בס"ד כ"ה אדר התשע"ז
23/03/2017

פרשת אמור

פרשת אמור תשע"א

 

בפרשתנו מוזכרים הזמנים המקודשים לעם ישראל: השבת והחגים: ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, פסח ושבועות. 

מדרום מערב לחברון שוכן יישוב הנקרא חַגַי  היישוב קרוי על שמו של חגי הנביא אשר ניבא לעם ישראל בימי שיבת ציון. חגי הנביא עודד את בני ישראל השבים מן הגולה לבנות את בית המקדש ולא להתעצל.

תושבי היישוב חַגַי קוראים לו בית חג"י ובכך הם מנציחים את זכר חבריהם שנהרגו בעיר חברון: חנן,גרשון ויעקב.

ספירת העומר ותקופת הקציר תרמה לנו שמות של מספר יישובים בארץ. צפונית לבאר שבע שוכן היישוב הקהילתי עומר (זו החיטה הקצורה) . בתחילה נקרא היישוב חברונה וזאת על שם העיר חברון הנמצאת צפונית ליישוב.

מדרום לקרית שמונה שוכן הקיבוץ עמיר שפירושו צרור של שיבולים. 

בעמק  יזרעאל הוקם מרכז כפרי בשם אוֹמָן  אשר פירושו בעברית שורת הקמה הנקצרת. המרכז מספק שירותים ליישובים מלאה ,גדיש וניר יפה שלושה יישובים הקשורים גם כן לימים אלו של קציר.

 

בשבוע שעבר הקדשנו את המדור לסיור בעקבות אירועי יום השואה והגבורה. שבת זו המקדימה את שבוע יום הזיכרון ויום העצמאות מובילה אותנו לסיור ביישובים ואתרים בארץ המנציחים את פועלם של אלו אשר בזכותם ובעזרת ה' זכינו למדינת ישראל.

מקום החיבור הנאות שבין שואה לתקומה מצוי ביער הקדושים אותו הזכרנו בשבוע שעבר.

סמוך למושב כיסלון שבהרי ירושלים מתנשאת אנדרטה מרשימה שנעשתה בידי האמן נתן רפופורט המוכר לנו מאנדרטאות הנצחה בארץ ובעולם. האנדרטה בנויה משני גלילי ברונזה גבוהים. על גליל אחד מופיעות דמויות ואירועים מתקופת השואה. על הגליל השני סיפור הקמת המדינה והמאורע  החשוב בעיני האמן - מלחמת ששת הימים. ממקום האנדרטה תצפית מרשימה לעבר הרי יהודה והשפילה

 

יום  ד' באייר שנקבע כיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות הטרור היה היום בו נפל גוש עציון שבהרי חברון.   קיבוץ רבדים היה שונה מהאחרים בכך שחבריו היו חברי השומר הצעיר חלוצים שלא היו שומרי תורה. יחסים טובים שררו בין כל חברי הקיבוצים.

לאחר ששבו הניצולים מהשבי בירדן הקימו יישובים ברחבי הארץ.

חברי רבדים הקימו את קיבוצם סמוך לגדרה. במקום אנדרטה לזכר החברים שנפלו במלחמת השחרור. כמו כן בקיבוץ מוזיאון יפה ובו ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו באיזור  כולל בית בד ורחוב פלישתי משוחזר.

חברי משואות יצחק ועין צורים הקימו את יישוביהם במישור החוף הדרומי בין קרית מלאכי לאשקלון.

שרידי קיבוץ כפר עציון (רוב החברים נהרגו בקרבות תש"ח) הקימו בכרמל את המושב ניר עציון.

לאחר מלחמת ששת הימים התקבצו ילדי כפר עציון והחליטו: אנחנו שבים הביתה.

בנים אלו היו הראשונים להתיישב ברחבי ארץ ישראל ששוחררו במלחמה והם הקימו את כפר עציון על חורבות כפר עציון החרבה.

על שרידי עין צורים הוקמה ראש צורים. ביניהם שוכנת אלון שבות הסמוכה לעץ האלון הבודד שהמתין לשובם של הבנים לביתם. באלון שבות הוקמה ישיבת הר עציון אשר שמה לה למטרה להנציח את זכר הנופלים בלימוד תורה.

גוש עציון גדל והתרחב מערבה לכיוון גבעות, דרומה לכרמי צור, מזרחה לתקוע, אל דוד, נוקדים ומעלה עמוס וצפונה לנווה דניאל והעיר אפרת.

התקיים ביושבי גוש עציון הפסוק בספר ירמיהו:

 

ושבו בנים לגבולם

 

  המסייר כיום בגוש עציון יכול ללמוד על אותם ימים בעזרת חזיון אורקולי הנמצא בכפר עציון.

 

מיישובים ואתרים נוספים הפזורים ברחבי הארץ נוכל ללמוד את סיפורה של המדינה:

 

כ5- שנים לאחר הקמת המדינה פרץ חיל ההנדסה דרך היורדת ממצפה רמון אל תוך מכתש רמון. דרך זו נקראת מעלה העצמאות.

צפונית מערבית לקרית-גת שוכן מושב העובדים קוממיות ("ואולך אתכם קוממיות" - ויקרא כו). יסדוהו אנשי הפלוגה הדתית אשר לחמה באזור זה במלחמת העצמאות. מאותו שורש נטל מושב אחר בדרום הארץ את שמו: תקומה. המושב נוסד בשנת תש"ו 1946.  מקימי המושב עלו לארץ מרומניה, ומהונגריה. בתחילת שנות החמישים עת הגיעה עליה גדולה מצפון אפריקה נקלטו במושב עולים חדשים שהגיעו מתוניס וממזרח אירופה. היישוב התפתח יפה והתומכים ברעיון מיזוג גלויות ראו במושב הוכחה לצידקת דרכם. ואם במיזוג גלויות עסקינן נסייר במושב עמיקם (שם שהיה נפוץ לאלו שנולדו סמוך להקמת המדינה). מקומו ברמת מנשה.. מקימי המושב הם עולים מחרבין וממנצוריה אשר בסין הרחוקה, ואליהם הצטרפו עולים מצפון אפריקה. סמוך למושב בית כנסת שומרוני עתיק, וכן אמת מים, אשר הוליכה מים לקיסריה.

בשנים שקדמו להקמת המדינה הונצחו לוחמים כיחיעם וויץ אשר נפל עם עוד שלושה עשר לוחמי פלמ"ח בפיצוץ גשר כזיב בליל הגשרים. קיבוץ יחיעם שהוקם בשנת תש"ו על ידי חברי השומר הצעיר  בני הארץ שחברו לעולים חדשים מהונגריה. בתחילת  מלחמת העצמאות היה נתון הקיבוץ במצור קשה. שיירה של משוריינים שניסתה לפרוץ את המצור, נקלעה לקרב קשה במהלכו נפלו ארבעים ושישה לוחמים. בראשם עמד  בן עמי פכטר שנפל גם הוא. רק שלושה חודשים מאוחר יותר הוסר המצור מעל הקיבוץ הצעיר במבצע שנקרא "בן עמי". המושב בן עמי השוכן מזרחית לנהריה קרוי על שמו של בן עמי פכטר.

 

את סיורינו נשלים בשבוע זה בעקבות שניים מהחשובים שבמנהיגי ישראל אשר פעלם תרם רבות להקמת המדינה:

 

בנימין זאב הרצל (1860-1904) היה זה אשר חזה את הקמת המדינה כיובל שנים קודם שקמה.

העיר הרצליה קרויה על שמו. העיר שוכנת בשרון והיא נוסדה בשנת (1924) תרפ"ב. בימיה הראשונים היתה הרצליה מושבה קטנה אך במרוצת השנים היא צמחה והיתה לעיר משגשגת. המגיע לעיר מכיוון תל- אביב יכול לראות בצידי הכביש אנדרטה לזכרם של המעפילים אשר ניסו להיכנס לארץ ישראל בניגוד לרצונם של הערבים והאנגלים. האנדרטה כוללת ספינת מעפילים קטנה. בסמוך לשם נמצא בריכת מים גדולה אשר לצידה ניצבת דמותו של בנימין זאב הרצל. בנוסף לעיר הרצליה הקרויה על שמו של הרצל, בכל רחבי הארץ יש עוד יישובים רבים אשר קראו את שם הרחוב הראשי שלהם רחוב הרצל.

דוד בן גוריון (1866-1973) היה האיש אשר פעל רבות להקמת המדינה. כאשר הודיעו האנגלים על סיום המנדט ועזיבת ארץ ישראל בן גוריון היה האיש שהכריז על הקמת מדינת ישראל היום ערב שבת קודש לפני שישים שנה.

 המקום בו הכריז בן גוריון על הקמת המדינה נמצא בתל-אביב בשדרות רוטשילד, יפה לבקר במקום הנקרא כיום מוזיאון התנ"ך. בבנין ניתן לסייר ולראות את החדר בו התכנסו חברי מועצת העם ושמעו את בן גוריון קורא את מגילת העצמאות. בתל אביב נמצא גם ביתו של בן גוריון (בשדרות בן גוריון). ביקור בבית ילמד אותנו על אורח חייו הצנוע של ראש הממשלה הראשון של ישראל.

 חזיון אור קולי מרשים יאפשר לנו ללמוד עליו ועל החלטתו לעזוב את החיים הנוחים בתל-אביב ולעבור לגור בנגב בקיבוץ שדה בוקר. בן גוריון ביקש להיקבר בנגב וצוואתו קוימה. ביקור באחוזת הקבר של בן גוריון מומלץ ביותר. הנוף המרהיב הנשקף לעבר נחל צין וביקור במרכז למורשת בן גוריון  יאפשר לנו להכיר טוב יותר את המנהיג ןמעשיו.

בן גוריון ביקש מחבריו שלא לקרוא יישובים או מפעלים על שמו. בין רמת-גן לרמת השרון נמצא מוסד חינוכי מטופח ונאה הנקרא הכפר הירוק. מייסדי הכפר רצו בדרך זו להנציח את שמו של בן גוריון מבלי שירגיזו אותו בהזכרת שמו אלא בהזכרת שמו הקודם דוד גרין (גרין=ירוק בלועזית).

לאחר מותו של בן גוריון הוחלט שאוניברסיטת הנגב שנמצא בעיר באר שבע תיקרא אוניברסיטת בן גוריון.כמו כן החליטה ממשלת ישראל לקרוא לנמל התעופה הראשי של המדינה: נמל תעופה בן גוריון.

 

כתב: עמוס ספראי- ראש מכללת אמונה בירושלים

 

shlezinger tfila eliner hendat_yamim  bnei_akiva tora_mizion  darga