בס"ד כ"ז אייר התשע"ז
23/05/2017

פרשת בא

"החדש הזה לכם ראש חדשים" (שמות, י"ב, ב)
קביעת ראשי החודשים היא המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל בתורה, ובתקופת המקרא קיבלה אף אופי חגיגי של התכנסויות משפחתיות והליכה לנביא. עדויות לכך ניתן ללמוד מסיפור הברית בין דוד ויונתן בספר שמואל (שמואל א', פרק כ'), שם דוד נעדר מסעודת ראש החודש, ובכך מתגלה זעמו של שאול על דוד. סיפור נוסף הוא סיפור האישה השונמית שבלכתה אל אלישע, אומר לה בעלה "מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת" (מלכים ב', ד', כג), מכאן שככל הנראה בשבתות ובראשי חודשים רגילה היתה ללכת אל הנביא.
מעבר לממד המשפחתי והרוחני שראינו במקרא, בתקופת בית שני קיבלה קביעת ראשי החודשים גם משמעות לאומית. חז"ל ראו במצווה זו שהיא המצווה הראשונה בתורה שניתנה לעם ישראל כעם, את הכוח אותו מעביר הקב"ה לעם ישראל כעם לקבוע בעצמו את הזמנים, כפי שמבטא זאת ר' עקיבא כביכול בשמו של הקב"ה (ראש השנה, ב', ט) – "...אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אתם – בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו...".
מעתה ואילך בית הדין הגדול שבירושלים הוא זה שיקבע את לוח השנה על פי אנשים שיבואו ויעידו כי ראו את הלבנה מתחדשת, וראש בית דין הוא זה שיקבע – "מקודש!" (שם, ז, וראה כל פרקים א-ב של המסכת המתארים תיאורים נפלאים של קבלת העדות בירושלים והסעודות הגדולות שעשו שם).
מבית הדין הגדול שבירושלים היתה יוצאת ההוראה לכל ישראל כי החודש קודש על ידי משואות שהעבירו מירושלים אל כל ישראל, כפי שמתארת זאת המשנה בתיאור הציורי (שם, ג-ד) –
"כיצד היו משיאין משואות?
מביאין כלונסאות של ארז ארוכין, וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן, וכורך במשיחה, ועולה לראש ההר, ומצית בהן את האור, ומוליך ומביא ומעלה ומוריד, עד שהוא רואה את חברו שהוא עושה כן בראש ההר השני, וכן בראש ההר השלישי.
ומאין היו משיאין משואות?
מהר המשחה לסרטבא ומסרטבא לגרופינא ומגרופינא לחוורן ומחוורן לבית בלתין ומבית בלתין לא זזו משם אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש"
 
מסלול העברת הידיעה לכל הגולה מְזַמֵּן לנו מִפְגָּש עם מספר אתרים חשובים בארץ ישראל –
גרעין נח"ל בשם משואה הוקם בשנת תשכ"ט (1969) ע"י חברי בני עקיבא בבקעת הירדן לרגלי קרן הסרטבא שהוזכרה במשנה. לאחר מספר שנים אוזרח הגרעין והפך לגרעין שיתופי.
מושב שיתופי אחר, משואות יצחק, נוסד בהרי גוש-עציון, ובשמו משולב השם משואות לזכר חברי המייסדים שניספו בשואת אירופה.
כיום שוכנת משואות יצחק בסמוך לאשקלון, ובאמצע הדרך, בינו לבין מקומו הקודם, נמצא מצפה משואה, מצפה המשקיף מערבה לכיוון שפילת החוף ומזרחה לעבר הרי יהודה וחברון. המצפה קרוי על שם המשואות שהעלו בין לכיש לבין עזקה, הנזכרות במכתבי לכיש. אז נעשה שימוש חיובי באש, וכיום משמש מצפה משואה כמקום תצפית ליערני הקרן הקיימת לישראל בכדי למנוע שריפות יער.
 
הציווי על קביעת ראש חודש ניסן כראש החודשים לחודשי השנה פותח את הציווי על לקיחת "שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת" (שמות י"ב, ג). שה זה ישמש בעתיד לצביעת מזוזות הבתים לקראת מכת בכורות.
דינים רבים ודגש מיוחד ניתנים במכת בכורות על ה'בית': לקיחת השה לבית, צביעת מזוזות הבתים, הציווי לא לצאת מהבית, והשמירה על בתי ישראל לעומת בתי המצרים שם – "…אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת" (שם, ל).
גם לדורות נקבע הציווי על חגיגת הפסח בכל בית ובית המסמל את המשפחה השלימה –
 
"וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת.
וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?
וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה'.
אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל…"
(שמות, י"ב, כה-כז)
 
טיול ברחבי ארץ-ישראל ילמד אותנו שיש כמה עשרות יישובים אשר המילה הפותחת את שמם היא 'בֵּית'.נזכיר מספר קטן מתוכם –
בעמק חרוד יושב ראשון הקיבוצים שהוקמו בארץ על-ידי חברי תנועת "השומר הצעיר", קיבוץ בית אלפא שעלה לקרקע בסתיו תרפ"ב (1922). הקיבוץ נקרא על שם הישוב היהודי הקדום מהמאה ה-6 שהשתמר בשם הכפר הערבי הסמוך בית אילפא. במקום נמצאו שרידים רבים, ביניהם בית כנסת ופסיפס השמור בקיבוץ חפציבה הסמוך.
שירים וסיפורים רבים נכתבו על הקיבוץ ביניהם 'שיר העמק' של אלתרמן, וכן השיר 'בית אלפא' אותו כתבה תלמה אליגון רוז, ילידת הקיבוץ המבטא את חיבורה העז למקום –

אומרים האדם הוא תבנית אדמתו
אומרים האדם הוא כנוף ילדותו.
ילדותי מתרפקת על צלע ההר - בביתי.
וצל הגלבוע בימי החמסין
כשם החוזר במגילת יוחסין
אשכולות הזהב של דקלי התמר - בביתי.

ביתי, ביתי
כאן עצי צאלון ושלווה אמיתית
על הדשא יושבים סבי ובִּתי
בית אלפא ביתי.
ביתי, ביתי
נולדתי כאן ונולדה אחותי
וליוו הפריחות גם אותה, גם אותי

בית אלפא - ביתי...

אומרים האדם הוא תבנית אדמתו
אומרים האדם הוא כנוף ילדותו.
ילדותי מתרפקת על צלע ההר - בביתי.
וגם אם אצא וארחיקה נדוד
וגם אם ישירו זמירות אחרות
ילדותי תבצבץ לה כאירוס על הר בביתי.

ביתי, ביתי...
סמוך לקיבוץ בית אלפא נמצא קיבוץ אחר – בית השיטה, בו נעסוק ב"ה בפרשת תרומה.
 
מדרום-מזרח לנהריה נמצא בית העמק,מקור השם לקוח מהעיר המקראית המוזכרת בספר יהושע (י"ט, כז), המזוהה עם תל מימאס הנמצא כק"מ אחד מדרום מזרח לקיבוץ. הקיבוץ הוקם בתש"ט (1949) על ידי גרעין שעלה מהונגריה.
בעמק החולה שוכן המושב בית הלל,הקרוי על שם הרופא הלל יפה, מחלוצי הרופאים בארץ-ישראל (על שמו קרוי גם בית-החולים בחדרה). המושב הוקם בת"ש (1940) במסגרת יישובי חומה ומגדל, ננטש ויושב מחדש בתש"ט (1949) על ידי חיילים משוחררים ועולים חדשים.

נסיים את סקירתנו סמוך לים המלח, שם שוכן הקיבוץ בית הערבה, שנוסד בשנת תרצ"ט (1939). במלחמת השחרור נאלצו תושביו לנטוש אותו, והם הקימו את הקיבוצים כברי וגשר הזיו שבצפון הארץ. לזכר מבצע הנטישה נכתב השיר "בית הערבה" על ידי חיים חפר ועמוס קינן, שיר געגועים וזכרונות לבית שננטש. לאחר מלחמת ששת הימים שוחרר איזור זה והוקם בו קיבוץ חדש הנושא את השם בית הערבה.
 
כתב: עמוס ספראי ראש מכללת אמונה בירושלים

shlezinger tfila eliner hendat_yamim  bnei_akiva tora_mizion  darga