בס"ד כ"ח כסלו התשע"ח
16/12/2017

פרשת שמות

פרשת שמות

"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ" (שמות, א', א)

ספר שמות הפותח בעיסוק בשמות בני ישראל היורדים מצרימה, מאפשר לנו הזדמנות לדון בשאלה מדוע ניתן לישוב או עיר את שמו, מהם השיקולים ומי הם המחליטים זאת.

יש יישובים שאנחנו יודעים עליהם שנים רבות, כמו העיר ירושלים, חברון, צפת, טבריה ועוד, שבחלקם התורה עצמה מסבירה את מהות שם המקום, ובחלקם זהו שם קדום שלא ידועה לנו סיבת נתינת השם.

כאשר חזר עם ישראל לארצו והחל להקים יישובים חדשים, ההחלטה על מתן השם למקום היתה בידי המתיישבים. כך למשל העיר תל-אביב, אשר לפני למעלה ממאה שנה החלה כשכונה שנקראה אחוזת-בית, שלימים הפכה לעיר העברית הראשונה.

 כיצד הגיעו לשם תל-אביב? בספר יחזקאל (ג', טו) כתוב – "וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר...". כאשר  כתב בנימין זאב הרצל את ספרו אַלְטְנוֹילַנְד (ארץ ישנה-חדשה), קרא נחום סוקולוב לספר בשם תל-אביב, ובעקבותיו קראו בשם זה לשכונה החדשה שצמחה מבין החולות הזהובים שליד יפו.
בדרך זו ניתנו שמות ליישובים חדשים עד להקמת המדינה. לאחר הקמת המדינה הוקמה במשרד ראש-הממשלה ועדת השמות הממשלתית. כל יישוב חדש שקם בארץ מקבל את שמו הרשמי מוועדת השמות. חברי הוועדה שוקלים בכובד ראש איזה שם לתת לכל יישוב שקם. הם בודקים האם יש שרידים ארכיאולוגיים של יישוב עתיק שהיה באזור או כפר ערבי סמוך המשמר בשמו שם של עיר קדומה, כמו הישוב מבוא דותן הקרוי על שם תל דותן המקראית, או בית אל הקרויה כך על שם בתין הסמוכה, המשמרת בשמה את בית אל המקראית, אליה הגיעו אברהם ויעקב במהלך מסעותיהם בארץ. לפעמים ימצאו שמות סמליים שמבטאים רעיון שרצו מקימי הישוב לבטא בשם יישובם כמו הישוב הסוללים שבעמק יזרעאל שנקרא כך על שם רצון המתיישבים לסלול את דרכם לארץ ישראל. אפשרות אחרת למתן שם לישוב הוא הנצחת אישיות חשובה בתולדות עם ישראל כמו הישוב כפר הרא"ה על שמו של הרב קוק, או נצר חזני לזכרו של הצנחן אנצ'ו סרני שלא שב משליחות לגולה במהלך מלחמת העולם השניה. אפשרות אחרת למתן שם הוא סיפור או מאורע היסטורי שראוי להנציח בשם ישוב כגון הישוב פעמי תש"ז, שנקרא כך על שם אחד עשר הישובים שהוקמו בלילה אחד במוצאי יום הכיפורים בשנת תש"ז.

מעיסוק במתן השמות נשוב לעיסוק בשמות הישובים העולים מתוך הפרשה.

בעקבות ההפריה וההתרבות של משפחת ישראל ובניו היורדים מצרימה, הופכת המשפחה הקטנה כעבור זמן מועט לעם גדול המטיל אימה על המצרים המקומיים –

"וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף: וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ" (שמות א', ח-ט)

פרעה הוא האדם הראשון שמכנה את בני ישראל בשם עַם, ומאז ימי פרעה ועד ימינו אנו מכירים ומשתמשים במושג עם ישראל.
בארץ ישראל פזורים מספר יישובים שהמילה עַם שזורה בשמם. נכיר בשבת זו כמה מהם (נסייר בהם מהצפון לדרום:

ברמת הגולן סמוך לעיר קצרין נמצא את המושב אֲנִיעָם המושב הוקם בידי עולים חדשים שבאו לארץ מברית המועצות אשר כידוע לא נתנה ליהודים לעלות לארץ במשך שנים רבות. היהודים ניהלו מאבק קשה נגד השלטונות כאשר סיסמת המאבק היתה פסוק מהמשך הפרשה:

"...שַׁלַּח אֶת עַמִּי..." (שמות ה', א)

אניעם הוא גם שמו של אחד מבני מנשה אשר רמת הגולן היתה חלק מנחלתם.

במזרח הגליל העליון ליד גבול לבנון שוכן הקיבוץ בַּרְעָם. הקיבוץ קרוי כך על שם ישוב יהודי מתקופת התלמוד שהיה באזור, ושמו נשתמר בשם הכפר הערבי הסמוך בירעם. בסיורנו בקיבוץ נוכל לבקר במוזיאון לאמנות יהודית, בגן לאומי יפה ומטופח אשר בו מימצאים של הישוב הקדום, ביניהם בית כנסת משוחזר. סמוך לגן נוכל ליהנות מיער ברעם העשיר בעצים מוריקים ובימי החורף מצויות בו פטריות לרוב.

סמוך לו הקיבוץ מִשְֹגַב עָם. הקיבוץ הוקם בתש"ה (1945) על ידי קבוצת אנשי פלמ"ח מתל יוסף ודפנה והוקם על אדמות קק"ל. שמו של הישוב כתוצאה ממקומו הנשגב והמורם משאר האזור.

נעבור לצד המערבי של הגליל ונסייר בקיבוץ יְחִיעָם הקרוי על שמו של יחיעם וייץ שנפל עם שלושה עשר מחבריו עת פיצצו את גשר אכזיב במסגרת ליל הגשרים המפורסם שהתרחש בקיץ תש"ו (1946), בו פוצצו אחד עשר גשרים בו זמנית בכל הארץ. פיצוץ הגשרים נועד לנתק באופן זמני את נתיבי האספקה של הבריטים. בפיצוץ גשר אכזיב בו השתתף יחיעם, קרתה תקלה והכוח הופתע על ידי נוטרים ערבים, וכדור שנורה לעברם פיצץ את המטען הגדול והרג את ארבעה עשר הלוחמים. הקיבוץ הוקם בחורף שלאחר מכן, ובסמוך לו קבר ארבעה עשר האחים. סמוך לקיבוץ נוכל לסייר במצודת יחיעם, מצודה צלבנית מהמאה השתים עשרה ונקרא בעבר מצודת ג'דין, שפירושו בערבית הוא מצודת הגיבורים. המצודה היוותה חלק מהביצורים ששמרו על העיר עכו, בירת הצלבנים לאחר כיבוש ירושלים בידי המוסלמים. המבצר נהרס, ושופץ מחדש על ידי השליט הבדואי של הגליל במאה השמונה עשרה, דאהר אל עומר. במלחמת העצמאות התבצרו במבצר אנשי הקיבוץ, ולחמו נגד תוקפיהם הערבים. במלחמת העצמאות הייתה יחיעם מנותקת, לרוב בגלל הכפר הערבי אל-כברי שעמד על אם הדרך לקיבוץ. באותו זמן השתמשו אנשי הקיבוץ במבצר הסמוך לקיבוץ לצורך הגנה. אולם התחמושת והאספקה החלו לאזול, ומטוס שאותו הטיס עזר ויצמן לימים נשיאה השמיני של מדינת ישראל, שלח אספקה לנצורים. הנשק העיקרי של המגינים היה מרגמת 2 אינץ'. באביב תש"ח (1948) יצאה שיירה לקיבוץ מנהריה (שיירת יחיעם) שמנתה תשעים לוחמים. באמצע הדרך הוצב לה מארב מבעוד מועד על ידי אנשי הכפר אל-כברי הסמוך. 47 מהלוחמים נהרגו. שאר הלוחמים הצליחו להגיע לקיבוץ בסופו של דבר. בקיץ של אותה שנה, בזכות מבצע חירם, שבו נכבש הגליל העליון הוסר האיום על יחיעם. כיום המבצר הוא גן לאומי, אתר ברשות הטבע והגנים, ומומלץ לבקר בו ולהנות מהנוף הנשקף ממנו אל עבר הסביבה.

דרומית מזרחית לאשקלון נמצא את הקיבוץ גְּבַרְעָם אשר הוקם בידי עולים חדשים שהגיעו לארץ לפני הקמת המדינה. בזמן מלחמת השחרור סבל הקיבוץ הפגזות קשות מהצבא המצרי. סמוך לקיבוץ נוכל לסייר ברכס ברעם- רכס כורכר הגדול בארץ ובו מגוון עשיר ביותר של צמחים.

בחבל הבשור סמוך לשדרות שוכן הקיבוץ נִירְעָם הקיבוץ הוקם בערב ט"ו בשבט תש"ג (1943) על ידי קבוצה של בוגרי תנועת 'גורדוניה' ממזרח אירופה. בראשיתו נקרא הקיבוץ ניר-חיים המבטא את הזיקה לעבודה החקלאית שבה דגלו המתיישבים. לאחר מלחמת העולם השניה, שינה הקיבוץ את שמו לניר-עם לזכר אסון העם היהודי בעת השואה. במהלך השנים הצטרפו לקיבוץ בוגרי תנועות נוער ממדינות שונות בעולם (צרפת, ארגנטינה ומרוקו).

סמיכותו של הקיבוץ לרצועת עזה הביא לכך ששכנו בו מפקדות של ההגנה ולאחר הקמת המדינה היה הקיבוץ מקום היציאה של שיירות ליישובי הנגב הנצור. בקיבוץ מוזיאון המתאר את תהליך הובלת המים לנגב וכן תצפית מרהיבה לכיוון העיירה בית חנון עד לים התיכון. בתצפית פעמון רוח ענק המוסיף מנגינות ערבות לצופים בנוף.

נזכיר ישובים נוספים בהם משולבת המילה עָם עמיקם, עמיעוז, עין-עמי, עמיעד, והמושב השיתופי מֵי עמי, הקרוי כך לכבוד הקהילה היהודית מיאמי שבארצות הברית אשר רבים מחבריה תרמו כסף להקמת היישוב בארץ.

בהמשך הפרשה אנו קוראים על הבטחת הקב"ה להציל את עם ישראל ולהעלותו לארץ הטובה –

"וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה... אל ארץ זבת חלב ודבש" (שמות ג', ח).

תיאור זה של טוּב הארץ מופיע בפרשתנו פעמיים ובמקרא כולו כעשרים פעם. האמנם בכך – זבת חלב ודבש – מתבטאת טוּבה של ארצנו?

כמות החלב הממוצעת לכל פרה במדינת ישראל מגיעה לכ10,000- ליטר בשנה. כמות זו גדולה פי 2 מהכמות שמניבה פרה באירופה (בארה"ב - כ8,000- ליטר). הגידול המודרני של בקר לחלב החל עם ההתיישבות היהודית והתיישבותם של הגרמנים הטמפלרים בסוף המאה הי"ט. בקיבוץ יפעת אשר בעמק יזרעאל [נוסד בתשי"ב] מצוי מוזיאון המציג את כל הקשור לגידול הבקר ותוצרת החלב בישראל. בארכיון המוזיאון למעלה מ40,000- מסמכים העומדים לרשות המתעניין בתולדות משק החלב בישראל (ומשם גם הנתונים הנ"ל). גם בקיבוץ זה סמוך הדבש לחלב, ובמוזיאון סמוך מציגים את תולדות גידול הדבש.

רוב תוצרת החלב משווקת בארץ על ידי "תנובה". שם חברה זו מופיע בהפטרתנו (על פי האשכנזים) – "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה" (ישעיהו, כ"ז, ו). "תנובה" נוסדה בשלהי שנות ה-20 כאשר החקלאים (בעיקר יצרני החלב) הבינו שללא מערך שיווק מרכזי לתוצרתם, כל משק או איזור ינסה לנגוס בפלח השוק של חברו. וותיקי תנובה יודעים לספר על הדרך בה שכנעו את תושבי טבריה לרכוש חלב שלהם, ולא חלב של ערבים אשר הגיעו עם עזיהם עד לפתחי הבתים, חלבו במקום ומיד מכרו את תוצרתם. "תנובה" מלווה את ההתיישבות היהודית בארץ ישראל והיתה גורם פעיל במאבק למען עבודה עברית ושימוש בתוצרת הארץ.

מושב המבטא אף הוא את תנובת הארץ הוא המושב תנובות אשר נוסד בשנת תשי"ב (1952) בידי עולים מתימן. המושב שוכן דרומית לכביש נתניה טול-כרם, כ-6 ק"מ ממזרח לצומת השרון.

eliner   hendat_yamim   bnei_akiva tora_mizion  Hadracha.org