובים. בהגיעם לעתלית הציע הרב קוק להנציח את אחת ממטרות הביקור בשינוי שם המושבה מעתלית לתרומיה. אנשי הוועד קיבלו את הצעת הרב, ובכך הביעו את רצונם להקפיד על הפרשת תרומות ומעשרות. בזכרון-יעקב עמד הרב קוק בתוקף על העתקת הבימה מקידמת בית הכנסת אל מרכזו.

קיימות מספר עדויות לרושם שהותיר ביקור זה על הפועלים. חלק התייחסו לו בביטול, אך מנגד מעניינת התרשמותו של קדיש לוז, איש דגניה ולימים יו"ר הכנסת: "לא הכרתי הרבה את הרב", סיפר לתלמידי ישיבת מרכז-הרב, "אך כשהוא ביקר לפני 50 שנה בדגניה, הרגשנו שגוש אש נעקר מהר סיני וירד אלינו." לנו נותרה מביקורים אלו החוברת "אלה מסעי", וגם הרצון לשוב ולראות רבנים חדורי אהבת העם והארץ מבקרים ביישובי הארץ.

נשוב לסייר בעקבות המקומות שמוזכרים בפרשתנו:

 

וַיִּסְעוּ מִיָּטְבָתָה וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה:

וַיִּסְעוּ מֵעַבְרֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר:

וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיוֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר צִן הִוא קָדֵשׁ:

 

ארבעים שנות נדודים במדבר עומדים להסתיים ופרשת השבוע מספרת לנו על מסעות בני ישראל בדרומה של ארץ כנען, איזור אילת של ימינו.

צפונית לאילת שוכן הקיבוץ יוֹטְבָתָה  זהו הקיבוץ הראשון שהוקם באיזור הערבה בדרך לאילת (עלינו לזכור שבימים שהוקם לא היו מזגני אוויר).

בין יוטבתה לעיר אילת נמצא איזור גדול הנקרא מְלֵחַת עברונה   איזור יפה לטיולים אך צחיח וקשה מאד למגורים.

 

נגיע לעיר אילת העיר הדרומית של מדינת ישראל ועל פי הכתוב בספר מלכים זו היא  עֶצְיוֹן גָּבֶר  

 

וָאֳנִי (ואֳניות) עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה

בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת

עַל שְׂפַת יַם סוּף

בְּאֶרֶץ אֱדוֹם:

 

בדרכנו צפונה נגיע לאיזור שדה בוקר השוכן סמוך לנחל צִין אשר חוצה את בקעת צִין וזה הוא כפי הנראה מִדבר צִין המוזכר בפרשתנו.

בפרשתנו אנו קוראים על גבולות הארץ. המקומות שנזכרים בפרשה מוכרים לנו ונזכיר כמה מהם:

 

וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה

ים המלח מוכר לנו גם היום וקל לזהות אותו במפת הארץ.

 

וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם:

הים הגדול מוכר לנו כיום כ"ים התיכון" וגם אותו אנו מזהים במפה. גבולה המערבי של מדינת ישראל הוא הים התיכון. תחילת הגבול בצפון המדינה בראש הניקרה, ובדרום הארץ דרומית לאשקלון.

נשוב לצפונה של המדינה ונמצא ים נוסף:

 

וְיָרַד הַגְּבוּל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה:

 

ומהכנרת נלווה את קו הגבול כפי שמתארת התורה:

 

וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח

זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ סָבִיב:

אכן, סיירנו בעקבות הפרשה מסביב לארץ ישראל ובכך נפרדים אנו מספר במדבר ועוברים לספר דברים.

חזק חזק ונתחזק

 

כתב: עמוס ספראי- ראש מכללת אמונה בירושלים

 

eliner   hendat_yamim   bnei_akiva tora_mizion  Hadracha.org