א' סיון התשע"ז
26/05/2017

על הפרשה - יו"ר הצ"ע

פרשת: לך- לך                 

 

LechLecha

                     

דבר תורה – אברהם דובדבני (דובדב)

יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית


"ויאמר ה' אל אברהם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך"  (י"ב א')

לכאורה, הציווי "לך לך" שנאמר לאברהם עומד בסתירה לאמור כמה פסוקים קודם לכן בסוף פרשת נח:

"וייקח תרח את אברהם בנו... ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו עד חרן וישבו שם" (י"א ל"א). תרח הוא זה שעזב את אור כשדים והחל ללכת ארצה לכנען, לא בעקבות צו ה', אלא ככל הנראה בשל תכנית משפחתית – אולי משיקולי פרנסה ואולי מסיבות אחרות, כגון: ביטחוניות, תרבותיות,  או פוליטיות.                                                                          

הציווי "לך לך" מתעלם כביכול מתרח, אברהם מצטווה לצאת מארץ מולדתו כאילו לראשונה. מסתבר, שאין מדובר כאן בהגירה נוספת בחייו של אברהם כי אם ב - עלייה הראשונה.

 

אלוקים לא ציווה את אברהם: "לך מארצך" כי אם "לך לך מארצך" ותוספת מילה קטנה זו יוצרת את ההבדל הגדול:  רש"י מתייחס למילה זו ואומר: לך לך- "להנאתך ולטובתך". כפל הלשון בא להבליט שהדבר הוא גם טוב וגם מהנה.       שלא כמו הדברים הגורמים הנאה לאדם אך לא מיטיבים עמו כגון: מאכלי מתוקים אך לא בריאים.  או הדברים שהם לטובת האדם למרות שאינם גורמים לו הנאה, כגון: ניתוח הכרחי, או תרופות מרות. כאן בישר ה' לאברהם שמעלתה של ארץ היעד שהיא גם לטובתו של האדם וגם מביאה לו הנאה מופלגת.                

 

אותה ארץ מובטחת  קידמה את פניו של אברהם ברעב.  ואם לא די בכך, הרי בחלוף הרעב מתנסה הוא בחוויה טראומטית נוספת: במלחמה.    אז מה כל כך טוב ומהנה בארץ המובטחת?     

 

לעומת תרח, במאמר ה' אל אברהם לא נאמר "ארץ כנען" אלא "אל הארץ אשר אראך" בה"א הידיעה – "ארץ כנען" היא ביטוי פשוט כמו "ארץ מצרים",  לעומת זאת כשמופיע בתורה הביטוי "הארץ" הכוונה למושג עמוק הרבה יותר: "בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ", "הארץ" בה"א הידיעה, היא התבל, העולם והיא גם הארץ הנבחרת כדי להגשים בה את הייעוד שראוי לעולם. אברהם נבחר כדי להגשים את הייעוד שראוי לאנושות ולכן נאמר ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך (י"ב, ג').     

 

תכלית ההליכה לארץ ישראל היא להיות משפיע לכל העמים. והיה ברכה - לא רק שתהיה מבורך אלא תישא איתך ברכה לכולם.  

 

מגמת ההליכה לארץ ישראל אינה מצטמצמת אפוא לספק "מסגרת טריטוריאלית" לצאצאי אברהם אלא טומנת בחובה בשורה ארוכת טווח לעולם כולו. המטרה בסוף הדרך היא לבנות בארץ ישראל "מודל הזדהות" לאומי אשר יהיה "אור לגויים" .

 

זהו הדגם שהוצב בפני אברהם בעת בואו ארצה: עצם טבעה של הארץ אינו מבטיח לה - לא כלכלה בריאה ולא שקט ממלחמות.  היא תוכל לקנות את אלה אם ידעו תושביה שזו ארץ האתגר הרוחני הגדול, אם יבין העם היושב בה שהמוסר המוחלט וחוקי הצדק האלוקי הם גבולותיה של ארצו, אם ישכיל ויחוש העם שהערובה לקיום ההבטחה האלוקית, שהארץ תהיה שלוה ותשגשג להפליא ותממש את "להנאתך ולטובתך", היא במימוש חזון הנביאים בדבר חברת מופת, חברה של אחווה ואחדות, יושר לב וטוהר המידות. זוהי תמצית ההליכה של אברהם אל "הארץ".

 

ועל זה אמרו רבותינו (תנחומא לך לך ט') "מעשה אבות סימן לבנים" ; הציווי הטמון ב"לך לך" - שתהיה מקור ברכה לכל משפחות האדמה, מתחדש בכל דור ודור ולכל יחיד ויחיד ומעשה אברהם סימן לבנים, לכל אחד ואחד בתפוצות ובישראל.         


 

 

חזרה לפרויקט לך-לך

חינוך ציוני הוראת ישראל   דה לגיטימציה של ישראל חינוך ציוני  הוראת ישראל דה לגיטימציה של ישראל 
 

 
 
 

ההסתדרות הציונית העולמית, היא תנועה הפועלת בתמיכת קרן קיימת לישראל, קרן היסוד, וממשלת ישראל.

שליחות בחו"ל | ארגון ציוני | ההסתדרות הציונית העולמית | יהדות התפוצות | שירותים רוחניים בתפוצות | פעילות בתפוצות | הר הרצל | הרצל | החטיבה להתיישבות  | עלייה למדינת ישראל | שליחות חינוכית בחו"ל | דה לגיטימציה של ישראל | הוראת ישראל | חינוך ציוני | אנטישמיות בעולם | הסברה ישראלית | מאמרים נוספיםMaking Aliyah 2013  | Google + | מתחם הרצל | Google B|