בס"ד כ"ד כסלו התשע"ח
12/12/2017

פרשת וישב

פרשת וישב מספרת לנו על היאחזות יעקב ובניו בארץ המובטחת, והמשכה מוביל לגלות מצרים עם סיפור מכירת יוסף וירידתו מצרימה. הסיפור מתחיל בעמק חברון, משם שולח יעקב את יוסף אל אחיו הרועים את צאן אביהם. יוסף מגיע עד שכם, שם מתברר לו שאחיו אינם שם, וה"איש" מפנה אותו לדֺתן –
"וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן" (בראשית לז', יז)
מיקומו של עמק דותן המוכר לנו היום מתאים לסיפור יוסף ואחיו. העמק נושק לעמק יזרעאל ובאזור זה עוברת דרך 'גב ההר' המוליכה מסוריה ולבנון שבצפון ועד לבאר שבע שבדרום וכן הדרך אשר הובילה מן הגלעד אל דרך הים, ומשם למצרים –
"וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה" (שם, כה)
יש אומרים שהדרך העוברת בעמק דותן נקראת "דרך בית הגן", שעל שמה העיר ג'נין  דרכה נס אחזיה מלך יהודה מפני יהוא אחרי מלחמתו ביזרעאל (מלכים ב', ט,כז).
העיר המקראית דותן מתוארת במקרא כעיר מבוצרת. כאשר אלישע היתל בשליחי מלך ארם שרצו לקחתו עמם נאמר –
"וַיֹּאמֶר (מלך ארם) לְכוּ וּרְאוּ אֵיכֹה הוּא וְאֶשְׁלַח וְאֶקָּחֵהוּ וַיֻּגַּד לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה בְדֹתָן: וַיִּשְׁלַח שָׁמָּה סוּסִים וְרֶכֶב וְחַיִל כָּבֵד וַיָּבֹאוּ לַיְלָה וַיַּקִּפוּ עַל הָעִיר" (מלכים ב', ו', יג-יד)
בספר יהודית (המספר על הצלתם המופלאה של בני ישראל בידי יהודית אשר הרגה את הולופרניס) כתוב שהולופרניס הגיע עם צבאו לאיזור עמק יזרעאל –
"ויבא לפני יזרעאל אצל דותים אשר נוכח המעבר הגדול ליהודה" (יהודית ג,י).
רבי אשתורי הפרחי (מאה יד) זיהה את דֺתן כך: "... דותן וקורין לו דותא ושם עין טובה [=מעיין מים טובים]"
קרבות קשים התנהלו בעמק דותן במלחמת השחרור ובמלחמת ששת הימים. אנדרטה מרשימה לזכר הנופלים הוקמה בצומת קבטיה בדרום מזרח העמק. עם החלת הסכמי אוסלו באיזור פורקה האנדרטה, ואבני הזכרון (51 כמספר הנופלים) כוסו בעפר.
דליה רביקוביץ בשירה "עמק דותן" מבקשת –
הלא שוב נפגש בלי קרב ובלי אש, עוד נשובה אל עמק דותן,
מה שְׁלֻווֹת הדרכים, מה יפה המנוחה לעמק דותן.
ביטוי מוחשי למילות השיר נמצא בישוב מבוא דותן, היושב על שפת העמק. הישוב הוקם בשנת 1977 ע"י חברי גרעין 'דותן' ששאפו להתיישב בהרי השומרון.
 
נוסיף ונשוטט בעקבות פסוקי הפרשה –
"אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת-אֶחָיו בַּצֹּאן..." (בראשית, לז', ב)
בשנת תרפ"א (1921) הוקם בעמק חרוד היישוב תל יוסף, הקרוי על שמו של יוסף טרומפלדור שנהרג עם שבעה חברים נוספים בהגינם על תל-חי (על שם שמונת הנופלים קרויה העיר קרית שמונה, העיר הצפונית בישראל).
 
בסמוך, בעמק בית שאן, בתשצ"ז (1937) הוקם מושב העובדים בית יוסף, על שמו של יוסף אהרונוביץ, ממנהיגי תנועת העבודה בארץ, וממנהלי בנק הפועלים, שנקרא גם המצפן והמצפון של תנועת העבודה. המושב הוקם על ידי 'ארגון הצפון' – קבוצת פועלים מאזור מושבות יהודה שהתארגנו לעליה התיישבותית בצפון.
 
דרומית-מזרחית לרַמְלֶה שוכן היישוב כרמי יוסף על שם יוסף ספיר, שהיה שר בממשלת ישראל. האזור מפורסם בזכות תעשיית היין המפותחת שלו, ומכאן הקידומת לשם הישוב.
 
חלומות יוסף מספקים לנו מספר שמות ליישובים:
"וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם-נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (שם, ז)
בדרך המובילה מהמושבה כינרת למושבה יבניאל נמצא את קיבוץ אלומות. ראשיתו בקבוצת בוגרי בית הספר החקלאי בן-שמן שהגיעו לאזור בתש"ז (1947). טלטלות רבות עברו על חברי הקיבוץ, גרעינים הגיעו ואחרים עזבו, בעיות מים, ואדמת מלחה גרמה בסופו של דבר לנטישת המקום בתשכ"ח (1968). על הפרידה הכואבת של הקיבוץ מקונן משה צורף, מראשוני הקבוצה בשירו 'אללי לי אלומות' –
צועד אני במשעולייך,
ומתבשם מירק דשאייך,
והלב מתפעם מיפי הנוף,
ומסרב להאמין כי בא הסוף...
לא ארכו הימים, וכעבור שנה, אוכלס הישוב מחדש על ידי קבוצת עולים מארגנטינה, שאליהם הצטרפו מבני הארץ.
מושב נוסף המקשר אותנו לפסוקים אלה הוא המושב אלומה השוכן צפונית מערבית לקרית גת.
 
המשך חלומו של יוסף עובר מדימויים של שדה ואלומות, לגורמי השמיים –
"... וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (שם, ט)
 
העיר בית-שמש שוכנת בשפלת יהודה, וסיפורים רבים בתנ"ך קשורים לעיר זו – ביניהם אודות השופט שמשון.
על גבעה מדרום לכנרת יש אתר ארכיאולוגי קדום הקרוי בֵּית יֶרַח.כיום שוכן במקום בית-ספר איזורי בשם זה.
שישה מקומות בארץ זכו לקידומת כוכב,ואלו הם:
כוכב הירדן (גן לאומי יפהפה) הצופה לעבר עמק הירדן, מקור השם מהכינוי הערבי לאזור – 'כּאוּכּאבּ אל הֲאוָוה' (כוכב הרוחות).
כוכב השחר הצופה אל עבר בקעת הירדן, עליו הרחבנו בפרשת השבוע שעברה.
כוכב יאיר הקרוי על שמו של יאיר שטרן, מפקד הלח"י.
כוכב יעקב שהוקם בקיץ  תשד"מ, ונקרא ע"ש רבי יעקב אבוחצירא, מחשובי רבני צפון אפריקה. כוכב מיכאל הקרוי על שמו של מיכאל סובול שהיה נדבן מבריטניה.השם 'כוכב' מקורו בשם הכפר הערבי (הנטוש) הסמוך 'כָּאוּכַּבֶּה'.
 
לאחר מכירת יוסף, אנו קוראים על יהודה שלא מצא מנוחה ושלווה:
"וַיַּעַל (יהודה) עַל גֹּזֲזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי תִּמְנָתָה" (שם, לח', יב)
 
חבל עדולם הנמצא באיזור השפילה ממוקם בין עמק האלה (מקום הקרב של דוד וגולית) לבין בית גוברין המפורסם בחפירות הארכיאולוגיות שבהן נחשפו מערות ובורות ענק.
שנים רבות היה חבל ארץ זה שומם, וזאת בגלל מיעוט המים והקרבה לגבול עם ירדן. בעשרות השנים האחרונות התפתח האזור, יישובים רבים נבנו בו, ניטעו אלפי עצים ע"י הקרן הקיימת לישראל שהפכו את המקום לאזור טיולים מרהיב ביופיו. חוקרים מזהים את היישוב עדולם בסמוך למושב אדרת. תמנתה המוזכרת בפסוק נמצאת כפי הנראה מערבית לבית שמש המוכרת לנו מסיפורי שמשון המתרחשים אף הם בחבל ארץ זה.
יפה לטייל במסלולים הרבים המוצעים לנו בחבל ארץ זה, וכן במערכות מערות המסתור הרבות המצויות בסביבה.

כתב: עמוס ספראי, מנהל "מכללת אמונה", ירושלים.

eliner   hendat_yamim   bnei_akiva tora_mizion  Hadracha.org