בס"ד כ"ז אייר התשע"ז
23/05/2017

פרשת קדושים

פרשת קדושים-יום השואה והגבורה

 

יום כ"ז בניסן שחל השנה ביום ראשון הקרוב נקבע כידוע כיום השואה והגבורה. בגלל קדושת השבת נדחים אירועי היום ליום שני בשבוע. אנו נסייר היום בעקבות יישובים ואתרים המנציחים בשמם את קדושי השואה ואת הלוחמים בנאצים ובעוזריהם.

החיבור בין יום זה לפרשת השבוע פרשת קדושים בא לידי ביטוי ביער הקדושים יער אשר ניטע ביוזמת הקרן הקיימת לישראל בהרי ירושלים.

היער משתרע על שתי גדותיו של נחל כיסלון (שתחילתו סמוך לירושלים והוא מתחבר לנחל שורק). שישה מליון עצים ניטעו על יד אנשי הקרן הקיימת לישראל וזאת בכדי להנציח את ששת המליונים של יהודים שנרצחו בזמן השואה בתוכם מליון וחצי ילדים. בלב היער נמצאת מערה קרסטית גדולה הנקראת מערת הקדושים או מערת בני ברית. המערה הורחבה ומשמשת כמקום התייחדות לזכר הניספים.

 

בלב היער סמוך למושב כיסלון הוקמה בשנת תשכ"ח (1968) אנדרטה גבוהה אשר נקראת אנדרטת מגילת האש. את האנדרטה עיצב האמן נתן רפופורט. האנדרטה בנויה משני עמודים גבוהים. על גליל אחד ניתן לראות תמונות מתקופת השואה ועל גבי הגליל השני תמונות מראשית ימיה של המדינה עד למלחמת ששת הימים.

רצונו של האמן היה להעביר לדורות הבאים את התחושה של יהודי ניצול שואה המגיע לארץ ישראל ומקים את ביתו שחרב . האמן ביקש מהמתבונן להאמין בנצחיותו של עם ישראל.

 

ימים אלו, בין יום השואה ליום הזיכרון ויום העצמאות, יפים לסיור באיזור זה.

,

 צפונית לעכו הקימו ניצולי השואה את הקיבוץ לוחמי הגיטאות. בשם הקיבוץ ביקשו להנציח את חבריהם שנהרגו כלוחמים מול הנאצים. בקיבוץ פועל מוזיאון ומרכז מחקר. סיור במוזיאון יאפשר לנו ללמוד מעט על תקופת השואה וכן נוכל להתייחד עם זיכרם של מליון וחצי ילדים יהודים שניספו בתקופה זו.

דרומית לנתניה שוכן המושב אודים אשר הוקם בידי ניצולי שואה אשר ביקשו לראות את עצמם כממשיכים את אשר לא יכלו לעשות אלו שניספו בשואה. שם המושב לקוח מפסוק בספר זכריה:

 

הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ

בקיבוץ תל יצחק שנמצא צפונית לרעננה פועל המוזיאון משואה אשר המבקרים בו יכולים ללמוד רבות על תקופת השואה ובעיקר על תנועות הנוער הציוניות שפעלו רבות להצלת יהודים בתקופת השואה.

בישיבת בני עקיבא שבכפר הרוא"ה ניתן לבקר במכון שם עולם ולהשתלם בנושאים שונים הקשורים לשאלות של הלכה וחיי יום יום של יהודים ששמרו על  קיום מצוות למרות הקשיים שניתקלו בהם.

אחד ממקומות הביקור החשובים בירושלים הוא יד ושם מוזיאון ענק המכיל בתוכו אגפים רבים שהמסייר בהם יכול ללמוד על תקופת השואה מכיוונים שונים. רבים מניצולי השואה מגיעים ליד ושם ומוסרים עדות על מה שעבר עליהם. העדויות מתועדות למען הדורות הבאים. בכניסה ליד ושם נטועה שדירת עצים הקרויהשדירת חסידי אומות העולם יהודים שניצלו ע"י גויים שהיו מוכנים להסתכן ולא להסגיר יהודים לנאצים, סיפרו על כך לאנשי יד ושם. גויים אלו או בני משפחותיהם הגיעו לארץ ונטעו עצים בשדרה זו. לצערנו לא רבים היו מוכנים לסכן את נפשם בכדי להציל יהודים.

סמוך לאשדוד שוכן המושב ניר גלים. המקום הוקם אחרי מלחמת השיחרור. חברי המושב הנציחו את חבריהם שניספו בשואה על ידי בניית בית עדוּת אשר בו מוזיאון וארכיון עם מסמכים רבים על תקופת השואה. בגוש עציון הוקם אחרי השואה המושב משואות יצחק שחבריו ניצולי השואה ביקשו להנציח את זכר חבריהם שלא זכו בהקמת יישוב שהמילה משואה משולב בשם.

קיבוץ יד מרדכי הנמצא דרומית לאשקלון קרוי על שמו של מרדכי אנילביץ אשר היה מפקד מרד גטו וורשה.

המרד פרץ בערב פסח והלוחמים החזיקו מעמד בגבורה עד שהוכרעו ונהרגו בקרב.

בקיבוץ יד מרדכי יש מוזיאון העוסק בתקופת השואה ותקופת מלחמת השיחרור. המסייר  בקיבוץ יכול לצפות בשיחזור של  קרב הגבורה של מגיני המקום שלחמו נגד הצבא המצרי שרצה לכבוש את הקיבוץ בדרכו לכיבוש ארץ ישראל אחד המגינים אף סיפר שבשעת משבר קשה ביותר בזמן שהלוחמים חשו שהאויב קרוב להכריע אותם הוא צעק מעמדת המגן שלו את המילים גטו וורשה והלוחמים אזרו עוז והמשיכו בקרב הגבורה שלהם.

רבים הם העוסקים בשאלה האם היישוב העברי עשה כל מה שיכול היה בכדי לסייע לאחים המושמדים באירופה. קבוצה של שלושים ושבעה צעירים הוכשרה לצנוח מעבר לקווי האוייב ולסייע לאחיהם הנרדפים. שנים עשר מהם נלכדו ושבעה מהם הוצאו להורג.י על שמות ארבעה  מהצנחנים שלא שבו קרויים היישובים הבאים:

יד חנה הוקם לזיכרה של חנה סנש חברת הקיבוץ שדות ים. חנה סנש צנחה על אדמת הונגריה, נתפסה והוצאה להורג בידי הנאצים. חנה סנש התפרסמה בזכות השירים שכתבה כשהמפורסם שבהם הוא השיר:

אלי אלי

שלא ייגמר לעולם,

החול והים

רשרוש של המים

ברק השמים

תפילת האדם.

 

צנחנית נוספת  היתה חביבה רייק חברת קיבוץ מענית. הקיבוץ שוכן במבואות נחל עירון. חברי הקיבוץ הנציחו את זכרה של חברתם בהקימם מוסד חינוכי בסמוך הנקרא גבעת חביבה. גם הקיבוץ להבות חביבה השוכן בסמוך הוקם בשנת תש"ט מנציח בשמו  הצנחנית שלא שבה.

חבר נוסף בקוצה זו היה אבא ברדיצ'ב אשר שם משפחתו מעיד עליו שהיה נצר לרב המפורסם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. על שמו קרוי המושב השיתופי אלוני אבא  המצוי בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל. המושב ממוקם בגבעות אלונים שבדרום הגליל התחתון, בקרבת המושב בית לחם הגלילית וקיבוץ אלונים. ראשוני המתיישבים באזור אלוני אבא היו אנשי כת הטמפלרים הגרמניים, אשר בחלומם ליישב את ארץ הקודש, הקימו בשנת 1907 מושבה חקלאית קטנה ושמה ”ולדהיים“ (Waldheim, בגרמנית: ”נווה יער“). במהלך מלחמת העולם השניה גורשו הטמפלרים בגלל זיקתם למפלגה הנאצית. חבריו של אבא ברדיצ'ב הקימו את המקום מחדש וקראו לו על שם חברם שלא שב משליחותו.

היוזם להקמת קבוצת הצנחנים היה חיים אנצ'ו סירני אדם משכיל בעל תואר דוקטור אשר עלה לארץ מאיטליה עם אשתו וביתו. אנצו סירני  הקים עם חבריו את הקיבוץ גבעת ברנר ויצא מספר פעמים לשליחויות הצלה בקרב אחיו שנשארו בגולה. לשליחותו האחרונה ממנה לא שב יצא חרף התנגדות ראשי היישוב.

על שמו של סירני נקראה אחת מספינות המעפילים והקיבוץ נצר סירני השוכן בסמוך לנס ציונה קרוי אף הוא על שמו.

שבת שלום ויהי רצון שנהיה ראויים לזכרם של קדושי השואה הי"ד ואחיהם שיצאו לעזרתם.

כתב: עמוס ספראי ראש מכללת אמונה בירושלים

 

shlezinger tfila eliner hendat_yamim  bnei_akiva tora_mizion  darga