על עלייה למדינת ישראל לאחר השואה

עד קום המדינה לא הורשו יהודים לעלות לישראל באופן חופשי. רק לאחר הקמת המדינה נפתחו שערי ישראל לכל יהודי העולם, והמונח עלייה למדינת ישראל הפך ממונח מופשט המתאר שאיפה, לחלום שניתן להגשים.

בין אלפי היהודים שביקשו לעלות לישראל לאחר הכרזת העצמאות היו שתי קבוצות של יהודים שחיו בתנאים קשים והיה צורך להעלותם לארץ במהירות האפשרית: יהודי אירופה, ששרדו את אימות השואה, וקהילות יהודיות שחיו במדינות מוסלמיות. במאמר זה נרחיב מעט על עליית יהודי אירופה.

תקופת המעפילים

עם סיום מלחמת העולם השנייה הייתה ארץ ישראל תחת הכיבוש הבריטי. הבריטים העניקו "מכסות" של עולים שהורשו להגיע לארץ באופן חוקי, על אף שיהודים רבים ביקשו להגיע לארץ מאירופה. אלפי היהודים שביקשו לעלות לישראל לא ויתרו, וניסו להסתנן בדרכים שונות לארץ. אנשים אלה כונו "מעפילים", והבריטים השתדלו לעצור אותם בדרך ולגרש את הפליטים היהודים בחזרה לאירופה. על פי כן הצליחו להגיע לארץ כ- 100,000 מעפילים. כפי שהזכרנו בתחילה, רק לאחר קום המדינה הפכה עלייה למדינת ישראל לאפשרית וחוקית לכל יהודי החפץ בכך.

מאפייני העלייה מאירופה לאחר השואה

העולים הרבים שהגיעו מאירופה לאחר הקמת המדינה, "שארית הפליטה", היו מחוסרי משפחות, או בעלי משפחות קטנות. בשל שנות ההשמדה, מיעוט הלידות בשנים האלה ותנאי החיים הקשים, לא היו ילדים רבים בין העולים. מצבם הבריאותי של מרבית העולים היה ירוד, ובשל שנות המלחמה הארוכות הם היו מחוסרי כל ורמת השכלתם הייתה נמוכה באופן יחסי, בעיקר בהשוואה לוותיקים, שהגיעו לישראל בעלייה הראשונה והשנייה. רוב העולים הגיעו מחוסר ברירה או מהבנה שרק במדינת היהודים הם ימצאו מקום בטוח מרדיפות אנטישמיות, ולאו דווקא מחלום רב שנים לדרוך על אדמת ארץ ישראל.

אנטישמיות בעולם

על אף שהשואה הייתה שיאו המפחיד של גל אנטישמיות עולמי, אל לנו לחשוב שהאנטישמיות עברה מן העולם. כמו בכל תקופה של קשיים, גם היום אנו עדים להתעוררות מחודשת של אנטישמיות בעולם כולו. ההסתדרות הציונית העולמית ממשיכה לפעול גם היום לעידוד עלייה למדינת ישראל בקרב יהודי העולם דרך הסברה ישראלית ולהשבת כל יהודי העולם הביתה, לישראל.