בס"ד כ"ח אייר התשע"ז
24/05/2017

פרשת בחוקותי

פרשת זו, החותמת את ספר ויקרא, פותחת בשכר המובטח לעם ישראל המותנה בהליכה אחר חוקות ה'. השכר המובטח כולל גשמי ברכה, שפע כלכלי, שלום בארץ ואף ישיבה לבטח בארץ: "...וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַחבְּאַרְצְכֶם." (כ"ו, ה')

בחבל הבשור, צפונית-מערבית לבאר שבע, שוכן המושב בִּיטְחָה אשר הוקם בתש"י (1950) בתחילה כמעברה, ולאחר נטישתה הוקם מחדש על ידי עולים מתימן. בתחילה נקרא המושב "הק"מ ה-107" על שם אבן המרחקים שעמדה בקרבת מקום על דרך ירושלים-עזה, ואשר ציינה את המרחק לירושלים. לאחר מכן שונה שם המושב לביטחה, וזאת בכדי לתאר את הרצון לישיבה שקטה באזור. שמו של המושב לקוח מנבואת ישעיהו (ל', טו): "כִּי כֹה אָמַר ה' א-להים קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָהתִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם".

 

הברכה חותמת בפסוק:

"אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶםקוֹמֲמִיּוּת." (כ"ו, י"ג)

המושב קוממיות, לא רחוק מקריית גת, שואב את שמו מן הפסוקים שקראנו. המושב הוקם כחלק מפרוייקט גדול של הקמת אחד עשר ישובים באזור הנגב ערב הקמת המדינה. על שמו של מבצע זה קיבל המושב פעמי תש"ז את שמו.

בנוסף למושב, קוממיות הוא גם שמה העברי של שכונת טאלביה שבירושלים. השם טאלביה נגזר מהמילה טאלב, שמשמעה – מבקש דרך, תלמיד (בדומה לטאליבאן שבאפגניסטן). בשנת תשי"ח (1958), לרגל שנת העשור למדינה הצעירה, הוחלט לשנות את שמות השכונות בירושלים לשמות עבריים הנושאים אופי עברי וציוני. כך הפכה שכונת מצרארה שליד שער יפו שפירוש שמה הוא 'חצצית', לשם העברי – מורשה, אבו ת'ור הפכה לגבעת חנניה, המושבה הגרמנית והיוונית הפכו לעמק רפאים. שכונת בקעא שמשמעות שמה הוא אדמה מעורבת בחצץ הפכה לגאולים. שכונת קטמון הפכה לשכונת גונן. שמה המקורי של השכונה ניתן לה במאה ה-19, ומקור השם מיוונית – 'קטה מוניס' שפירושו 'מתחת למנזר'. המנזר הוא מנזר סן סימון (שמעון הקדוש) הסמוך שנבנה באותה תקופה על ידי היוונים האורתודוקסים. במלחמת העצמאות נערך קרב קשה ביותר במנזר ובשכונה. גדוד 'הפורצים', הגדוד הרביעי של חטיבת פלמ"ח הראל, שמבין חבריו נמנו אורי בן ארי, דוד בן אלעזר, רפאל איתן ועוד, תפס את המנזר השולט על השכונה, אך הערבים התגוננו בחירוף נפש, כיתרו את המנזר ופעמים אחדות אף ניסו לשוב ולכבשו. לוחמים רבים נפגעו ונהרגו, והמחשבה על נסיגה עלתה בקרב הלוחמים שנותרו. ההתלבטות היתה קשה, שכן לא ניתן היה לסגת יחד עם הפצועים, ונסיגה משמעה – הפקרת הפצועים או לחלופין – הפצצת המנזר על פצועיו.

 

המשך הפרשה עוסק בגאולת עבדים וקרקעות. גם מבין פסוקים אלה מסתתרים שמותיהם של מספר ישובים:

וְאִם-הַמַּקְדִּישׁ--יִגְאַל, אֶת-בֵּיתוֹ

פסוק זה העוסק בגאולת קרקעות מביא אותנו אל היישוב צור-יגאל הנמצא סמוך לכוכב יאיר מזרחית לכפר סבא. היישוב נוסד בשנת תשנ"א כיישוב קהילתי. היישוב קרוי על שמו של יגאל כהן שכיהן כחבר כנסת ופעל רבות לפיתוח יישובים ברחבי הארץ. בשנים האחרונות הוקמה מועצה אחת לצור יגאל ולכוכב יאיר הסמוכה. שני היישובים מטופחים ונעים לסייר בהם.

 

אִם-מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל, יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ--כְּעֶרְכְּךָ, יָקוּם. 

יובל הוא שמו של מושב הנמצא באצבע הגליל בין מטולה לקרית שמונה. המושב נקרא גם כפר יובל. תחילתו של המושב בשנת 1953 שנה בה הגיעו למקום יהודים ממוצא כורדי אשר יצאו מהעיר העתיקה כפליטים לאחר שהעיר נפלה בידי הירדנים. רוב מייסדי המושב עזבו לאחר מספר שנים ובמקומם הגיעו עולים חדשים שהגיעו לארץ מקוצ'ין שבהודו. קרבתו של המושב לגבול לבנון העמידה את יושביו לא פעם בסכנת חיים. בשנת תשל"ה 1975 חדרה למושב חוליית מחבלים ורצחה שלושה מבני משפחה אחת.

יישוב קהילתי נוסף עם שם דומה הוא היישוב יוּבָלִים שנמצא במרכז הגליל התחתון ומרבית תושביו הם עובדי תעשיות במפעלים באיזור.

 

 

ומן הפרשה נעבור להפטרה, בירמיה יז':

מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְהוָה, כָּל-עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ; (ירמיה יז, יג)

בשבת פר' בחקותי של שנת התר"ל (1870) נחנך בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל, מקוה ישראלוממנו אף יצא ספר הלימוד העברי הראשון אשר נדפס בירושלים בשנת התרל"ה (1875). בדומה לשכונת מאה שערים, אשר נוסדה בסמוך לפר' תולדות ("ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים"), כך נקבע שם המוסד על פי הפסוק "מקוה ישראל ה' כל עוזביך יבושו" המצוי בהפטרת שבת זו.

יעקב, בנו של הרב המשכיל ר' מאיר קופל, נולד בעיר שטראסבורג. בתחילת דרכו עסק ברבנות, אך מאוחר יותר שלח ידו במסחר ועשה חיל בעסקיו. מצב היהודים ברחבי אירופה הדאיג אותו מאד, והוא החל להשקיע מזמנו ומכספו לקידום מצב אחיו. ביוזמתו הוקמה חברת אליאנס, היא חברת כי"ח (כל ישראלחברים). יעקב קופל שינה את שמו לקרל נטר. את הרעיון בדבר ישוב היהודים בארץ ישראל הביא תחילה בפני הרב צבי הירש קלישר, שעל שמו הקיבוץ טירת צבי. לאחר התעוררות "מהשטח" החל הרב קלישר לסייע לקידום הרעיון. דחיפה רצינית נתן ספרו "דרישת ציון וחברת ארץ נושבת".

קרל נטר הגיע ארצה בקיץ תרכ"ח (1868) במטרה להפוך את המתיישבים בארץ לאנשי עמל. לאחר שריכז רשימה של כמה אלפי יהודים אשר מאסו בכספי החלוקה, פנה לחברת "אליאנס" שבפריז בבקשת הקצבה להקמת בית ספר חקלאי. על אף הסכום הקטן שהוקצב לו, הצליח קרל נטר להקים את ביה"ס לא הרחק משער העליה לא"י - עיר הנמל יפו. לאחר ההחלטה להקים את בית הספר על ידי חברת כי"ח, נשא דברים יו"ר הארגון, אדולף כרמיה:

בעת הזאת החלטנו לייסד בית ספר לעבודת האדמה בארץ הקדושה, כור מחצבתנו, הארץהמבורכת והפורייה מימי קדם, אשר גם כיום יושבים בה מעטים מצאצאי יעקב, ואליה נשואים עיניהם ולבותיהם של בני ישראל… אחינו היהודים עדיין רואים את הארץ הזאת כארץ הנבחרת. וזו הסיבה שאנו מעזים להציע את סביבת יפו כמקום לבית ספר לעבודת אדמה.עבודת אדמה היא עבודה קשה, אבל היא פורייה ומבטיחה לעובדיה שכר... אדמת הקודש תלהיב את אחינו לעבוד אותה בחריצות, כדרך שעבדו אותה אבותינו הקדמונים, שהיו עובדי אדמה ורועי צאן. ארצנו הייתה מאז ומתמיד ארץ של שדות פוריים, הרריה נטפו שמן ויין, ארץזבת חלב ודבש… חניכי בית הלימוד לעבודת האדמה, מלאי אהבה לעבודתם, יעבדו בחריצותבמושבות, ולא יארכו הימים ואחינו היהודים יבואו מארצות פזוריהם לארץ המורחבת ויעלוחלוצים לארץ ישראל...

   

 

"ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחי"

 

במוצאי שבת (חלק ביום ראשון) מציינים ברחבי הארץ והעולם את ל"ג בעומר, יום ההילולה של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, אשר על פי המסורת חיבר את ספר הזוהר ונפטר בל"ג בעומר. קברו של ר' שמעון נמצא על הר מירון, בסמוך למושב הנושא את שם ההר. כל מי שמגיע להילולה ביום זה, זוכה לחוויה מיוחדת של ריקודים ושמחה, התרגשות ושירה של עשרות אלפי בני אדם המגיעים לפקוד את הקבר לרגל ההילולה.

המושב מֵירוֹן הוקם בשנת תש"ט בידי עולים חדשים שהגיעו מרומניה וחיילים משוחררים. המושב מוקף במטעים מוריקים ונשקף ממנו נפלא של הגליל העליון ועד להר החרמון.

מעט צפונה מהמושב מירון נמצא את היישוב בר-יוחאי הקרוי על שמו של רבי שמעון בר יוחאי. המושב הוקם בשנת תשל"ז בידי בני מושבים שרצו לגור בסמוך להוריהם.

באותו אזור נמצא גם המושב אור הגנוז, אשר הוקם בתשנ"ט (1989) על ידי קבוצה של חוזרים בתשובה המשתייכים לרב יהודה ליב אשלג, מקובל חשוב שכתב פירוש חשוב על ספר הזוהר. שם המושב נושא אף הוא משמעות קבלית בהקשר של אור שגנוז לצדיקים לעתיד לבוא.

 

shlezinger tfila eliner hendat_yamim  bnei_akiva tora_mizion  darga