כ"ח תשרי התשע"ח
18/10/2017
מן העיתונות רעננה > יגאל בן שלום, סיור לשפדן, קלמן גרוסמן, אברהם בן שושן.

 

 

28.3.2014 - כתבה מהרצאה של יגאל בן שלום.

 

 igal_4g_28_3_14  

הייתה הרצאה מעניינת בנושא בטוח לאומי היו הרבה שאלות וקבלו תשובות.

אורח הבוקר היה  ד"ר יגאל בן-שלום, הנושא היה  "מדיניות כלכלית וחברתית מנקודת מבטו של האזרח". הנושא עורר שאלות ותגובות, 

ד"ר יגאל דיבר על דוח העוני, כל ילד 3 עני.על מדיניות התקבולים שהאזרח מקבל בעת הצורך, יש עוד הרבה מאד מה לתקן , הרבה בעיות עדין לא קבלו פתרון. יש להם כספים אולם הם לא מעבירים אותם לנזקקים. הוא התייחס לחוק הפנסיה, על הסכום שמקבלים גמלאים מבטוח לאומי שבקושי מספיק לתרופות. ומה עם  יתר ההוצאות? ציבור המבוגרים  בגלל תוחלת החיים בקושי מתקיים, יש הרבה אנשים רעבים  לצערנו.

 

 


 

 

 

5.3.2014 - כתבה מהסיור לשפד"ן ומוזיאון עולי לוב.

 

סיור לשפד"ן ומוזיאון עולי לוב

 

עם חברי המועצה הציונית רעננה

 

מאת:  בת-שבע נוסבאום

ביום ד', 5 במרץ נערך סיור עם חברי המועצה הציונית ברעננה אל מרכז המבקרים של איגודן, במערב ראשון לציון.   מדובר במרכז האקולוגי הגדול ביותר בישראל ובו סיורים מרתקים אל עולם מחזור המים, הגדול ביותר במזה"ת – השפד"ן.

ידענו כולנו שקיים מפעל מודרני למחזור מים בישראל, אך לא שיערנו את גודלו ואת תפוקתו ולא הכרנו את הפוטנציאל העצום הגלום בו.  מעבר לנושא  שימור וחיסכון, יש בו גם מסר לחינוך סביבתי, הנחלת ערכי חיסכון במים לצעירים ולמבוגרים  ובעיקר ההבנה, שמים הם משאב יקר וחשוב וכולם צריכים לקחת בו חלק .

 sapdan_8g_5_3_14  sapdan_6g_5_3_14  sapdan_3g_5_3_14

ראינו ולמדנו בסיור הזה כיצד הופכים שפכים ביתיים ותעשייתיים למים באיכות טובה המועברים להשקיית שדות וגידולים גם במקומות צחיחים כמו הנגב, וכן לצורך שנים שחונות.  מי הביוב המצחינים מוחזרים לאחר טיהור וסינון לשימוש בעיקר בחקלאות ובעצם אנחנו – כך או אחרת  – צורכים אותם למזוננו . 

באולם המבקרים הייתה הדרכה בליווי סרטון ומצגת שבה הראו את הטכנולוגיה המתוחכמת שפותחה אצלנו על שלביו המכאניים והביולוגיים.  ראינו כיצד ישראל הקטנה ממחזרת כ-70% ממי השפכים, בעוד שמדינה כמו ספרד, הגדולה מאתנו פי כמה וכמה, ממחזרת רק 30%.   זוהי גאווה לכל ישראלי.

חלק שני ומרתק של הטיול היה למוזיאון עולי לוב באור-יהודה.

אודה כי למדתי רבות מהמוזיאון הזה על יהדות לוב יותר מאשר ידעתי עד כה. המנהל שהוא יליד לוב, סיפר ותאר את  החיים היהודיים בלוב, את  ההווי המשפחתי החם, הבישול והאוכל שהסבתא , שהוא קרא לה סבתא נונה (בספרדית)  נהגה להכין, כל זאת בגעגועים לפשטות ולתמימות של ימי הילדות, תאר את טכס החנה שנהגו לעשות לכלות הצעירות ולכל המנהגים שכמעט עברו מן העולם.  

במוזיאון מוצגים כלים אותנטיים, פריטי לבוש וריהוט . ספרי תורה ושאר מוצגים אותנטיים , וכן צילומים ומוצגים נוספים מחיי הקהילה היהודית בלוב. לרובנו הייתה זו הפתעה נעימה להכיר ולהתקרב לחייה של קהילה יפה זו.

אין ספק שהסיור הזה היה מאלף. לא הכרנו את המקומות שבהם בקרנו או שמענו עליהם דרך התקשורת.  אין התרשמות כמו מראה עיניים וחוויה אישית מרגשת.

הערכתנו נתונה ליוזמתה המבורכת של ציפי לוין ורוב תודות מכולם. 

 

 

28.2.2014 - כתבה מהרצאה של קלמן גרוסמן.

 

 

קלמן גרוסמן על:

יהדות ארה"ב מול אתגרים חדשים

 

מאת:  בת-שבע נוסבאום

 

אורח החודש במועצה הציונית ברעננה היה מר קלמן גרוסמן .  גרוסמן הוא אישיות מוכרת בסוכנות היהודית ובמח' העלייה של ארה"ב. היה פעיל באירועים בעלי משמעות חשובה למדינת ישראל. היה מעורב בהצלת יהודים ובמבצעי עלייה שהביאו לישראל אלפי עולים ועד היום הוא נערץ ע"י רבים שהכירו את פעולותיו.  

קלמן גרוסמן שוחח על יהדות ארה"ב, המאפיינים והיכולות של יהדות גדולה וחשובה זו.

יהדות ארה"ב מרוכזת בפדרציות ומשם מכוונות הפעילויות השונות. שם מטפלים בכל צרכי הקהילה, מגן הילדים ועד בתי אבות.

זהו בעצם ממשל בזעיר אנפין בתוך ארה"ב ועניין יקר מאד. יש להם מנגנון גבייה חשוב ויעיל של מגביות. הפדרציה קובעת לאן יועברו הכספים. אם לישראל, אם לג'וינט או גם ליהדות ארה"ב עצמה. כך היה נהוג כל השנים, אך לאחרונה הכל השתנה. כיום רוב הכסף נשאר שם משום שהאוכלוסייה הזדקנה והצרכים מרובים. וכן סכומים גדולים מוקדשים למערכת החינוך היהודית ומסתכמים בכ-3 מיליארד דולר לשנה!

 grosman_1g_28_2_14  grosman_2g_28_2_14  grosman_3g_28_2_14
 

יש פדרציות ה"יושבות" על נכסים רבים ויש להם יכולת עצומה, בעיקר בתחום הנדל"ן.  אחת לשנה הארגון מכנס את נציגי הפדרציות של ארה"ב וקנדה, מה שנקרא ה- G.A .  הכנס הזה נחשב ביותר . יש להם יו"ר וסדר מופתי בכל הנושאים העומדים על הפרק.  קלמן גרוסמן  הזדמן פעם לאסיפה כזו ונוכח להפתעתו שאין שום ועדה לעלייה לארץ.  הוא פעל להזיז דברים ואיכשהו הנושא הזה נכנס - בזכותו - ל- G.A.

בסיכומו של דבר בכנס הזה נקבעים סדרי עדיפויות בהתנהלות ה- G.A. מתמנים מנכ"לים, והכרעות חשובות לכל השנה. אנשים חשובים מתארחים שם, ומוזמנים גם  פרופסורים ואנשי ממשל ישראליים , ושם נבחרים נציגי הסוכנות העולמית שבלעדיהם לא זז כלום.

ארה"ב היא בעקרון ארץ דתית. אמנם יש הפרדה בין דת ומדינה, ומסתבר ש-8 מתוך 10 אנשים הם נוצרים.

אשר ליהודים, מרביתם משתייכים ל-1 מתוך 3 זרמים:  אורתודוכסים ,  רפורמים וקונסרבטיבים.  ישנם גם כאלה הרואים עצמם חסרי דת.                                                                                                           

האורתוכסים רואים עצמם מחויבים להלכה, אך פתוחים לחידושים של העת המודרנית.

הרפורמים – בוחרים מה  שנראה להם רלבנטי להיום.  מתאימים את הכללים לזמננו היום , דוגלים בתיקון עולם ומאפשרים לכל יהודי לבחור את  המצוות הראויות בעיניו.

הקונסרבטיבים -  באמצע. מתנגדים לסטיות רציניות מההלכה. הם יושבים יחד גברים ונשים, משתמשים באביזרים חשמליים בשבת ומשתמשים ברכב בשבת.  דוגמה בולטת נוכל לראות במעמד האישה. שם נשים יכולות להיות רבניות, וכמובן  הקלות בנישואין וגירושין .  הם אינם מוכרים ע"י הזרם האורתודוכסי בארה"ב ובישראל.

עם זאת יש מי שדואג לנו. אלה ועדת הנשיאים שמאחד כ-50 גופים ציוניים בארה"ב ומייצג את ענייני היהודים שם והכי חשוב:  אייפאק, העוסקת בשתדלנות לטובת ישראל.  ישנה גם הליגה נגד השמצה ואנטישמיות, הפועלת גם לטובת השחורים.

זאת לדעת – היהודים הם רק 2% בלבד מאוכלוסיית ארה"ב, אבל מהווים חלק נכבד באוניברסיטאות, בפוליטיקה ובכלכלה.  55% מבוגרי הפקולטות הם יהודים, ורק 22% הם אמריקאים.  יש שם כ-8  אוניברסיטאות מובילות בחוף המזרחי ובוגריהן – כשליש בערך – הם יהודים. לאחר מכן הם מקבלים תפקידים מרכזיים במוסדות בכירים.

37% מכלל זוכי פרס נובל הם יהודים ומרביתם במדעים. ו-61% מעובדי האקדמיה הם יהודים. הם גם בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר בארה"ב.  ועוד – 40% ממשרדי עוה"ד החשובים הם יהודים.

הירחון הכלכלי "פורבס" קובע, כי חלקם של היהודים בתרומות ומגביות הוא עצום, לא רק למען ישראל, אלא לטובת אינטרסים אמריקאים.   ותחום בולט נוסף הוא באמצעי התקשורת. מנהלי  שלושת  ערוצי התקשורת המרכזיים הם יהודים.

בעיתונים הראשיים בולטים עורכים וכותבי מאמרים יהודים, ותקציבי הפרסום הענקיים מוצאם מיהודים. אפשר להמשיך לסרטים, למפיקים שחקנים במאים וכו' – רוב השמות הם יהודיים.

יהודים מעורבים מאד בחיים הפוליטיים בארה"ב במספרים מרשימים.  ההשפעה העצומה שלהם היא בתקציב הבחירות.  כדי להיבחר לתפקיד בכיר, זקוק המועמד להרבה כסף. מאוחר יותר הוא זוכר היטב את אלה שתמכו בו. מערכת הבחירות בארה"ב היא חגיגת כסף. בלי כסף – אין למועמד כל סיכוי.

מה משקל התרומות היהודי בבחירות בארה"ב?   ובכן – כ-62% מהתרומות זורמות למפלגה הדמוקרטית וכ-40% למפלגה הרפובליקנית. מדובר פה על סכומי ענק ומדהים לחשוב שקומץ של 2% באוכלוסייה מפעילים תקציבי ענק המניעים את גלגלי הפוליטיקה. יש כל מיני החלטות שמקבלים כתוצאה מההשפעה והכוח היהודי בתוך הפוליטיקה האמריקאית.

יהודים בלטו גם בתנועות לזכויות האזרח, כולל השחורים והמקופחים.  לא תמיד זוכרים לנו זאת לטובה. מה לעשות, כל זה הוא בבחינת "שלח לחמך על פני המים"...

השפעת יהדות ארה"ב ניכרת בסיוע האמריקאי לישראל. סיוע בסכומי ענק ובפלטפורמות צבאיות שלא ניתנות לאף אחד. התמיכה של ארה"ב מהווה משענת חיונית לישראל.  ארה"ב השתמשה בזכות הווטו שלה פעמים רבות, דבר שלא נעשה עבור שום מדינה אחרת.         

ואם הכול נראה כל כך טוב, למה אנחנו מודאגים עכשיו?

יש בעיית ההמשכיות בארה"ב מחד, והקשר שבין יהדות ארה"ב לישראל מאידך. בארה"ב אין רישום פדרלי ועדתי לגבי אדם והגדרת דתו.  נעשה שם סקר הבודק את מידת חשיבות הדת וההגדרה הזו, ותוצאות הסקר פורסמו. הממצאים הדהימו את פרנסי הקהילות שם. אחוז נישואי התערובת הוא 58%, ואם נתעלם מהזרם האורתודוכסי, המספרים מזנקים למעלה מ-70% !!    אנחנו עומדים היום בפני מצב קטסטרופלי של למעלה מ-70% נישואי תערובת.

מה הגורם?  ברור שהלימודים במוסדות האקדמאיים תורם להתערות הזו. הסקר מבהיר מדוע זו שאלה קריטית להמשך הקיום של קהילת ארה"ב.  אמנם 22% הם חסרי דת, אך עם זאת חשים קשר לעם ולתרבות היהודית. לחרדתנו האחוז הזה גדל מדור לדור במיוחד בקרב ילידי שנות ה-80.  ומה שמדאיג עוד יותר הוא ש-80% לא רואים שום בעיה בנישואי תערובת.

אז כמה יהודים יש בארה"ב?  לפי הסקר האוכלוסייה הזו מגיעה לכ-5.2 מיליון, וכ-10 מיליון הם זכאי חוק השבות.  כדי לדרבן ולעורר אותם לעלות עושים מאמץ עצום , כדי שלפחות חלק קטן יעלו ארצה.

וגורם נוסף הוא הריבוי הטבעי של היהודים שהוא נמוך יותר מהאוכלוסייה. הסיבה היא דחיית מועד הילודה בשל שיקולי קריירה. זו דאגה מוצדקת בהחלט, אבל ישנה גם חצי הכוס המלאה – התחזקות הזהות היהודית אצל רבים מאד, והתופעה הזו תופסת תאוצה אצל הצעירים. הם לא מחפשים חוויות רוחניות אלא חזרה לחיים היהודיים ולתפילות.  יש אצלם תפילות קבוצתיות משותפות בכל ליל שבת ואפשר לראות, במיוחד בניו-יורק בבית הכנסת "ישורון אירועי קבלת שבת עם שירים וריקודים ושמחה. יש שם צמד רבנים כריזמטיים היוצרים הווי של רוחניות וחוויה רגשית גדולה.  לאור ההצלחה הזו נאלצו לפצח את הקהילה לשניים: הצעירים לחוד ובעלי משפחות עם ילדים לחוד, ובכל יום ששי מתכנסים שם בהמוניהם. לצורך זה שכרו את מבנה הכנסייה הסמוך, כיסו את פסל ישו בשמיכה ועליה כתבו את מילות השיר: "הנה מה טוב ומה נעים...".

זוהי חדשנות יהודית מבורכת שעתידה לסחוף אחריה המונים.  אולי זה יהווה את זרעי ההתחדשות של יהדות ארה"ב לעתיד.

יש כמובן מאמץ לקרב משפחות מעורבות. פותחים בפניהם בתים יהודיים כדי לקרב אותם לערכים המסורתיים, מארגנים טיולים לארץ ומשלבים בהם מרכיבים יהודיים כמו לימוד תורה ותפילות ולימוד עברית.

האם כל זה יעצור את הסחף המסוכן בארה"ב?  הבה נבחן את העובדות.

בזמנו הקמתה של מדינת ישראל נתנה ליהדות ארה"ב מעמד חדש.  יש להם מדינת אם!   אבל בשנים האחרונות  אנחנו עדים להתרופפות הקשר  בינם לביננו.  מה הסיבות לכך:

1.  דור השואה  הולך ונעלם.      2.  נישואי תערובת      3 .  מחצית מיהודי ארה"ב לא בקרו מעולם בישראל            4.  הדור הצעיר הסטודנטיאלי הנו בעל השקפות אוניברסליות וליברליות ואינו מהסס להביע דעתו. לא תמיד הם רואים עין בעין אתנו    5 .  הזלזול שמפגין הממסד הדתי בישראל כלפי יהדות ארה"ב. זה יוצר סדקים ביחסים שלנו איתם.  למשל סוגיית הגיור. נראה להם כאילו הם יהודים סוג ב', וזה עלבון צורב עבורם.  בכך ישראל יוצרת נתק וקרע עם יהדות ארה"ב ֱֱֱ!! 

תכנית "תגלית" הפועלת אצלנו היא תכנית מבורכת שבה בני נוער מגיעים להיכרות עם הארץ.  ממשלת ישראל מכירה בחשיבות התכנית הזו המיועדת לצעירים שמעולם לא בקרו בישראל.   והתוצאה – חלק מהצעירים 'נדלק' על הארץ ורוצה להישאר מעט כדי לקבל החלטה.  ומה קורה בהמשך?       כאשר הם מבקשים אשרת עבודה, הם מתבקשים להביא הוכחה ליהדותם כמו מכתב מהרב, למשל.  רבים שאין להם רב פונים ל"הילל"  וגם זה  לא מספק את דרישות הרבנים פה. לכן רבים שבאו עם רצון אמתי להשתלב בארץ, עזבו עם אכזבה גדולה וטעם מר בפיהם.   הרבנות הראשית לא קבלה את דעתו של רב  אורתודוכסי מארה"ב (הרב וייס) שאישר את יהדותם, בטענה מוזרה שיש להם ספקות בנוגע למחויבותו להלכה!    בתגובה פורסם ב"ניו יורק טיימס"  עיתון שרוב היהודים קוראים, מאמר גדול שטען שהרבנות בישראל  נתפסת ע"י רוב היהודים בארה"ב כגוף כפייתי שצריך לפזר אותו. בתגובה קמה סערה גדולה בעניין  בארץ שבסופה נסוגו הרבנים, אך המחלוקת עדיין קיימת .  הנה דוגמא לכך שמצד אחד משקיעים כסף , מתאמצים ומשתדלים   לקרב אלינו את היהדות החשובה הזאת, ומהצד השני הורסים!  מה שנקרא "יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל".

הכדור נמצא במגרש שלנו.  המועצה הציונית אמורה להיות שדולה  המקדמת את הנושא  עם חזון ושכל ישר  למען כולנו.

ואי אפשר בלי להודות לציפי לוין, המארגנת את הכנס הזה מדי חודש בסדר מופתי .  יישר כוחך!


 

 

31.1.2014 - כתבה מהרצאה של אלוף במיל' אברהם בן שושן.
 

אלוף מיל' אברהם בן שושן , לשעבר מפקד חיל הים. בהרצאה בנושא "התפתחות הטרור הימי בשנות ה-80" , המבצע באלג'יריה.

 

האיש ריתק את הקהל שעה ועשר דקות ללא הפסקה. מי שלא היה, הפסיד הרצאה שלא שמע הרבה זמן, מאז המפגשים שלנו כבר 5 שנים במועצה הציונית ברעננהלא הייתה לנו הרצאה עם מצגת של חיל הים הכוללת את כלי השייט כולל הצוללות עם הסברים וביצועים  של טייסת 13 המפוארת,אירועים שקרו לאורך השנים.

 

הגיעו  כ-130 איש   לא נשאר כסא פנוי.

 

 ben_shushan_1g_31_1_14  ben_shushan_2g_31_1_14  

 

מכתב תודה והערכה.

 

לאלוף אברהם בן שושן  תודה,

 

ההרצאה  והמצגת המצוינת והברורה,  וההגשה של ההרצאה עוררה התרגשות בקרב החברים,  ראיתי שנמצאת חברי ילדות וזה כבר מרגש.   קבלתי משוב חיובי מאד, מהרבה חברים, האמת שלא ידענו  כמה חיל הים ענק בכל המובנים.

 

תמיד מדברים על חיל אוויר ועוד חילות, וחיל הים מצטנע משום מה.  אולי טוב ככה מה שפחות לדבר. שולחת  אליך מספר תמונות למזכרת   ושוב  תודה על ההתנדבות  להגיע לרעננה ולהרצות בפני 130 איש, ראית לא נותר כסא ריק ישבו גם בשני צידי האולם.

 

 

האלוף אברהם בן – שושן

פעילויות חיל הים הישראלי

 

מאת: בת-שבע נוסבאום

האלוף (בדימוס) אברהם בן שושן הוא דמות ידועה בנוף הצבאי הישראלי . בן שושן שירת בחיל הים , כיהן כמפקד ספינת טורפדווהיה מפקד שייטת הצוללות , התמחהבנושאבחו"ל ורכש ניסיוןרב בהפעלת ובלוחמת צוללות . כמה מן המבצעים המוצלחים של צה"ל נרשמו לזכותו.

בדבריו בכנס המועצה הציונית "יד לבנים" ברעננה אומר בן שושן אמת כואבת: " כאשר יש תקלה ("ברוך"), כולם יודעים! על דברים טובים לא ממש שומעים".

התפתחות איום הטרור הפלשתיני הימי על מדינת ישראל, ניסיונות הפיגוע המסוכנים דרך הים לא פורסמו עד היום ולא תועדו, בתוכן פעולות שהצילו את המדינה ואפילו את תל-אביב. התעוזה מצד ארגוני הטרור לבשה אופי מקצועי במיוחד כאשר עמדו לרשותם אמצעים רבים ואפשרויות לתקוף אותנו מצד הים.

כדי להגיע אלינו לצורך תקיפה, צריך לעבור את כל הים התיכון. בים הזה אנחנו צריכים להוביל את מטענינו, כמו דרך הים האדום, המוקפים כולם בידי מדינות עוינות. 90% מהמטענים שהגיעו ומגיעים אלינו הועברו דרך הים, ולא באוויר.

התארגנויות הטרור מנסות לפעול בכל הגזרות. הים הוא פתוח, ללא גדרות וחומות. הערבים רוכשים מיומנויות לתקוף אותנו מהים, אך אצלנו הקברניטים לא שומעים ולא מגיבים, כרגיל עד שחוטפים מכה.

בעזה הקרובה יש היערכות והתארגנות מכיוון הים, דרך ארגון אל-קעידה וחיזבאללה ושאר מרעין. אמנם ראש הנחש בן-לאדן הלך לעולמו, אך את הרע לא משמידים בבת אחת, מה עוד כשטרור מגובה ע"י מדינה, העניין הופך למסובך יותר.

מרכיבי האיום: 1. פגיעה בשיט חיוני למדינת ישראל 2. ניסיונות פיגוע ע"י שחיינים, סירות קטנות ומתאבדים. 3. דרך אניות תוך ניצול שיט אזרחי להחדרת מחבלים והשתלטות על אניות נוסעים 4. חבלה בנמלי חו"ל ומלכוד אניות נוסעים/סוחר 5. חבלה במכולות 6. משלוח אמל"ח.

הנה ראינו כמה אפשרויות יש. להם אין גבולות אבל אנחנו שבויים בקונספציית טוהר הנשק, ובמיוחד צריכים להיזהר מפעולות על אדמת חו"ל. העניין לא פשוט. באחת הספינות שהגיעו ארצה נתגלתה מכונית ממולכדת. דבר כזה יש למנוע עוד בנמל בחו"ל. אז מה עושים?

נמל נוח להחדרת מלכודות הוא בקפריסין. הקפריסאים לא היו מוכנים להקשיב ולא להבין. התוצאה: אחת המכולות התפוצצה וגרמה ליותר מ-40 הרוגים! זאת לדעת: כל הזמן יש אספקת נשק לחמאס ולשאר ארגוני הטרור המקבלים כספים רבים ומסוגלים לפעול ביד חופשית.

ההתקפה הראשונה עלינו הייתה כאשר הובלנו דלק מאיראן לישראל על הספינה קורלC ב-1971. מדינת ישראל החליטה לפעול ואנשי שייטת 13 עלו על הספינות כדי למנוע ניסיונות כאלו. בזמנו יכולנו לבצע פעולות רבות, כולל נגד החוטפים הפיראטיים.

עוד – בשנות ה-70 הופיעה בים סירונית קטנה ותמימה שהושטה בידי שני דייגים, שעסקו בדיג וצדו דגים עם רשתות. כאשר עצרו אותם לברר את זהותם, התפוצצה הסירה באחת בלב ים! כך היה גם עם אופנוע ים שדהר במהירות רבה. הוא התגלה הודות לערנותנו והתפוצץ בטרם הגיע. ידוע לנו שהיאכטה הקטנה והמפוארת של ערפאת, ששטה להנאתה בים, הייתה עמוסה בחומרי חבלה.

הרשימה ארוכה. נזכר בפיגוע בכביש החוף, שאז המחבלים הגיעו דרך הים. הפיגוע במלון סבוי תוכנן ע"י אבו-ג'יהאד כנקמה על חיסול 3 מבכיריו. המחבלים באו בתעוזה דרך הים, ניסו לפרוץ לקולנוע ברח' הרברט סמואל ונכשלו, ומשם פנו למלון סבוי.

הפיגוע בכביש החוף הייתה מכה לתודעה שלנו. לפתע הבינו כי כביש החוף פרוץ כולו. הסירה עם המחבלים הגיעה לחוף מעגן מיכאל , נתקלו בצלמת והרגוה. משם פנו לכביש ת"א-חיפה והשתלטו על אוטובוס.

הפיגוע בנהריה במשפחת הרן ע"י המחבל סמיר קונתאר הייתה מכה נוספת לתודעה שלנו. אם מחבל מצליח לדרוך על אדמתנו דרך הים, זה כישלון ברור שלנו. הקברניטים צריכים לדעת, שגם היום איננו בטוחים! עם זאת אפשר לומר לזכותנו, שבין השנים 81'-79' היו תקיפות רבות שלנו כנגד המחבלים, והן נחלו הצלחה רבה.

במלחמת שלום הגליל, הייתה לנו תעוזה לבוא מכיוון בלתי צפוי ולתקוף אותם בהפתעה. חיל הים שלנו הוא ייחודי. נאמר בגאווה כי התעשיות הצבאיות שלנו עזרו לנו לבנות מערך חוף שהיה צריך לעלות עשרות מיליונים, והכלים שהם ספקו אפשרו גילוי כל מטרה ששטה מעבר ל-50 מייל וגם לתקוף. נאלצנו בכוחות עצמנו לבנות מערך המסוגל לגלות וגם להשמיד.

בן שושן נזהר בדבריו ואומר מראש שרב האסור על המותר. לרוב המבצעים יפה השתיקה וטוב שכך. וממשיך בן שושן ומספר על מיצרי פורמוז. זהו מיצר צר מאד וקשה לעבור שם. צריך לגלות תושייה רבה ודמיון יוצר כדי לפעול במקומות הבעייתיים. אזור באב-אל-מנדל – שם עוברות עשרות מכליות ביום. ומקום בעייתי נוסף – תעלת סואץ שבה עוברים כ-200 אניות ליום.

תפקיד המערך שלנו הוא להגיב בזמן אמת בהתקפת טרור. לכן אנשינו נמצאים בים כל השנה כולה. יש סיורים אוויריים בטווח של 400 ק"מ, אנחנו יודעים על כל ספינה שמגיעה או עוזבת.

מערך הגנה ימי אי אפשר להחליף בשום דרךֱ! אין שום אמצעי אלקטרוני שאפשר לסמוך עליו מחוץ לגורם האנושי. נוכל לומר בגאווה, כי בנינו שתי נושאות מסוקים הקטנות בעולם ובהם המצאות וחידושים שהפתיעו גם את האמריקאים.

בן שושן התמנה למפקד חיל הים ב-85'. לדבריו לא היו לו ימי חסד. אבו-ג'יהאד החליט לבצע פיגוע גדול שיזעזע את העולם, לא פחות מטבח הספורטאים במינכן. במקביל, באפריל 85' הוחלט על קיצוץ ענקי בתקציב צה"ל. בן שושן בקש אז רשות לצאת ליעד ולתקוף שתי ספינות שעמדו לבצע מגה פיגוע אצלנו, והוא מתאר בדיוק מה פירוש פעולה ימית כזאת:

האויב הראשון שפוגשים הוא הים. המשמעות היא שצריך לבנות את הכוחות כך, שגם אם יקרו תקלות – נוכל לבצע את הפעולה. וגורם נוסף – חילוץ רפואי שהוא הכרח. לאחר מכן צריך לפגוש את האויב האמתי.

ומספר בן שושן על המבצע בפורט אנאבה שבאלג'יריה. ההגעה למקום הייתה קשה ביותר בשל תנאי הים. לאחר מכן צריך היה לזהות את הספינות בדיוק ולהדביק עליהן את המוקשים. אוי לנו אילו הצמדנו מוקשים לספינה הלא נכונה! את אחת הספינות – אטאבירוס, צריך היה להטביע בכל מחיר! על סיפונה היו מחבלים שבאו מאלג'יר לבצע הרג המוני במרכז הארץ, תכנון של אבו-ג'יהאד כמובן. מבצע מציאת הספינות הוא סיפור מרתק כשלעצמו. מתוך עשרות ספינות שעגנו שם צריך היה לאתר בחושך ובהיחבא את שם הספינה ובן שושן לא מגלה איך עשו זאת, אך הצלחנו לגלות לפחות אחת מהן.

לאחר הפעולה הגיע הקטע האחרון – החזרה הביתה. ביציאה מהנמל היו רוחות חזקות של 100-150 קמ"ש וגלי ענק. צריך היה לאסוף את הסירות מהמים. נוצרה בעיה קשה. האם להסתכן באבדן חיי אדם או לפוצץ את הסירות (הרי יש קיצוץ בתקציב) או להסתפק ורק להוציא את האנשים? בן שושן מציין שהפעולה הייתה קשה לאין ערוך ומסוכנת והצריכה מיומנות ומקצועיות ממדרגה ראשונה. אך סוף טוב – הצליחו במשימה.

סיפור נוסף של בן שושן היה על אחת ההחלטות הקשות ביותר שקיבל כאשר רבין ז"ל ביקש להקדים מבצע ב-48 שעות. לאחר התלבטות יצא בן שושן לים וביצע את המשימה (שעליה איננו יודעים הרבה) בהצלחה. רבין כתב לו מכתב שבח, לו ולחיל הים. החלק המבצעי של אותו מבצע נותר עלום, אבל נראה שעשינו את הבלתי אפשרי! . צריך לזכור כי 4 הספינות שלנו ששייטו בים כל הזמן היו נתונות למעקב לווייני של ארה"ב ורוסיה, בהמון מזל הצליחו לבצע את תפקידם.

אנחנו מרוכזים בגרעין האיראני ולא רואים מה קורה מתחת לאפנו, מתריע בן שושן. בזמנו התבקש להעריך מה לעשות, והוא אמר שדווקא לוב היא "פרונקל צומח" וצריך לפעול ולהיות מוכנים.

מבצע תפיסת ה"קארין A" היה מבצע השתלטות על ספינה רחוק ממדינת ישראל. אילו היה קורה משהו לא היינו יכולים לעזור לאנשים שם. רק לאחר שפרקנו את הציוד של האנייה הזו, נתברר גודל האיום והסיכון.

המצרים השכילו להבין את הסכנה מקיני הטרור גם בשבילם והם פועלים לביעור המחבלים ולהשמדת הבסיסים שלהם בסיני ובמצרים. אשר לנו:

היכולת של חיזבאללה לפגוע בכל נקודה אצלנו הוא משמעותי. קשה גם לדמיין מה עלול לקרות למתקנים החיוניים שלנו. אנחנו חייבים למנוע את יכולותיהם לפעול בכל דרך!

נאמר תודה וברכה לחזונם ותבונתם של יצחק רבין ז"ל, משה לוי ז"ל, דן שומרון ז"ל והאלוף טל (טליק) ז"ל, שנתבקשו לבדוק את תפיסת חיל הים במערך הכללי שלנו, והבינו שהים הוא חלק בלתי נפרד מהמדינה וכי עתידה המשקי של המדינה עובר במים. בזמנו סבר רבין שלא צריך ספינות טילים גדולות אלא כלים קטנים, וכי תפקיד הצוללות הוא שולי. רק לאחר שהוזמן לצוללת וראה את יכולותיה, הבין כי יכולת ההישרדות, התקיפה וההגנה לא מותירים מקום לספק בדבר נחיצותם להגנתנו וביטחוננו.

תודה גם לאלוף אברהם בן שושן. מפאת צניעותו לא הדגיש את חלקו הגדול בהצלחות חיל הים. יישר כוח!.

תם ולא נשלם.

 

 לעמוד הבא לעמוד הקודם  לפעילות בסניף

 

חזרה לעמוד סניף "רעננה"

 

אירועים
א' ב' ג' ד' ה' ו' ש'
1 2 3 4 5 6 7
8 9 10 11 12 13 14
15 16 17 18 19 20 21
22 23 24 25 26 27 28
29 30 31