אזעקה ושופר ביום הזיכרון

נתנאל אלינסון | 2014-05-07

 

לכל מי שבכל יום זיכרון נמצא בטקסים הממלכתיים, אני מציע פעם ללכת למקום אחר- פשוט יותר, רחוב הומה בעיר, כביש ראשי. ברגע אחד, בשעה 11:00 בבוקר, הרחוב הסואן קופא מלכת ושטף החיים נעצר- אוטבוס אגד ירוק עוצר בצד הכביש ופורק את נוסעיו לעמידת דום, נשים עם עגלות קופאות במקום, שורות של אנשים עומדים ליד רכביהם ובעלי דוכנים יוצאים לעמוד בפתח חנותם. זהו ללא ספק מראה שחייבים לחוות לפחות פעם אחת.


התרגלנו לקרוא ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בשם "יום הזיכרון", אולם יש יום זיכרון נוסף בלוח השנה היהודי- 'ראש השנה'. מכל שמותיו של ראש השנה היהודי נבחר דווקא השם "יום הזיכרון" להיות שמו הרשמי של החג במחזורים ובפי חז"ל (ועקף בכך את השמות 'יום תרועה', 'יום הדין' 'יום הרת עולם ועוד'..).

 

בלוח השנה היהודי יש אם כן שני "ימי זיכרון", זה החל בראש השנה העברית, ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שבערב יום העצמאות. כבר במבט ראשון יש דבר אחד משותף בין השניים- הצפירה והתקיעה שמקפיאות ועוצרות את שטף החיים.

 

התקיעות בראש השנה הן רגע מיוחד במעגל השנה, רגע שָׁקט שנעשה ברוב עם- ועם זאת, רגע אינטימי מאוד. בבית הכנסת דממה כבדה, ורק קול השופר מפלח את חלל האוויר. גם ילדים ותינוקות מבינים את גודל הרגע, ושותקים, מכונסים בטלית אביהם. אבל על מה כל אחד חושב באותן דקות דממה בהן בוקע קול השופר? על כך אין הלכה והגדרה, וגם לא צריכה להיות. הזיכרון הוא פרטי. כל אחד מתרכז ומציף בעצמו דברים אחרים. גם בצפירת יום הזיכרון- כולנו ביחד, פני כולם חתומים ודומים, אבל הזיכרון לעולם יהיה פרטי-  זה חושב על חברו שנפל, תלמידי בית הספר מעלים בזכרונתיהם יקירים שונים עליהם למדו, אמהות נזכרות בבניהן ונערות באהוביהן.

 

מה יש בה בצפירה שמשתק אותנו? רבים לא שמים לב לכך, אבל גם כאן יש קשר הדוק בין צפירת ראש השנה לצפירת יום הזיכרון. בימי קדם, כששמעו את השופר, לא נזכרו בשופר הר סיני וגם לא בשופר איילו של אברהם אבינו. נזכרו בדבר שהיה הכי מוכר לאיכרי הארץ מחיי היום יום- שופר המלחמה. בימי קדם כשפורעים היו מתקרבים לעיירה, היה זה השופר שנתקע בקול רם, הפסיק את מרוצת החיים, שלח נשים וילדים לבתיהם וחיילים לחגור את כלי מלחמתם כנגד האויב. כמו שכבר מתאר הנביא עמוס "אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ ?" (ג,ו), השופר גרם לחרדה. כשהשופר נשמע בערים ובכפרים בראש השנה, מיד הלב התכווץ ונזכר במלחמות שהיו ובשופר שנתקע אי אז. לרגע אחד, אנו נזכרים שמהלך החיים "הנשלט" שלנו הוא למעשה שברירי ופגיע.

 

באופן מרתק, עיקרון זה נשמר גם ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. אותם צופרים שמכניסים ערים שלמות למקלטים בעת מלחמה, הם אותם צופרים שעוצרים את מהלך חיינו לשתי דקות ביום הזיכרון. דומה שאין בארץ דור שלא חווה את "מערכת הכריזה" בפעולה. ה"צפירה" הכניסה את הורינו למקלטי ירושלים בששת הימים, אותנו לחדר האטום במלחמת המפרץ ואת ילדינו במלחמת לבנון ועופרת יצוקה. מי שעבר כמה "אזעקות" בימי חייו לא יכול שלא לחוש ברטט הזה בעת הצפירה.

 

לשם מה טובה החרדה הזו, ובכלל לשם מה יש צורך בזיכרון?

 

חיי השגרה הם קבועים והמשכיים ושטף זרימת החיים קובע את דפוסי ההתנהגות שלנו. היום הוא כמו אתמול והמחר אינו אלא המשך של היום. אין זמן ואין פנאי לשאול שאלות יסודיות ועקרוניות מפני שכולם עסוקים מידי בפתרון בעיות משניות ומזדמנות. השאלות החשובות של "מפני מה?" ועוד יותר מזה "לשם מה?" נדחקות הצידה. האדם אינו אלא מתחרה במרוץ ואין שעתו פנויה לברר לאן בעצם מובילה ריצה זו.

 

בעת צרה ומלחמה, מרוץ החיים נעצר ובבת אחת מתבהרים העצבים החשופים של החיים. השאלות הקיומיות עולות מאליהן והאדם נדרש לאזור מותניו ולתת לעצמו תשובות. מתוך כאב המוות מרגישים עד כמה יקרים ומשמעותיים החיים.

 

בראש השנה וביום הזיכרון יש ניסיון "לקבע" תחושה זו במועד קבוע. בראש השנה, דווקא עם תחילתה של שנה חדשה, מגיע השופר בכדי לעצור את מרוצת חיינו ולקרוא לנו לעצור והתבונן, זהו בעיקרו יום זיכרון פרטי של חשבון נפש והתעוררות מתרדמה. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מחייב אותנו לעצור את שטף ההתנהלות במדינה ולגעת באחד הנושאים הכואבים ביותר, ועם זאת באחד מנושאי הקונצנזוס הרחבים ביותר שקיימים היום בעם ישראל.

 

קולות האזעקה מציפים את הזיכרון. הזיכרון מחייב אותנו לשאול את השאלות המהותיות ביותר של חיינו כעם במדינתו- מפני מה אנחנו כאן? לשם מה אנחנו כאן?  מהו המחיר שאנחנו מוכנים לשלם לשם כך?

 

התשובות לשאלות אלו אינן פשוטות והן שונות מאוד מאדם לאדם, אך עצם הפסקת המרוץ, ההתבוננות המפוקחת והנוגה, ושאילת השאלות היסודיות, מכוונים ונותנים לנו משמעות לימי החול הברוכים העתידים לבוא. 

 

 

 

תגובות לכתבההוספת תגובה

המועצה הציונית ברשת
הצטרפו לרשימת התפוצה של המועצה הציונית בישראל וקבלו עדכונים מהנעשה אצלנו