בס"ד ב' אב התשע"ז
25/07/2017

פרשת ויקהל

פרשת ויקהל

בניית המשכן במדבר חייבה את בני ישראל להרים תרומה של חמרים שונים. לאחר שנאספו כל החמרים ניתן היה לגשת למלאכת הבנין והיצירה.

הדרך לחבר את המשכן שיעמוד יציב היה בעזרת היתדות:

 

אֶת-יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת-יִתְדֹת הֶחָצֵר, וְאֶת-מֵיתְרֵיהֶם.

   

המושב יתד ששוכן בחבל שלום נוסד בידי ציבור יוצאי קיבוצים ומושבים שרצו לבנות מושב בנגב וקראו לו יתד-שם סמלי המבטא את הרצון להיאחז בנגב. כיום המקום פורח ונעים לשהות בו. פסוק זה מזמן לנו היכרות עם ישוב גדול בנגב הנקרא מיתר.

 

מיתר הינו ישוב קהילתי השוכן בשיפולי דרום הר חברון. בישוב שהוקם בתחילת שנות ה-80 מתגוררות כ 1,700 משפחות המונות קרוב ל 6,000 נפש. הישוב נמצא בתנופת פיתוח גדולה, כאשר קידום מערכת החינוך ורווחת התושבים עומדים בראש סדר העדיפויות. 
חזון הישוב מתבסס על העקרונות הבאים: כבוד וסובלנות, ערכי תרבות, שרות איכותי, חוסן כלכלי, ידידותיות לסביבה והפיכת מיתר לישוב שתושביו גאים בו ורבים אחרים נמשכים אליו.
על מנת להשיג חזון זה נפעל בצורה הבאה: מרכזיות התושב, יצירת מנהיגות מעורבת, אמון והעצמה לעובדים, ביסוס על שיטה מערכתית ותכנון לטווח ארוך תוך שיפור מתמיד.

 

 

מי שהופקד על המלאכה היה בצלאל בן אורי מבני שבט יהודה. וכך מתארת לנו התורה:

"ראו קרא ה' בשם בצלאל בן-אורי" –

 בצלאל היווה מקור השראה לבוריס שץ, אשר ייסד בשנת 1905/6 את "בצלאל" - מוסד לפיתוח האמנות ותעשיות הבית, שמטרתו היתה שיפור מצבם החומרי של יהודי ירושלים. בשנותיו הראשונות למדו בו מאות צעירים וצעירות, רבים מהם מעולי תימן. אלה, חלקם עברו להתגורר ביישוב הקטן בן-שמן, אשר הוקם ביוזמת בוריס שץ, מתוך כוונה לישב שם עולים מתימן אשר יתפרנסו מחקלאות ומצורפות.

מכאן לבן-אורי ולקשר בינו לבין אם ישיבות בני-עקיבא. בשנת ת"ש, עת נוסדה הישיבה בכפר הרא"ה, נתבקש האדריכל מאיר בן-אורי לתכנן את המבנה המרכזי של הישיבה. בן-אוריתכנן מבנה שיהיה בולט בין מגדלי המים הגבוהים באזור החקלאי של עמק חפר. הכיפה עוטרה מצידה הפנימי בציורים פרי מכחולו של בן-אורי. האולם שימש במשך שנים רבות לכל תלמידי הישיבה; ורק משגדל מספר תלמידיה, נתייחד בית מדרש זה לתלמידי הכתות הגבוהות.

בציוריו שילב בן-אורי בין המזמור האחרון בתהילים (הללו א-ל בקדשו) ובין המשנה באבות - הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים. את בסיס הכיפה מעטרים משפטים מכתבי הראי"ה קוק, שעל שמו כפר הרא"ה (הרב אברהם הכהן), אשר נוסד בשנת תרצ"ג (עוד בחיי הרב קוק).

לנו, כתלמידי הישיבה, היה אתגר: לאתר את שמו של בן-אורי, אשר הסתתר באחד מציוריו המסולסלים. ר' מאיר בן-אורי נולד בריגה בשנת תרס"ח, ואז נקרא מקסמיליאן ואסבוצקי. את שמו החדש נטל מפרשותינו, מתוך נטיותיו האמנותיות. הוא תרם רבות לפיתוח האמנות היהודית, והשתדל למלא את יעודו כאמן יהודי שומר מצוות בארץ ישראל. לאחר פטירתו בשנת תשמ"ג, הפך ביתו בקרית-שמואל למוזיאון. על קיר הבית עיצב האמן כתובת, אשר היוותה את תמצית השקפת עולמו:

 

טוב טעם ודעת למדני כי במצוותיך האמנתי

 

כתב: עמוס ספראי ראש מכללת אמונה בירושלים

 

eliner   hendat_yamim   bnei_akiva tora_mizion  Hadracha.org