בס"ד ל' תשרי התשע"ח
20/10/2017

פרשת תזריע

בפרשתנו מוזכרת ברית המילה בפסוק: וביום השמיני ימול בשר עורלתו. על המספר שמונה במפת ארץ ישראל שוחחנו בשבוע שעבר. השבוע נסייר בעקבות שהותירו לנו ימים קשים בהם נאסר על יהודים בארץ ישראל לקיים את מצוות ברית המילה. הגמרא במסכת סנהדרין מספרת לנו על אדריאנוס שגזר איסור על קיום מצוות ברית המילה. מצווה זו שעליה מסרו יהודים את נפשם ובזכות זה נשמרה לאורך כל הדורות הביאה לכך שיהודים קיימו את המצווה בסתר. בכדי ליידע את הציבור על התכנסות לצורך קיום המצווה העבירו את המסר בעזרת סיסמת סתר שהיתה

 "אור הנר בברור חיל, משתה שם משתה שם" (סנהדרין לב,ב).

שני יישובים מנציחים תקופה זו בשמותיהם:

 הקיבוץ אור-הנר נמצא סמוך לעיירה שדרות הוקם בשנת תשי"ח בידי גרעין של עולים מארגנטינה ומאורגואי. בתחילה ישבו תושבי הקיבוץ במקום הנקרא כיום כפר תקווה שהוא מוסד יישובי המאוכלס באנשים עם מוגבלויות שונות המנסים לקיים אורח חיים נורמלי עד כמה שניתן. המקום נקרא קודם לכן קיבוץ גבעות זייד שהוקם בשנת ת"ש 1940. שם המקום ניתן לו מכיוון ששנתיים קודם לכן נרצח בסמוך למקום זה השומר אלכסנדר זייד.

  משלים את סיסמת הסתר הקיבוץ ברור-חיל, מקימי הקיבוץ היו עולים ממצרים אך במשך השנים נוספו לו עולים חדשים מברזיל מברזיל. קיבוץ זה הוקם במקום הכפר הנטוש בֻּרַיְר, ומשערים ששם ברור-חיל הקדומה, שהיתה מקומו של רבן יוחנן בן זכאי כפי שמופיע בגמרא: תנו רבנן צדק צדק תרדוף הלוך אחר חכמים לישיבה והלוך אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל. רבן יוחנן בן זכאי זכה שיקרא על שמו המושב בן זכאי השוכן סמוך לרחובות. המקום סמוך ליבנה העתיקה המקום אליו הגיע רבן יוחנן בן זכאי לאחר חורבן בית שני. רבן יוחנן בן זכאי פעל רבות לשיקומו של עם ישראל לאחר החורבן. קיבוץ ברור חיל הוקם באביב תש"ח והוא היישוב האחרון שהוקם לפני ההכרזה המפורסמת על הקמת המדינה היהודית. ועוד קשר להכרזת המדינה: בית התרבות שבקיבוץ קרוי על שמו של אוסוולדו ארנייה, דיפלומט ברזילאי ששימש כנשיא עצרת האו"ם שהחליטה בכ"ט בנובמבר על הקמת המדינה. על שמו של ארנייה נקראו רחובות בתל אביב ובירושלים. בנו של ארנייה תרם לקיבוץ ברור חיל את הפטיש בו היכה אביו  על שולחן נשיא העצרת בקבלת ההחלטה על ההכרה בזכות הקמת מדינת ישראל וכן גליון הנייר עליו נרשמו תוצאות ההצבעה הגורלית.

מהפרשה נעבור לסייר בארץ בעקבות ההפטרה שנקראת לעיתים רחוקות וגם לא נקרא אותה בשבת זו.                                                            . ההפטרה מספרת על שר צבא ארם המגיע למפגש עם אלישע הנביא.בסמוך לעכו זורם נחל נעמן אשר עד לפני כמה שנים היה נחל איתן שזרם בכל ימות השנה.  במשך השנים החלו לקדוח בארות בסביבות הנחל ואף היטו את ערוצו לכיוונים שונים. הנחל איבד מים רבים וכיום הזרימה בנחל מועטה. לאורך הנחל יש כמה שמורות טבע שמומלץ לבקר בהן. מנחל נעמן על שמורות הטבע שבו נסור לעבר בקעת הירדן שם נכיר את אלישע הנביא שפעל בסביבת העיר יריחו. סמוך לעיר נובע מעין עשיר במים מתוקים. המעין קרוי על שמו של אלישע הנביא אשר לפי המסופר בספר מלכים המתיק את המים המרים לתושבי העיר. מי המעין שימשו בעבר המקור העיקרי לתושבי העיר יריחו. כיום קשה להגיע לאיזור זה. סמוך למקום מצוי בית הכנסת העתיק בו נמצאת רצפת הפסיפס המפורסמת בכיתובה שלום על ישראל. אלישע הנביא הפך לסמל של ריפוי חולים וברחבי הארץ מצויים כמה בתי חולים ומרפאות הנושאים את השם אלישע.

לאחר הנס שנעשה לנעמן שר צבא ארם מסופר שהוא פונה ללכת לבית רימון שם עתיד הוא לזבוח זבח תודה לה' אלוקי ישראל.

בין בית –אל ליריחו אנו מוצאים איזכורים לבית רמון המקראית. נפגוש את הכפר הערבי הגדול ראמון אשר יש הרואים בו את המקום אליו נמלטו אנשי שבט בנימין בזמו\ן מח\לחמת האחים עליה מסופר בסוף ספר שופטים. סמוך לכפר נוכל לבקר בישוב רימונים אשר הוקם בשנת תשל"ז 1977 כהיאחזות נח"ל וכיום הוא מאוכלס ע"י משפחות רבות שרובן עובדות בירושלים.

מכאן נצפין למרכז הגליל התחתון ובאחת מפסגות הר תירען נבקר את הקיבוץ בית רימון הקרוי על שם בקעת בית רימון הסמוכה.

שבת זו בה אנו מברכים על חודש ניסן מביא אותנו לקיום מצווה מיוחדת והיא ברכת האילנות. יפה היא מצווה זו וראוי להזדרז בקיומה מכיוון שרבים מהעצים הפורחים בדרך כלל בתחילת חודש ניסן סיימו כבר את פריחתם. נסיים בדברי המחבר בעל השולחן ערוך:

היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, אומר "ברוך... שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם

ונאחל לקהל קוראינו  וכלל ישראל בארץ וברחבי העולם אביב טוב ולמגיעים לביקור בישראל לקראת חג הפסח           ברוכים הבאים בשם ה'

 

עמוס ספראי ראש מכללת אמונה בירושלים

 

eliner   hendat_yamim   bnei_akiva tora_mizion  Hadracha.org